💬 שו"ת דולב

שלום וברכה זאב. ראשית נקדים, שאם יש שישים במאכל חלבי שבושל בכלי חלבי כנגד הכף הבשרית שנתחבה, הרי שהמאכל והסיר כשרים. כך פסק השו"ע [ביורה דעה סימן צד סעיף ג] אם יש ס' לבטל הכף, וקדרה והתבשיל מותרים. כמו"כ משערים שישים רק כנגד החלק של הכף שנכנס לתוך התבשיל [כך פסק השו"ע שם בסימן צד סעיף א) ולא כנגד כל הכף [למרות שהשו"ע גם מביא דעה שחולקת ואומרת שאם הכף ממתכת הרי שצריך לשער כנגד כולה. בנידון השאלה, מדובר על כף שאין בה שאריות של מאכל, היא כף נקיה בשרית בת יומא, שנתחבה לתוך מאכל פרווה שבושל בכלי חלבי. הדין שלפנינו הוא דין נ"ט בר נ"ט. השו"ע בסימן צה סעיף ג פסק קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן אפילו שניהם בני יומן מותר משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם דהתירה והוא שיאמר ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בהן. נמצא שאם הכף הייתה נקייה אז כשם שקערה בשרית שהודחה במים רותחים שבסיר חלבי אינה נאסרת בגלל שהווי נותן טעם בר נותן טעם, כלומר ניתן טעם של בשר בכף. הטעם של הבשר ניתן בכף והכף מעבירה את הטעם שנבלע בה לסיר. כיוון שזה לא ישיר זה מותר. כך פסק השו"ע. לכן לפוסקים הספרדים הכף המאכל והכלי מותרים. אמנם רמ"א פסק וישא אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן. טעמו כפי שמבאר שם הש"ך [יב] שכיוון שהמים קיבלו את הטעם מצד אחד של הכף הבשרית ומצד שני של הסיר החלבי הרי שבמים נוצר איסור ואיסור זה חוזר ונכנס חזרה לכלים. לכן לפי שיטת הרמ"א והש"ך יש להחמיר בכך ולהכשיר את הכלים. הזבחי צדק פסק במפורש ביחס למקרה כמו המקרה ששאלת שמותר. והט"ז פסק ביחס למקרה שנשאל, שיש להכשיר את הכף והסיר. אם הסיר החלבי לא היה בן יומו, כלומר לא השתמשו בו ב24 שעות שקדמו לבישול הנוכחי לבישול חלב, הרי שהכל מותר ואין צורך להכשיר גם לפוסקים האשכנזים. וסתם כלים אינם בני יומן. כמו"כ כיוון שלא ידוע כאן אם עירבבו קודם שהגיע האוכל לחום של יס"ב זו סיבה נוספת להקל, ולכן למעשה גם למי שפוסק כרמ"א יש מקום להקל אף אם הסיר החלבי היה בן יומו. לסיכום – לפוסקים האשכנזים צריך להגעיל את הסיר והכף, אמנם למקל שלא להגעיל כיוון שלא ידוע אם הגיע ליס"ב יש על מה לסמוך. לפוסקים הספרדים אין צריך להגעיל את הסיר והכף אם הסיר החלבי לא בן יומו, לכו"ע אין צריך להגעיל את הכלים.

שלום וברכה . לגבי כשרות למשחת שיניים. במשחות שינויים לעיתים מערבבים דברים מן החי כדוגמת פלואור ולכן יש שם תערובות שיכולים להיות בה רכיבים אסורים. הרמ"א ביו"ד סימן קח סעיף ה פסק שיין נסך שאסור באכילה אסור גם בטעימה. הש"ך שם ביאר שהוא הדין גם בשאר איסורים. אמנם הצמח צדק שמופיע שם בפתחי תשובה סק"א, פסק שטעימה של איסור דרבנן לא גזרו בה ומה שאסר הרמ"א זה רק דבר שאכילתו היא איסור דרבנן. בשו"ת הר צבי חלק יורה דעה סימן צה, הביא שכיוון שהאיסור פגום, הרי שהוא איסור דרבנן בלבד ולא איסור דאו'. הדבר נלמד מהגמ' בע"ז בדף סז, שלומדת שדווקא דבר הראוי לגר קרוי נבילה, אך מה שאינו ראוי לגר אינו קרוי נבילה. ואם כן, מאכל פגום אינו אסור באכילה מהתורה אלא מדרבנן. אמנם כשמאכל פגום נמצא בתערובת הוא מותר וכך פסק השו"ע ביו"ד סימן קג סעיף ב, אפילו פוגם קצת אינו אוסר תערובתו. אם הדבר פגום קצת ולא נפגם לגמרי הרי שדווקא אם הוא מיעוט ביחס לתערובת אז הוא בטל אך אם הוא מרובה הוא לא בטל ונמצא שיש כאן איסור תורה. אך כיוון שטועם אין זה דרך אכילה ולכן הווי איסור דרבנן. נמצא שההר צבי מתיר להשתמש במשחת שינים ללא הכשר. אמנם במשנה הלכות חלק ט סימן קנד פסק לאסור משחת שיניים ללא הכשר. כיוון שיש לה טעם (ילדים אוהבים אפילו לבלוע את המשחת שיניים) הרי שאין זה פגום ולכן לכתחילה אין להשתמש במשחה ללא הכשר כיוון שיתכן ויש כאן איסור גמור שאסור בטעימה אפילו. לסיכום, בדבר זה יש מח' בין הפוסקים. ההר צבי מתיר. המשנה הלכות אוסר. ההכרעה כמשנה הלכות שאין להשתמש במשחת שיניים ללא הכשר. אמנם בשעת הדחק גמורה שאין לאדם אלא משחה כזו יכול לסמוך על הדעה המקילה. חשוב לציין בהקשר זה שאין לאכול שום דבר ללא כשרות, ואין לסמוך על שמועות שיש מאכלים שאין צורך בכשרות, יש לברר עם מומחי כשרות לגבי כל מוצר ומוצר. ביחס לפסח בשו"ת אור לציון חלק ג פרק ח – דן בדיני תערובת חמץ וכך לשונו - שאלה. סבונים, משחת שיניים, בשמים ותמרוקים, האם יש לחוש בהם משום חמץ בפסח. תשובה. סבונים, משחות שיניים, משחות כלים וחומרי ניקוי, בשמים ותמרוקים, אינם ראויים לאכילה כלל, ואין בהם חשש חמץ בפסח, ומותרים בשימוש בפסח ואינם צריכים הכשר. אמנם למרות דבריו נהגו כל ישראל לקנות דווקא משחת שיניים שיש לה הכשר וכך ראוי לעשות במיוחד שבימינו פשוט להשיג משחת שיניים עם הכשר וגם כיוון שיש לה טעם.

שלום וברכה . כיוון שאיננו יודעים כיצד המפעל פועל וכתוב על כך שזה חלבי, יש לחשוש לכך. יתכן ובשלו יחד עם דבר זה דבר חלבי ממש ואז יש מעבר של טעם. יתכן שעל אותו פס ייצור בישלו דבר חלבי באותו יום ואז הפס הוא בן יומו. יתכן ולא מנקים את הפס ואז נשאר שאריות של חלב ואז ממילא המאכל אכן חלבי. בגלל סיבות אלו ואחרות למרות המחשבה שיתכן וזה כתוב כחומרא, יש לחשוש לכך ולהתייחס לזה כחלבי והוא הדין לעניין אבקת חלב נכרי. שבת שלום ומבורך .

שלום וברכה. ב. ח הכוונה בקבוק חדש לכן אין שום בעיה וניתן לבשל עוף ביין גן עדן.