מנהלת שוק הסרטים בבוסאן מתכננת את פלטפורמת ACFM 365 ומזהירה מיבוש תקציבי

שוק התוכן והקולנוע האסייתי (ACFM) מהווה מוקד מרכזי עבור תעשיית הבידור הגלובלית בבוסאן. לאחרונה, מנהלת השוק אלן י.ד. קים הציגה חזון אסטרטגי שאפתני להרחבת הפעילות מעבר לחלון הזמנים המסורתי של ארבעה ימים בלבד. בראיון לכלי התקשורת, הציגה קים את הרעיון של ACFM 365 – פלטפורמה קבועה שתפעל לאורך כל השנה כמאגר מידע ושירות חיבורים מקצועי. תשתית זו שואפת לשלב בין נתוני השוק המקצועיים לבין פעילות השידוך המתבצעת כיום במסגרת שוק הפרויקטים האסייתי ושוק הסיפורים של בבוסאן.

תוכנית העבודה החומשת של קים כוללת יעדים מוגדרים הכוללים פרסום קבוע של דוחות ענפיים, הקמת פורום מנהיגים קבוע המבוסס על פסגת השוק, וביסוס מיזמים משותפים שונים כמודל מימון עצמאי. כמו כן, היא שואפת ליצור שיתופי פעולה בין קרן הקולנוע האסייתית לבין קרנות בינלאומיות, ולהרחיב את הייצוג הגיאוגרפי כך שיותר משתתפים מאמריקה הלטינית, העולם הערבי ואפריקה ייקחו חלק ויעלו את מספר המדינות המיוצגות באירוע.

למרות פוטנציאל הצמיחה הגבוה, המימון נותר המכשול המשמעותי ביותר להצלחת המהלך. קים מציינת כי למרות שהיקף הפעילות והדרישות התפעוליות של השוק גדלו בקצב מהיר, התמיכה הציבורית והממשלתית לא הדביקה את הקצב והתקציבים נותרו קפואים במשך שנתיים רצופות. לדבריה, בעלי העניין חייבים להבין שתמיכה בקולנוע מהווה השקעה כלכלית בתשתית התעשייה ולא מענק סבסוד נקודתי, ושוק מקצועי חייב להיות מנוהל כתשתית ולא כאירוע ארעי.

נתונים סטטיסטיים מעידים על הצמיחה האורגנית של השוק, המקיים השנה את המהדורה ה-21 שלו. בשנה הקודמת נרשמה עלייה במספר נציגי התעשייה ובסך המשתתפים באירוע, והשנה לוקחים בו חלק מאות חברות ומארגנים מעשרות מדינות שונות. גידול בולט ניכר במציגים בתחום הטכנולוגיה, בסוכנויות לאומיות ובוועדות קולנוע, לצד תוכניות מיקוד אזוריות ייעודיות המושכות קהלים חדשים שטרם השתתפו בעבר באירועים דומים.

התרחבות זו מתאפשרת הודות לאוצרות מדויקת ושילוב מסלולים חדשים, בהם חממות מפיקים, מתחמי חדשנות ומושבי דרמה זעירים, המושכים מתעניינים חדשים. יחד עם זאת, קים מדגישה כי הליבה של השוק נותרת הקולנוע המסורתי, ועמוד השדרה המרכזי של השוק הכולל את זירת המכירות וקרנות התמיכה ימשיך לפעול ללא שינוי מהותי.

נדבך מרכזי נוסף בחזון של קים הוא חיזוק היוצרים האסייתים כך שישמרו שליטה על נכסי הקניין הרוחני שלהם. היא מצביעה על פער קיים בתעשייה, שבו הצלחה גלובלית אינה מתורגמת בהכרח לרווחים ישירים עבור היוצרים המקומיים, שכן זכויות רבות מוחזקות על ידי פלטפורמות ענק בינלאומיות. באמצעות כלים כמו שוק הסיפורים של בבוסאן וחממות המפיקים, ניתנת ליוצרים האפשרות לנהל משא ומתן ישיר ולהגן על זכויותיהם הכלכליות.

המצב בשוק המקומי בדרום קוריאה מציג תמונת מצב מורכבת הכוללת נתוני מכירות כרטיסים מעודדים לצד אתגרים מבניים מתמשכים. למרות עלייה בהכנסות ממכירת כרטיסים, ירידה במספר ההפקות המקומיות והתשואה השלילית של סרטים מסחריים מסוימים מעידים כי השוק חווה התאוששות זמנית בלבד ולא שינוי מבני עמוק. מצב זה דוחף מפיקים מקומיים לתכנן מראש הפקות משותפות ומכירות מוקדמות בינלאומיות כבר בשלבי הפיתוח הראשוניים של היצירה.