הבמאי האן ג'ון-הי: ללכת על בטוח זה הסיכון האמיתי

כאשר הבמאי האן ג'ון-הי צפה לראשונה בסדרה 'בית הקלפים', היא הכתה בו כנקודת מפנה משמעותית שהותירה אותו עם שאפתנות אחת ברורה: ליצור סיפורים שלא סופרו מעולם, אך כאלה שקהל רב ירצה לצפות בהם. במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבוסאן, הופיע האן באירוע של נטפליקס לצד קิม קי-ג'אה, בכיר יצירתי בנטפליקס קוריאה. האירוע התקיים לקראת השקת המותחן הקוריאני-יפני החדש שלו, 'הדרך הכחולה'.

לאורך קריירה עשירה, האן התמודד באופן עקבי עם נושאים שנחשבים לעיתים קרובות נישתיים או מורכבים מדי עבור טלוויזיה מיינסטרימית. בין עבודותיו הבולטות נמנות הסדרות 'D.P.' העוסקת בשירות צבאי, ו-'גיבור חלש 1' העוסקת באלימות בבתי ספר תיכוניים. האן הסביר כיצד הוא משתמש בפורמטים ז'אנריליים מוכרים כדי להנגיש את החומרים הקשים הללו לציבור הרחב, מבלי לאבד את הייחודיות של הסיפור.

למרות השימוש בז'אנרים פופולריים, הבמאי מדגיש את החשיבות של שמירה על ליבת הסיפור המקורית. הוא ציין כי על יוצרים לתהות תמיד האם עטיפת הז'אנר עלולה לנטרל את הייחודיות של היצירה ולהפוך אותה לשגרתית מדי. בעיניו, ההתנגשות הזו בין תוכן מאתגר לעטיפה נגישה היא הרגע שמגדיר יצירה אומנותית מצליחה. האן מאמין באמונה שלמה שאין סיפור שאינו ראוי להפוך לסרט או לסדרה אם ניגשים אליו מנקודת המבט הנכונה.

בשנים האחרונות הרחיב האן את פעילותו המקצועית ולקח על עצמו תפקידי יוצר ומפיק בפרויקטים שבימאי אחרים ביימו. סדרת הלהיט 'גיבור חלש' מהווה דוגמה בולטת לכך. למרות חששות מצד גורמים בתעשייה שהסדרה תמשוך קהל גברי בלבד בשל האלימות שבה, האן האמין שהנושאים הרגשיים שבה אוניברסליים. הוא בחר לוותר על כיסא הבמאי כדי לסייע בקידום הקריירה של הבמאי המתחיל יו סו-מין.

המחויבות הזו לטיפוח כשרונות חדשים עומדת בבסיס תפיסתולו של האן, במיוחד בתקופה שבה קשה יותר ויותר להשיג הזדמנויות בכורה בתעשיית הבידור הקוריאנית. מודל שיתופי זה חזר על עצמו גם בפרויקט 'עבודה ללא מוצא', סדרת מתח ואימה שעלתה לשידור. האן פיקח על הפיתוח היצירתי בזמן שקิม דה-מין ביים. הסדרה משלבת אימה, קומדיה שחורה ואקשן כדי להציג את המציאות הכלכלית הקשה.

הפרויקט 'הדרך הכחולה', שהוקרן בבוסאן, מסמן את חזרתו של האן לכיסא הבימוי, סדרה המבוססת על מנגה קוריאנית-יפנית משנת 2002. במקום להסתמך על אפקטים ויזואליים גרנדיוזיים, האן התמקד ביצירת חוויה המונעת לחלוטין מהביצועים של השחקנים המובילים סון סוק-קו ונגאיאמה אייטה. המסר שלו ליוצרים ברור: הימנעות מסיכונים יצירתיים היא הסכנה הגדולה ביותר.