ה-IPL בראש שוק זכויות הספורט באסיה בזמן שהצמיחה מתמתנת

נוף התקשורת והכלכלה של עולם הספורט באזור אסיה-פסיפיק עובר תקופה של מעבר ושינוי מבני. על פי מחקר חדש ומקיף שפרסמה חברת Media Partners Asia, ליגת הקריקט ההודית (IPL) ממשיכה להוות את נכס הספורט היחיד באזור המתמחר בצמרת השוק הגלובלי. הליגה מרוויחה כ-12.4 מיליון דולר למשחק, נתון המציב אותה בשורה אחת עם נכסי פרימיום עולמיים כמו הפרמייר ליג האנגלית. לעומת זאת, נכסי ספורט בולטים אחרים באזור, כמו ליגת הבייסבול KBO בדרום קוריאה, מניבים סכומים נמוכים משמעותית, עובדה המדגישה את ריכוז הערך העצום במספר מצומצם של נכסים מובילים.

מגמה זו משתלבת בהאטה רחבה יותר בקצב צמיחת שוק זכויות השידור באזור. החברה מעריכה כי הצמיחה הפנומנלית בדמי זכויות הספורט, שעמדה על כ-10% בשנה מאז 2021, צפויה להתמתן באופן דרסטי לשיעור שנתי של 1% עד 2% בלבד עד שנת 2030. הודו לבדה היוותה למעלה מחצית מהעלייה בסך זכויות השידור האזוריות בשנים האחרונות, וכיום 64% מכלל דמי הזכויות מרוכזים ב-12 חבילות הזכויות היקרות ביותר בלבד בשוק.

נתונים אלו עולים מתוך דוח תעשייה מקיף שכותרתו "הכלכלה הספורטיבית של אסיה-פסיפיק ולאן הערך זורם הלאה". הדוח מנתח 14 שווקים שונים באמצעות מעקב דקדקני אחר יותר מ-150 חוזי זכויות שידור של נכסי ספורט שונים. הממצאים הללו משתלבים עם סקר צרכנים נלווה שבחן את עמדותיהם של למעלה מ-10,000 אוהדי ספורט ברחבי שישה שווקים באזור, ופורסמו לקראת כנס האנליסטים השנתי של החברה שנערך בסינגפור.

מבט על התמונה הפיננסית הרחבה מעלה כי הכלכלה המסחרית של הספורט באזור מוערכת בכ-16.2 מיליארד דולר לשנת 2026. זכויות המדיה מהוות את קטגוריית ההכנסות הגדולה ביותר, בשווי של 6.1 מיליארד דולר. אחריהן נמצאים דמי החסות (ספונסרשיפ) בהיקף של 4.7 מיליארד דולר, מכירת כרטיסים ואירוח המכניסים 3.9 מיליארד דולר, ומוצרי מרצ'נדייז התורמים 1.5 מיליארד דולר נוספים. סך דמי זכויות השידור עלו ב-58% על פני תקופה של חמש שנים והגיעו ל-5.7 מיליארד דולר.

לקראת שנת 2030, הכלכלה המסחרית של הספורט באזור צפויה להמשיך לצמוח בקצב שנתי של כ-5% ולהגיע לכ-19.5 מיליארד דולר. עם זאת, אנליסטים מציינים כי פעילות החסויות ומכירת הכרטיסים יהיו אלו שידחפו את עיקר הצמיחה בעוד שוק זכויות המדיה מתייצב. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי המבני הוא המעבר לפלטפורמות דיגיטליות: שירותי הסטרימינג שילמו מחצית מכלל דמי זכויות השידור השנה, לעומת 36% בלבד בשנת 2021, והם כיום הקובעים הבלעדיים של מודלי התמחור ברוב השווקים באסיה.