💬 שו"ת דולב

הרב יעקב ידידיה לוי

שו"ת דולב- שאלות של חברי וחברות הקהילה ביישוב דולב ותשובות מפי הרב יעקב ידידיה לוי.

אחד הדברים החשובים והיפים בקבוצה הזו היא השותפות בלימוד התורה. אם למישהו יש שאלה דחופה, עדיף שישלח בפרטי. ללא השאלות, אין תשובות, וממילא חלקכם כשואלי שאלות רב! מראש יישר כח על כל שאלה, שבע"ה תביא לתשובה ולגילוי ולימוד תורה.

Allאבלותברכותגריםחגיםכשרותמצוות התלויות בארץעסקיםצומותציציתשביעיתשבתשיעוריםתפילה
❓
איזה רגל לעקור בסוף? לכבוד הרב, איזו רגל יש לעקור בסוף תפילת העמידה, האם לנהוג אותו דבר בסוף קדושה בחזרה?
תפילה▼
✡️
בגמרא ביומא נג: נאמר "אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום". וכך פסק השו"ע בסימן קכג סעיף א, כורע ופוסע שלש פסיעות לאחריו בכריעה אחת. לגבי השאלה עם איזה רגל להתחיל לפסוע. נחלקו בדבר הראשונים. בהגהות מיימוניות [פ"ה מהלכות תפילה אות ס] פסק שיפסע עם רגל שמאל תחילה, והביא לכך ראיה ממדרש שוחר טוב [על תהילים פרק לב פסוק ה] המדבר על כך שבכל איבר של האדם הוא יכול לקיים מצווה, והמדרש אומר שרגל ימין עושים בה מצוות חליצה ורגל שמאל קודם לשלש פסיעות, ואם כן, יש לפסוע תחילה עם שמאל. אמנם המהר"י אבוהב, כתב שם האורחות חיים שיתחיל ברגל ימין, כשם שאמרו חז"ל ביומא נח: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, וגם נאמר במנחות לד. כשאדם עוקר רגלו, שיעקור קודם את רגל ימין. הב"י [קלג, ג] לאחר שהביא את המח' הכריע לעקור קודם את רגל שמאל וכך גם פסק בשו"ע. לכן למעשה יש לעקור קודם את רגל שמאל ולאחר מכן את רגל ימין. לגבי קדושה איני מכיר התייחסות, ונראה ששם נכון לנהוג כמהר"י אבוהב שכל פניות לא יהיו אלא ברגל ימין
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
תפילה מחוץ בית הכנסת שלום הרב, אני מדבר בשם סניף דולב. אנחנו כבר תקופה ללא מזגן תקין בבית הכנסת של הסניף. אנחנו מאוד סובלים מהחום, קשה לחניכים להשאר רגועים ולהתפלל במצב הזה. רצינו לשאול האם מותר להעביר את התפילה למחוץ לבית כנסת? ככה נוכל לקיים תפילה יותר נורמלית(כמובן עד שנצליח לסדר את המזגן)
תפילה▼
✡️
שלום וברכה. בשאלתך יש שני דברים שחשוב לברר. ראשית החובה והמעלה בתפילה בבית הכנסת – הגמ' בברכות בדף ח. אומרת לא יתפלל אלא בבית הכנסת עם הציבור. נחלקו הראשונים כיצד לבאר, הטור הסביר שעיקר העניין הוא התפילה עם הציבור ואם אדם מתפלל עם הציבור אין הבדל אם הוא מתפלל בבית כנסת או במקום אחר. אמנם ר' יונה (ד. מדפי הרי"ף) פסק שאפילו אם אין אדם מתפלל עם הציבור יש לו להתפלל בבית הכנסת מפני שהוא קבוע ומיוחד לתפילת ציבור. נמצא שיש מעלה גדולה בתפילה בבית כנסת דווקא וכך גם נפסק בשו"ע סימן צ סעיף ט, ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור. ולכן יש להעדיף תפילה בבית הכנסת. שנית דין האיסור להתפלל בשדה – בגמ' בברכות לד: אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. תוס' שם בטעם השני, הסבירו שהחיסרון בתפילה בשדה היא ההפרעה של הרעש וההולכי דרכים. וכך פסק השו"ע בסימן צ בסעיף ה שלא יתפלל אדם במקום פרוץ כמו שדה. מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. לכן צריך להעדיף להתפלל בתוך מבנה ולא במקום פתוח. אמנם עיקר התפילה תלויה בכוונה ואם המצב מאתגר כך שפוגם ביכולת הכוונה הרי שיש להעדיף את התפילה בציבור במקום שבו אפשר להתפלל בכוונה על פני תפילה במקום שאי אפשר להתפלל בכוונה למרות שיש בה מעלות רבות. על מרכזיות הכוונה בתפילה ניתן ללמוד מפסיקת השו"ע בסימן קא סעיף א, המתפלל צריך שיכוון בכל הברכות ואם אינו יכול לכוון בכולם לפחות יכוון באבות אם לא כיוון באבות אף על פי שכיוון בכל השאר יחזור ויתפלל. רמ"א מגיה, שהיום לא חוזרים כיוון שקורב הוא שגם שיחזור ויתפלל עוד פעם לא יכוון. ומכאן רואים עד כמה גדולה חשיבות הכוונה בתפילה. לסיכום – הטוב ביותר להתפלל בבית הכנסת, ולכן אם יש לימוד עם הילדים בבית הכנסת קודם נכון לנסות לקיים את תפילת המנחה בבית כנסת. אם זה בלתי אפשרי, יש להעדיף להתפלל במבנה אחר שבו יש מזגן. אם אין גם מבנה אחר שבו יש מזגן שאפשר להתפלל בו, ניתן להתפלל בחוץ, וידאגו להתפלל במקום שקט עם תנאים נאותים לתפילה. ה' ישמע לתפילותיכם. בשולי הדברים אומר שבזכות השאלה, הדברים עברו עליה, ונקווה שהשאלה תהיה בבחינת דרוש וקבל שכר. יד אחים לכם שלוחה הנוער החביב.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
סדר הוידוי- חטא הגאוה ערב טוב כבוד הרב מדוע אין בסדר הווידוי הרגיל על חטא הגאווה (מצאתי רק אצל הספרדים רק בסליחות לפי חלק מהמנהגים)
תפילה▼
✡️
שלום וברכה. שאלה טובה. אני חושב שכיוון שלא ניתן לפרט את כל העבירות נגעו בשורשי הדברים. השורש של גאוה הוא גזל. לקחת ולנחס לעצמך ערך למרות שזו מתנת שמים. לכן גם בסידורים הספרדים של הסליחות זה מופיע אחרי גזלנו וכפירוט של גזלנו. בהחלט יתכן שיש סיבות נוספות.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
אדם בעל שני שמות איזה פסוק יגיד? ‪+972 50-918-2121‬‏: ערב טוב . לאדם שיש שני שמות צריך לומר פסוק שמסתיים באות של השם השני או הראשון?
תפילה▼
✡️
שלום וברכה מי שיש לו שני שמות, אמרו האחרונים שיאמר שני פסוקים, אחד שמתחיל ומסתיים בשמו הראשון ואחד שמתחיל ומסתיים בשמו השני.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
פתיחת ארון הקודש והסורגים שאלה אנו בתקופה בה מרבים לפתוח את ארון הקודש לתפילות ולסליחות. האם ראוי להקפיד לפתוח גם את הסורגים או שדי בהסטת הפרוכת ופתיחת הדלתות? תשובה
תפילה▼
✡️
איני מכיר בכך מקור מפורש, אך נראה שנכון לפתוח גם את הסורגים ולהפסיק את המחיצות שמפרידות בין ישראל לאביהם שבשמים. הערה קטנה בקשר לפתיחת הארון, כיוון שכבר שאלו על כך שאלה, אני מנצל את ההזדמנות ללמד דבר שאני רואה שאינו ידוע. בגמרא בזבחים דף סב: נאמר כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא על דרך ימין, ומכאן למדו פוסקים רבים שיש לפתוח את הפרוכת משמאל לימין, כך שהפרוכת נפתחת לכיוון ימין.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
כיוון פתיחת ארון הקודש
תפילה▼
✡️
שבוע טוב ומבורך וגמר חתימה טובה, ראשית רק הערה קטנה בקשר לפתיחת הארון, כיוון שכבר שאלו על כך שאלה, אני מנצל את ההזדמנות ללמד דבר שאני רואה שאינו ידוע. בגמרא בזבחים דף סב: נאמר כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא על דרך ימין, ומכאן למדו פוסקים רבים שיש לפתוח את הפרוכת משמאל לימין, כך שהפרוכת נפתחת לכיוון ימין.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
יבוש מגבת בשבת שלום כבוד הרב ותודה ענקית על הקבוצה המחכימה! במקווה גברים בדולב אני שומר את המגבת שלי על מתלה ייבוש שמתחת למקווה (כך כל מי ששומר מגבת במקווה). השאלה בשבת האם אני יכול להחזיר את המגבת למתלה או שזה בעיה שמכין מקודש לחול? להוסיף על השאלה בתליית מגבות לייבוש, למשל אחרי טבילה, או מקלחת קרה בקיץ, על חבלי הכביסה הרגילים בבית - האם יש בזה חשש שנראה כאילו מייבש אותם אחרי כביסה? והאם במתקן התליה שליד מקווה הגברים, ששם איש אינו מכבס - האם גם שם שייך חשש כזה? ----------------
שבת▼
✡️
שלום וברכה בשמחה. ברוך תהיה! לגבי שאלתך, יש לדון בדבר משני פנים. א. יש דין מפורש העוסק בשאלת ייבוש כביסה בשבת. במשנה בשבת קמו: נאמר מי שנשרו כליו בדרך במים, מהלך בהן ואינו חושש. הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם. כלומר המשנה אומרת שאסור לשטוח כביסה במקום שבו אנשים רואים, מפני מראית עין שיחשדוהו שכיבסם בשבת. בגמ' נאמר בשם רב יהודה אמר רב שכל דבר שאסור משום מראית עין אסור גם בחדרי חדרים. הרמב"ם הרי"ף והרא"ש פסקו כרב יהודה שכל דבר שאסור משום מראית עין אסור גם בחדרי חדרים וכך פסק השו"ע בסימן שא סעיף מה – מי שנשרו כליו במים הולך בהם ואינו חושש שמא יבוא לידי סחיטה ולא ישטחם לנגבם מפני מראית העין שלא יחשדוהו שכבסן בשבת ואפילו בחדרי חדרים אסור. נמצא שאסור לייבש כביסה בשבת. ב. כשם שאמרת יש כאן שאלה של הכנה מקודש לחול. במשנה בשבת קיג. נאמר שמקפלים את הכלים [בגדים] אפילו ארבע וחמש פעמים ומציעים את המיטות מלילי שבת לשבת אלא לא משבת למוצאי שבת. נמצא שיש איסור הכנה של דבר משבת לצורך מוצאי שבת. וכך פסק השו"ע בסימן שב סעיף ג, שמותר לקלפל בגדים לצורך שבת ללבשם בו ביום, אך אם זה לא לצורך שבת לבו ביום אסור. חקרו האחרונים בטעם האיסור האם הוא מפני שיש בכך זלזול בשבת או בגלל שזו טירחה בשבת. הנפ"מ בין הדברים תהיה אם מותר להכין משבת זו לשבת אחרת, אם האיסור מצד זלזול בשבת, מותר לעשות משהו בשבת זו עבור שבת אחרת שהרי מייקר את השבת. אם זה מטעם של טרחה בשבת, הרי שטורח בשבת ואסור. לכן אכן משני הטעמים הללו אין לשים את המגבת על מתלה הכביסה. אמנם היה מקום לדון שכיוון שזה המקום של המגבת הרי שיש להתיר כיוון שהאדם לא מתכוון לייבש ולא מתכוון להכין לחול, אמנם נראה שכיוון שהאדם גם מתכוון ומעוניין לשים שם את המגבת בכדי שתתיבש, הרי שאין לעשות זאת. לסיכום – אין לשים את המגבת במתקן לייבוש כביסה בשבת [ניתן לתלותה בתוך המקוה על המתלים ובמוצ"ש או ביום ראשון לקחתה]. שלום וברכה, ביחס לשאלתך הראשונה בואר לעיל. ביחס לשאלתך השניה, טעם האיסור שם יהיה מצד הכנה מקודש לחול, כיוון שהאדם מעוניין שהמגבת תתייבש הרי שיש לאסור. כמו"כ גם מצד ייבוש יש מקום לדון. המ"ב [סימן שא ס"ק קסה] – ביאר שאיסור ייבוש בגדים הוא דווקא במקום שבו יש חשש לאיסור דאו' אך במקום שבו האיסור דרבנן אין לגזור שלא לעשות בחדרי חדרים. לכן ליד המקווה מצד אחד אין חשש של כביסה כי כולם יודעים שמי שטבל והתנגב במגבת הניח שם ולא יחשדו שכיבס, אז האיסור הוא רק דרבנן. מצד שני זה לא מקום בתוך חצרו של האדם אלא זה מקום שיש לו גדר של פרהסיא (למרות שמסתמא יש שם מעט טובלים). לכן יש כאן ספק האם כלל יש לחוש משום מראית עין אך מכיוון שיש כאן גם את הבעיה של הכנה מקודש לחול, הרי שאין לעשות זאת. לסיכום – גם במתקן הייבוש שסמוך למקווה אין להתיר לשים בשבת את המגבת.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
האם להעלות חילוני לספר תורה? . יהודי שמפורסם שאינו שומר מצוות, האם ניתן להעלותו לעלייה לתורה להשלמת 7 קוראים? אם לא, האם לעליית מוסיף? האם יש הבדל בין קריאת התורה שחרית בשבת לקריאת התורה במנחה בשבת או שני וחמישי? תודה ויישר כח.
תפילה▼
✡️
שלום וברכה. לגבי עליית מחלל שבת בפרהסיא לתורה. חז"ל התייחסו בחומרה רבה למחלל שבת בפרהסיא עד כדי כך שהרמב"ם אמר שהמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי... לכתחילה אם הדבר לא יבלוט ומי שמחלל שבת בפרהסיא לא יפגע מכך, נכון שלא להעלותו לתורה. וכך פסקו כל הפוסקים [אור לציון חלק ב פרק ט, חכם צבי שו"ת סימן לח. חזון עובדיה חלק ב הלכות קריאת התורה עמ' רמ). אמנם אם תיווצר חלילה איבה והקפדה וכעס מכך שלא מעלים אותו לתורה, יעלו אותו כמוסיף, ולא כאחד מהקרואים הרגילים שעולים למניין שבעה. למרות דברים אלו, חשוב לציין שיש מקום לחלק בין אנשים ומצבים שונים. יש אנשים שהם בתהליך של תשובה והתקרבות, ואמנם אינם שומרים שבת אך יש אהבת ה' ואמונה בה' בלבם, אנשים אלו, יתכן והעלייה לתורה תחזק ותקרב אותם יותר, ולכן יש יותר מקום להעלותם לתורה במיוחד אם מדובר במוסיף. אנשים שבאמת חלילה כופרים יש יותר להשתדל שלא להעלותם ואם אין אפשרות אחרת יעלו אותם לתורה כמוסיפים. שיקול הדעת הזה נתון לעיני הפוסק בכל מקרה לגופו. אם אדם שומר שבת אך עושה עבירות אחרות, יש יותר מקום להקל ולהעלותו לתורה. ויה"ר שנזכה כולנו עם כל ישראל לשוב בתשובה שלמה. אין חילוק בעלייה לתורה בין שני וחמישי לשבת. לסיכום – יש להשתדל להימנע מלהעלות מחלל שבת בפרהסיא לתורה. במקום שהדבר יוביל לכעס מחלוקת ואיבה ניתן להעלותו כמוסיף, שלא ממנין שבעה העולים.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
הגומל לנסיעה הרב היקר, האם בעניין ברכת הגומל אחרי נסיעה של 72 (לספרדים) יש לברך רק פעם בחודש ? יש עניין נסיעות קבועות, אך מה נחשב נסיעה קבועה...?
תפילה▼
✡️
שלום וברכה. דין ברכת הגומל מבואר בברכות נד: - אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים. נחלקו הראשונים בהגדרת הולכי מדברות. הרא"ש שם הבין שהכוונה דווקא למי שנמצא במצב של סכנה בהליכתו בדרך. אמנם הרמב"ם כתב הולכי דרכים ולאו דווקא הולכי מדברות ולכן נראה לדעתו שכל הליכה בדרך היא בחזקת סכנה וכשם שנאמר בירושלמי. השו"ע הביא שמנהג אשכנז שלא לברך הגומל אלא כשהולכים בדרך שיש בה סכנה אך לא בדרך שהולכים מעיר לעיר. ולאחר מכן הביא את מנהג ספרד הנוהגים לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה. וסייג שבפחות מפרסה – מבחינתנו זהו שיעור זמן של נסיעה של 72 דקות אינו מברך וסיים שאם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפילו בפחות מ72 דקות של נסיעה מברך. למעשה נחלקו פוסקי זמננו כיצד יש לנהוג בדבר זה. לשיטת רמ"א מוסכם שרק אם הדרך בחזקת סכנה יש לברך, והפוסקים כרמ"א לא נהגו לברך על נסיעה בדרך, ולכן לבני אשכנז אין לברך הגומל. לשיטת השו"ע ומנהג ספרד כן לברך על נסיעה בדרכים. וכך פסק הרב עובדיה וכך פסק הרב מרדכי אליהו. אמנם האור לציון חלק ב פרק יד תשובה מב, פסק שאין מברכים על הנוסע מעיר לעיר, אך גם לדעתו אם נוסעים לחברון או לבקעה יש לברך כיוון שהווי מקום סכנה. לכן לענ"ד כיוון שאנו גרים במקום שאנו מייחלים ומקווים בע"ה שלא תארע בו סכנה, אך מוגדר כמסוכן לכמה עניינים לכן יש לפוסקים כמנהגי ספרד לברך על נסיעה של 72 דקות. כיצד מגדירים מי שנוסע קבוע. בפשטות מי שנוסע קבוע הכוונה מי שנוסע כל יום. אמנם יש לציין למח' בין הפוסקים במי שנוסע כל יום, האם יברך בכל יום או שיברך פעם בשבוע. ויש גם מי שאומר שיברך פעם בחודש אך זו דעה פחות נפוצה. דעת הרב עובדיה וכן דעת הרב דב ליאור בשו"ת דבר חברון או"ח סימן קצח, שיש לברך פעם בשבוע ומכיוון שבשבת אסור לנסוע לכן זה סיום מחזור הנסיעות ויברך בשבת על כל השבוע שעבר. בשולי הדברים אעיר שהדברים קשורים לשאלת ברכת הגומל וברכות באופן כללי. האם ברכה צריכה להיות על דבר ייחודי ויוצא דופן, סכנה חריגה חלילה שאדם ניצל ממנה וכדו' או שברכה היא גם על משהו יותר שיגרתי שיש בו רמת סיכון אפילו קלה . כשם שמברכים על הקימה בבוקר על פתיחת העיניים ועל כל דבר ודבר הוא הדין שמברכים על נסיעה שעוברת בשלום שאיננה דבר מובן מאליו. לסיכום – ההודאה לקב"ה היא דבר משמעותי ויקר ויש להביא לידי ביטוי את הרגש היקר הזה בברכת הגומל. לפוסקים האשכנזים לא יברכו הגומל על נסיעה שאינה נסיעה מסוכנת, וראוי שיכוונו לצאת ידי חובה כשאחרים מברכים. לספרדים – יברכו על נסיעה של מעל 72 דקות פעם בשבוע, ואחד יברך ויכוון להוציא את כולם בשביל לא להטריח את הציבור. מי שרוצה לברך כל יום ולהודות לקב"ה על כל נסיעה ונסיעה רשאי. רמת הגדרת הקביעות היא נסיעה בכל יום.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
ברכת הגומל, לאלו הטסים לחו״ל שאלה הרב שלום , בהמשך לשאלות על ברכת הגומל, לאלו הטסים לחו״ל לנופש ומתחייבים בברכת הגומל , האם צריכים לברך עם עלייה לתורה או ראוי שיברכו *ללא* עליה לתורה כיוון שזה לנופש ועוד עלול לנקר עיניים וגם ״תופס״ עלייה? תשובה
תפילה▼
✡️
יעקב ידידיה לוי: שלום וברכה . השו"ע בסימן ריט סעיף ג הביא בשם הארחות חיים שהמנהג לברך אחר קריאת התורה. הטעם לכך כיוון שצריך לברך הגומל בעשרה ובשעת קריאת התורה יש עשרה. בקהילות אשכנז נהגו לעלות את מי שצריך לברך לתורה, אך אין זו חובה. בקהילות ספרד, פעמים רבות מברך אדם הגומל ללא עליה לתורה. לסיכום - נוהגים לסמוך את ברכת הגומל לעליה לתורה בשביל שיהיה עשרה, אמנם אין חובה לעלות לתורה לשם כך. לכן במקום שבו נראה לגבאים להעדיף להעלות מישהו אחר, אין הם צריכים להעלות את מי שצריך לברך הגומל, והוא יכול לברך בין העלויות.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
תשיעי ואחד אחרי מחיצה כאשר יש תשעה אנשים בבית הכנסת (המרכזי) ואדם שיושב בעזרת נשים (המופרד מעזרת הגברים בקיר שהינו מעל 10 טפחים גובה) האם ניתן לצרפו למניין והאם יש הבדל בין לכתחילה ובדיעבד? תשובה
תפילה▼
✡️
שלום וברכה. הבית יוסף אורח חיים סימן נה אות יד ד"ה "תנן תו" הביא את דברי הארחות חיים - כתב רבינו האיי מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה עכ"ל: משמע שגם אם מישהו נמצא ברשות אחרת יש ביניהם חלון שמפריד אך הוא מראה את פניו הוא מצטרף לעשרה. וכך פסק השו"ע. המשנה ברורה סימן נה ס"ק נב התייחס בדיוק לשאלתך וכך לשונו. דאף דיש הפסק מחיצה ביניהם[נא] כיון דמראה להם פניו דומה למה שמבואר לקמן בסימן קצ"ה לענין זימון דאם מקצתן רואין אלו את אלו דמצטרפין וא"כ לפ"ז פשוט העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה המ"ב מכריע שאם הוא עומד בעזרת נשים למרות שיש מחיצה שמפסיקה והופכת את עזרת הגברים ועזרת הנשים להיות שתי רשויות, עם זאת אם מראה פניו הוא מצטרף עמהם לעזרה. לסיכום – בהחלט מן הראוי שכולם יתפללו באותו מקום ולא יהיה עשירי בעזרת הנשים, אך במקום צורך ובאופן שהעשירי לא יכול להיכנס לעזרת הגברים, הרי שהוא מצטרף מעזרת הנשים.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
זמן נסיעה לעניין ברכת הגומל? הרב שלום. איך בוחנים זמן נסיעה לעניין ברכת הגומל? לירושלים (וגם לתל אביב) נסיעה ללא פקקים אורכת כ-45 דק' עם פקקים יכולה להגיע גם לשעתיים...
תפילה▼
✡️
שלום וברכה לגבי השאלה כיצד בוחנים זמן נסיעה, יש בכך מח' בין הפוסקים. השיעור שמופיע בפוסקים הוא פרסה שזה 4 מילים, כל מיל 18 דקות, סה"כ 72 דקות. השאלה האם מודדים לפי משך זמן או שמודדים לפי אורך הדרך. נחלקו בדבר הפוסקים, מי שרוצה יכול לראות אריכות בשו"ת יביע אומר חלק א אורח חיים סימן יג, יש מי שאומר שהולכים לפי הדרך, ולפי זה אף אם באוטובוס הזמן שלוקח המרחק הנ"ל הוא קצר מ72 דקות יש לברך, ויש מי סובר שהכל תלוי במשך הזמן ולא במרחק. מכיוון שספק ברכות להקל הרי שהולכים לפי משך הזמן של הנסיעה ולכן אם משך הזמן הוא יותר מ72 דקות אף אם הדבר היה עקב פקקים יש לברך. יש לציין שמחשבים לעניין הנסיעה של 72 דקות הן את ההלוך והן את החזור, ולכן הדרך לירושלים גם כשאין פקקים עוברת את ה36 דקות לכל צד ויש לברך. יש גם לציין שלעיתים בפקקים הסכנה לתאונה לא פחות גדולה. לסיכום - יש מח' כיצד להעריך את שיעור פרסה האם לפי מרחק או לפי משך זמן, והעיקר להלכה להעריך לפי משך זמן הנסיעה בפועל
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
זמן קריאת שמע לפני חצות הלילה שאלה כבוד הרב שלום, כיצד ינהגו אלה שאומרים סליחות בחצות הלילה בעניין ק"ש על המיטה? (האם לקרוא שמע לפני חצות כפי שעושים בשבועות והושענא רבא). תודה ויישר כח תשובה
תפילה▼
✡️
שלום וברכה. יגידו לפני חצות. הזמן הנכון לאמירת קריאת שמע הוא לפני חצות. מי ששכח יגיד גם אחר כך לכל אורך הלילה
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
גודל בגד הציצית
ציצית▼
✡️
שלום וברכה. לגבי ציצית קטן – טלית קטן – הגמרא במנחות דף מ עמוד ב אומרת - מאי טלית פטורה? אילימא דלית בה שיעורא, והתניא: טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי - חייבת בציצית, אין הקטן מתכסה בו ראשו ורובו אף על פי שהגדול יוצא בה עראי – פטורה נמצא שהגמ' אומרת שלטלית יש שיעור, וזה אם הקטן מתכסה בה ראשו ורובו. רמב"ם פסק בפרק ג מהלכות ציצית הלכה א כתב: ... ותהיה מדתה כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המהלך לבד בשוק. נחלקו בשיעור זה - הטור פסק שמדובר על קטן שהוא בן תשע. אמנם הב"ח [סימן טז, סק"א] ע"פ הסמ"ק שביאר שמדובר על קטן שהגיע לגיל חינוך, סבר שמדובר על גיל שש – שבע. בשו"ת פרי הארץ סבר ששיעור כיסוי ראשו ורובו של קטן בן תשע הוא שיעור אמה על אמה אורך ורוחב הציצית. אמנם בשו"ת נחפה בכסף, אמר שכיסה קטן וצריך אמה אורך וחצי אמה רוחב. הרב חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים חלק א' פסק שהשיעור צריך להיות אמה וחצי על אמה וחצי. וברב פעלים חלק ב חלק אורח חיים סימן ו פסק שמספיק שיעור של אמה וחצי אורך על אמה רוחב. החזו"א הבין שהטלית קטן צריכה להיות שתי אמות אורך על אמה רוחב. נמצא שיש ריבוי שיעורים איך לשער זאת, ולאור זאת פסק הרב עובדיה ביחוה דעת חלק ה סימן ב שנכון שלא לברך על טלית קטן, אלא לפטור את ברכת הטלית קטן בטלית גדול (שאנו לובשים בתפילה), אמנם מי שסומך על השיטה שאומרת שצריך שיהיה אמה וחצי אורך ואמה רוחב, יש לו על מה לסמוך ויכול לברך. לסיכום – פסיקת הרב עובדיה שלא לברך על טלית קטן בגלל המח' הזו ובגלל סיבות נוספות [מי שרוצה יראה שם בהרחבה]. אך מנהג העולם לברך על טלית קטן שיש בה שיעור של אמה וחצי אורך 72 ס"מ על אמה רוחב 48 ס"מ ועל כך סומכים כל ישראל ויש להם על מה שיסמוכו, גם לדעת הרב עובדיה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
טלפון בשבת בתפקיד מתנדב במשטרה האם צריך להיות עם פלאפון בתפילה זמין במידה ויקראו לו ואם קוראים לו מה אופן הפעילויות שהוא צריך לבצע כדי למזער עד כמה שניתן חילול שבת?
שבת▼
✡️
שלום, לגבי טלפון – אם אני מבין את השאלה נכון היא מתייחסת ללהיות עם טלפון בשבת בתפילה. מי שמתנדב במשטרה ובפעילותו עסוק בענייני פיקוח נפש, הרי שע"פ המשנה ביומא בדף פג. האומרת וכל ספק נפשות דוחה את השבת, וכל שכן ודאי פיקוח נפש. ולכן מותר לו לחלל שבת. כל שכן אם החילול שבת הוא באיסור דרבנן. פלאפון הוא מוקצה בשבת [מח' בין הפוסקים האם ככלי שמלאכתו לאיסור וכך דעת השש"כ או שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס]. לכן מותר לך לשאת את הפלאפון. ביחס לשאלה כיצד מחללים שבת עם מה שפחות איסורים. לכאורה יש מח' בין השו"ע לרמ"א באו"ח סימן שכח סעיף יב, האם צריך לעשות את המלאכות בשינוי. ורמ"א פסק שצריך לעשות את המלאכה בשינוי כל זמן שאין הדבר פוגע בהצלת הנפש וכך לשונו - הגה:. וי"א דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע"י שינוי עושה ע"י שינוי. ולכן במקום צורך ופיקוח נפש, ניתן לחלל שבת ועדיף למעט באיסורים מה שאפשר. אם ניתן לעשות על ידי גוי, יעשה על ידי גוי, אם ניתן לעשות בשינוי יעשה בשינוי, ובלבד שלא יפגע הדבר בפיקוח נפש. וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
מתנות בשבת בוקר טוב הרב אנחנו מתכננים לחגוג יום הולדת לבן שלנו בשבת לאחר התפילה במסגרת של קידוש בבית שלנו. (ילדים בכיתה ב') בשנה שעברה באותו סגנון של יום הולדת בשבת ילדים רבים הביאו איתם מתנת יום הולדת. כיוון שאני מודעת לבעיה של הבאת/קבלת מתנות בשבת רציתי לשאול אם כדאי להודיע מראש להורים שלא לשלוח כלל מתנות עם הילדים? או להזכיר שיש להתנות את הבאת המתנה לפני שבת? (כיצד בפועל נערכת ההתניה?) בתודה ובברכה
שבת▼
✡️
שלום וברכה . ראשית מזל טוב והרבה נחת! נאמר בגמ' בביצה לז. אין לעשות מקח וממכר בשבת גזירה שמא יכתוב. המג"א סימן שו סק"טו הביא בשם הב"י סימן תקכז שהמרדכי סובר שאסור ליתן דבר במתנה לחבירו ביו"ט ושבת. וטעם הדין שכיוון שאסור למכור ולקנות בשבת, מי שנותן מתנה דומה למוכר ומי שמקבל מתנה צריך לעשות פעולת קניין בכדי לזכות במתנה ואסור לעשותה בשבת. לאור דבריו אכן אין לתת מתנה בשבת. אם כן מי שרוצה לתת מתנה לאחר כיצד יעשה, וכן מי שמקבל מתנה כיצד יעשה? א. יקנה את המתנה מערב שבת לחבירו ע"י אדם שלישי. כלומר יתן למישהו את החפץ שהוא רוצה לתת במתנה ויאמר לו להגביה את החפץ ולהתכוון לזכות בו עבור מי שהוא רוצה לתת לו את המתנה ועל ידי קניין זה נקנה לו החפץ וכפי שנפסק שזכין לאדם שלא בפניו. [אני חושב שלכך התכוונת בתנאי שאמרת לעשות לפני שבת]. יש לציין שצריך להקנות את המתנה ע"י אדם שלישי שאינו מבני ביתו של האדם הסמוכים על שולחנו, כי אז כביכול הם נחשבים מבחינה ממונית תחת רשות אביהם ואין כאן הוצאה מהרשות של האדם לאדם שלישי. ב. כיוון שקניין תלוי בכוונת הקונה לקנות, הרי שמקבל המתנה יכול להחליט שהוא אינו קונה את החפץ עד לאחר השבת ובצאת השבת יזכה בחפץ. לסיכום, או שמביאי המתנה יקנו מערב שבת את המתנה לילד היום הולדת על ידי אדם שלישי שיזכה עבורו, או שמקבלי המתנה יתכוונו שלא לזכות במתנה עד לצאת השבת.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
שעון שבת שאלה : רציתי לשאול לגבי טיפול בשעון שבת בשבת. כיוונתי ביום שישי את שעון השבת של המזגן, וחיברתי אותו לחשמל, אך לא הכנסתי את התקע של המזגן לשקע של שעון השבת. לא רציתי שהמזגן שהיה אמור לעבוד בשעות מנוחת הצהריים יעבוד גם ביום שישי, ותכננתי להכניס את התקע סמוך לכניסת שבת. שכחתי. בשבת התעוררה אצלנו השאלה אם מותר להכניס את התקע לשקע, בשעה שבה ממילא שעון השבת משאיר את המזגן כבוי, כך שבשעת ההדלקה, שעתיים אחר כך, יידלק המזגן. בשמירת שבת כהלכתה הוא אמר שמותר לעשות זאת בשינוי רק במקום צורך גדול ואחרי שאלת רב. אז הנה, אני שואל. תשובה:
שבת▼
✡️
שלום וברכה. לגבי הכנסת תקע של המזגן לשעון שבת שמחובר לשקע מערב שבת. יש לדון בדבר זה משלושה היבטים. א. מוקצה. ב. האם יש איסור בניין בהכנסת תקע לשקע ובכך בחיבורו לקיר. ג. האם יש בכך איסור מצד הפעלת חשמל בשבת בגרמא. לגבי מוקצה, בפשטות המזגן הוא כלי שמלאכתו לאיסור, ולכן יש איסור מוקצה. אמנם אם עושים זאת בדרך של שינוי – טלטול מהצד, מותר. יש שסברו שאם מותר להכניס את התקע לשקע, הרי שזה טלטול לצורך גופו ומקומו שמותר. לגבי איסור בניין בהכנסת התקע לשקע, לדעת החזו"א עצם החיבור שמאפשר את הולכת הזרם גם אם לא עובר הזרם כרגע מהשקע למכשיר החשמל יש בכך איסור בונה, אמנם במנחת שלמה ובשש"כ [פרק יג הערה קיב] פסקו שאין בכך איסור בונה וכך אנו מכריעים להלכה. כמו"כ לא רק מצד החשמל אלא מצד החיבור של השקע לתקע האם יש בכך פעולה אסורה של בניה? הגרש"ז אויירבעך פסק שבגלל שהדרך להוציא ולהכניס את השקע לתקע בתדירות, אין בכך בניין. לגבי שאלת גרמא בשבת קכ אומרת עשייה הוא דאסור הא גרמא שרי. ומשמע שגרמא מותרת ונחלקו הפוסקים באיזה אופן גרמא מותרת. למרדכי גרמא מותרת דווקא במקום פסידא וכך פסק רמ"א [שימן שלד סעיף כב] ולשו"ע [שם] גרמא מותרת לכאורה גם שלא במקום פסידא [וכך ביאר הרב עובדיה]. נמצא שלפוסקים כשו"ע יש יותר מקום להקל לפוסקים כרמ"א תלוי האם זה מקום הפסד או שעת דחק. לכן אם יש חדר אחר שבו דלוק מזגן ואפשר לישון בו, אין היתר להכניס את השקע לתקע. אמנם אם זו שבת חמה והחום קשה ומזיעים, מותר להכניס את התקע לשקע ויעשו זאת בשינוי. וכן מה שנשאל לגבי פלטה, אם אפשר לחמם אצל השכנים, אין להכניס את התקע לשקע, אך אם יש אורחים כך שיש הרבה סירים ואין מקום אצל השכנים, וכן אם אין שכנים שאפשר לבקש מהם לחמם את האוכל על הפלטה מותר להכניס את התקע לשקע בשינוי. לסיכום – לפוסקים האשכנזים, מותר להכניס את התקע לשקע רק במקום צורך, כגון שאין מזגן או מאוורר אחר שדלוק בבית והחום קשה, ויש להכניס את התקע לשקע בשינוי. לפוסקים הספרדים מותר להכניס את התקע לשקע כשיש צורך קל בדבר ואין צורך לטרוח בשביל להימנע מכך.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
האם לומר פסוק שמזכיר את שמו גם בשבת? שלום לכבוד הרב, נהוג לומר לקראת סוף תפילת עמידה פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שמו. האם לא לומר בשבת? שהרי שבת היא מעין עולם הבא וממה שהבנתי לא נהוג לבקש או להוסיף לתפילת שבע.
שבת▼
✡️
שלום וברכה . בירושלמי שבת טו ג מופיע - תני אסור לתבוע צרכיו בשבת ומכאן שאסור לבקש צרכיו בשבת. אמנם המ"ב בסימן רפח סק"כב ביאר שטעם האיסור הוא רק בדבר שגורם לו צער שהוא מבקש אותו ואין לו וכך לשונו – "דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו. האליה רבה הביא את המנהג לומר פסקו המתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו וכך פסק בכף החיים קכב יא. הטעם להזכרת שמו בסוף התפילה, היא שבשעת הדין כיוון שהאדם ירא מפחד ה' ומהדר גאונו, קיים חשש שישכח את שמו, לכן הזכרת שמו אינה קשורה לצער אלא להיפך מעניקה שמחה ששמו יזכר. לכן מותר ויש לומר פסוקים אלו גם בשבת.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
סלייסר בשבת שאלה האם מותר להשתמש בסלייסר בשבת או שזה כמו מגרדת? תודה תשובה
שבת▼
✡️
שלום וברכה. יש מקום להאריך אך השבת מתקרבת. נאמר בגמרא בשבת המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן. נחלקו הראשונים באילו ירקות מדובר. יש שהבינו שמדובר דווקא בירקות שמבשלים ויש שהבינו שאיסור טוחן קיים בכל ירק. למעשה פסק השו"ע בסימן שכא שבכל ירק יש איסור טוחן. אין לחתוך בסלייסר שמחתך את הירק דק דק. מעבר לכך יש גם איסור שימוש בסלייסר עצמו שהוא כלי המיועד לחיתוך ולכן יש בכך עובדין דחול. שבת שלום ומבורך!
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
איסור הכנה בסימנייה שאלה אני נוהג שאחרי שהמפטיר קורא את ההפטרה ואומר את הברכות, אני מיד מסדר את הסימנייה בתוך התנ"ך שממנו קוראים את ההפטרה במקום של ההפטרה הבאה. לעתים זה ההפטרה של השבת הבאה, אך לעתים זה גם הפטרה של חול (כפי שהיה בראש השנה, ששמתי את הסימניה במקום של הפטרת תענית ציבור) או למועד (כפי שהיה אתמול, ששמתי את הסימניה בהפטרה של יום כיפור). האם יש בדבר איסור הכנה, והאם יש הבדל אם זה הכנה לשבת אחרת, לחול או למועד? תשובה
שבת▼
✡️
שלום וברכה.. המ"ב בסימן תרסז פוסק כך - ולכן אסור לחפש הס"ת משבת ליו"ט (דהיינו להעמיד הס"ת בפרשה שיקראו בה ביום טוב אסור בשבת עיו"ט וכן מיו"ט לחבירו: לכן למעשה אין להכין משבת לשבת וכן משבת לחול וכפי שפסק המ"ב. הפיתרון שהציעו הפוסקים לכך, הוא ללמוד באותו מקום שפותחים בו ואז אין בכך איסור.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
האוכל פחות מכמות של ביצה, יטול ידיים? שאלה כבוד הרב שמעתי השבוע שיעור הלכתי שבו נאמר כי מי שיודע שיאכל בסעודה פחות מ-2 פרוסות שיטול ידיו ללא ברכה 1. האם יש על מי לסמוך? 2. אם קובע סעודה על עוד דברים האם זה מצטרף? תשובה
ברכות▼
✡️
שלום וברכה, הב"י בסימן קנח סעיף א, מביא את דברי הרמב"ם הכותב כל האוכל הפת שמברכים עליו המוציא צריך נטילת ידים. ודייק מלשונו, שדווקא אם אוכלים פת שמברכים עליו המוציא שזה שיעור כביצה 54 גרם, אז צריך ליטול ידים, אך פחות משיעור זה לכאורה משמע שאין צריך ליטול ידים. בהמשך בסעיף ב, ג הביא הב"י מח' לגבי השאלה מה הדין באוכל פחות מכביצה האם צריך ליטול ידים. למעשה הכריע שיטול ידים אך בלי ברכה, כיוון שאין הברכות מעכבות. הסיבה למה לא צריך ליטול על פחות מכביצה כיוון שפחות מכביצה לא מקבל טומאה. הסיבה למה צריך לברך בגלל שיש לדמות לברכת המזון שמתחייבים מכזית. למעשה האוכל פחות מכמות של ביצה, יטול ידים בלי ברכה [ולפי שיטת המ"ב גם על פחות מכזית]. כמות של כביצה היא שני זיתים כלומר 54 גרם. כמות זו יש שחישבוה כשתי פרוסות לחם. כשאדם קובע סעודה, בכל מקרה יטול את ידיו בברכה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
הלכות ראש השנה class="content"> בס"ד הלכות ראש השנה ערב ראש השנה א. ערב ראש השנה הוא היום האחרון של השנה ועל כן יש ליזהר בו מאד לעשות את המצוות באותו היום ביתר דקדוק והקפדה כמו כן זה יום של חשבון נפש על השנה שעברה עלינו וכיצד להיות טובים יותר בשנה הקרובה. יש להקפיד במיוחד בתפילת המנחה שהיא תפילה אחרונה של השנה לעשותה בכוונה ובמתינות ובכך להעלות את כל תפילות השנה. ב. ראוי ונכון להקדים לבקש מחילה מאנשים שאדם פגע בהם כבר בערב ראש השנה ולא להמתין לערב יום הכיפורים וכך יהיה עליו מליץ יושר ביום הדין שפייס את האנשים שפגע בהם (כה"ח סימן תקפא אות נט) ג. נהגו הגברים לטבול בערב ראש השנה, גם מי שלא נוהג לטבול בכל ערב שבת, ומעלה גדולה לטבילה זו שמושכת על האדם רוח טהרה ומחדשת אותו לקראת השנה החדשה. (בן איש חי נצבים ג) וטוב לטבול החל משעה 11:35 (כה"ח שם אות פב) השעה החמישית. ד. טוב ונכון לעבור על התפילות לפני ראש השנה ולהבין את פירוש המילים, כיוון שתפילות אלו הן יקרות מאד ומתפללים אותן פעם אחת בשנה, ועל ידי כך יתעורר ליבו של האדם ליראת שמים ולתשובה שלמה (שולחן ערוך סימן ק וכה"ח שם) יש שנוהגים ללכת להתפלל על קברי הוריהם או על קברי צדיקים שזכותם תעמוד לנו לקראת השנה החדשה ויש בכך מעלה. אם כך עושים, יקפידו שהטבילה תהיה לאחר מכן (לפי הסוד). מי שזוכה והוריו בחיים, טוב ומבורך לעבור אצלם קודם ר"ה לבקש את ברכתם לשנה החדשה לבקש מהם מחילה ולברכם בשנה טובה ומתוקה, וגם מי שלא יכול להגיע אליהם פיזית יעשה זאת טלפונית. התרת נדרים ה. נהגו לעשות התרת נדרים ושבועות וקללות וכו' בערב ראש השנה (כה"ח סימן תקפא אות יט) ואשה שלא יכולה לבוא להתרת נדרים תבקש מבעלה להיות שליח בשבילה להתיר את הנדרים שלה (אור לציון ד פרק א הלכה יא) ו. איש או אשה שנדרו נדר מסויים או נשבעו והם זוכרים מה נדרו או נשבעו- חייבים ללכת לתלמיד חכם הבקי בהלכות התרת נדרים וישאלו אם ניתן להתיר להם את הנדר, ואינם יכולים לצאת ידי חובה בהתרת נדרים הכללית (מאמר מרדכי פרק לג הלכה ט). הסיבה שמקפידים בהתרת נדרים, כי הנדר כשם שאומרים בכל נדרי ואסרי, הוא אוסר את האדם וקושר אותו, בכך שהוא מתיר אותו הוא משחרר את עצמו ומאפשר לתפילותיו להתקבל. פרוזבול השנה יש להקפיד לכתוב פרוזבול בערב השנה (מחר, יום ראשון) בכדי למנוע את שמיטת החובות. יצא דף עם הוראות מסודר, בעיקר יש לשים לב לצורך לעשות קנין קודם לפרוזבול, וכן לומר בפה בפני הדיינים את הנוסח המודגש בשטר.. הדלקת נרות ז. מדליקים נרות בכניסת החג ומברכים "להדליק נר של יום טוב", יברכו גם שהחיינו. ח. אסור להכין מאכלים או לבשל מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב השני, ולכן גם לא מדליקים נרות של יום טוב השני של ראש השנה לפני השעה 19:00 (עיין שו"ע סימן תר סעיף א) ומותר להדליק רק מאש קיימת, לכן יש להכין נר נשמה של 48 שעות ולהדליק ממנו נרות ליום טוב שני (שו"ע סימן תקב סעיף א). יש לשים לב היטב לדבר זה שלא מכינים שום דבר מהיום הראשון שקדושתו חמורה מהתורה ליום השני שקדושתו קלה יותר והיא מדרבנן. כמו"כ לאחר הדלקת הנר ביום השני צריך זהירות רבה שלא לכבות את הגפרור. נשים רבות רגילות לכבות את הגפרור לאחר ההדלקה ואין לעשות זאת בלילה השני של ר"ה, אלא יניחו את הגפרור בזהירות במקום בטוח שיכבה מעצמו. ט. גם בהדלקת הנרות של יום טוב שני מברכות הנשים שהחיינו וטוב שתלבשנה בגד חדש בהדלקה ויכוונו גם על הבגד (כה"ח סימן תר אות ו), מי שאין לה בגד חדש, תניח את הפרי החדש ליד הנרות ותכוון עליו (רבים נוהגים קלמנטינה אך אין זה מחוייב כמובן), ישתדלו מיד לאחר הדלקת הנרות לעשות קידוש ולברך בו שהחיינו ולאחר שישתו מהיין יברכו עץ ויאכלו את הפרי החדש. סעודת ליל ראש השנה י. יש להשתדל להכין ולערוך את שולחן החג לפני כניסת החג וכאשר יחזרו האנשים מבית הכנסת הכל יהיה מוכן, וזה סימן טוב לכל השנה כולה (בן איש חי נצבים סעיף ו, כה"ח תקפג אות א) יברך כל אדם את בני ביתו לפני הקידוש או לאחר הקידוש כל אחד כמנהגו. יא. כל איש ואשה נכון שיאכלו בשתי הלילות של ראש השנה את הדברים הבאים לפי הסדר הזה: תמרים, רוביא (לוביא), כרתי, סלקא, קרא (קרע), רימון, תפוח עם סוכר (כך נכון לפי הסוד. כה"ח שם אות יז. ויש נוהגין בדבש), ראש כבש או עגל. אמנם מנהג הפוסקים כרמ"א לעשות סימנים דווקא בלילה הראשון ולא בשני. וכן יש שעושים אחרת את סדר הסימנים וכל אחד יעשה כמנהגו. כאשר אוכל תמרים אומר "יהי רצון מלפניך וכו' שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על האויבים והשונאים שיש לנו בעולם כשאוכל כרתי אומר "יהי רצון וכו' שיכרתו אויבנו ושונאנו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על המלאכים הרעים שנבראו מהעוונות כשאוכל סלקא יאמר "שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על המקטרגים למעלה (בן איש חי נצבים ד) יב. מי של אוהב את אחד המאכלים הנ"ל יכול להגיד את הבקשה ללא שיאכל את המאכל (כה"ח שם אות ו) יג. יש לעשות את הסדר הנ"ל אחרי המוציא כדי לא להיכנס לחשש ברכה שאינה צריכה (מאמר מרדכי פרק לח סעיף כה) אמנם יש נוהגים לאכול את הסימנים לפני המוציא ולאחר הקידוש ואז יאכלו מעט מכל דבר בכדי שלא יתחייבו בברכה אחרונה. ויש מקום וחשיבות להמשכת מנהג אבות בכלל וגם בדבר זה בפרט. יד. יש דברים נוספים שיש שנהגו לאכול: שומשום, ריאה, אתרוג וכדומה והכל לסימן טוב טו. אין לאכול בראש השנה אגוזים כי אגוז בגמטריא חטא [עם הכולל] (שו"ע תקפג סעיף ב) וכן אין לאכול ענבים שחורים (כה"ח שם אות כא) יש שהחמירו גם באכילת דג (כה"ח שם אות ט בשם הרבה פוסקים) כמו כן אין לאכול פירות או מאכלים חמוצים או מרים (בא"ח נצבים סעיף ה) הסימן הטוב ביותר לשנה טובה ומתוקה הוא להימנע מאוד מכעס ולהשתדל להיות ביום זה במאמץ ומכוונות לעבודת ה', ומי שלא מקפיד על אחרים וחשב מחשבות טובות ומתאמץ בתפילות ובבית בעבודת ה', ה' ישמע את תפילתו ויתן לו שנה טובה ומתוקה. יום ראש השנה טז. מנהג טוב לא לישון ביום ראש השנה, ומי שישן בראש השנה מזלו יישן כל השנה (שו"ע שם סעיף ב) ולכן מנהג טוב לקום לפני עמוד השחר [4:50] ולכל הפחות לפני הזריחה [6:30] ולא לישון עד חצות היום (עיין בא"ח נצבים סעיף יא וכה"ח שם אות לו ואות לט). לאחר חצות יש יותר מקום להקל. יז. לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה יש תקיעות שופר, תקיעות השופר הן מצוות עשה מן התורה כמו שנאמר "יום תרועה יהיה לכם" וכל הגברים מגיל 13 ומעלה חייבים במצווה זו (שו"ע סימן תקפט) נשים פטורות משמיעת תקיעות שופר, ולכן אינן מברכות (שם סעיף ג,ו) ויש נשים שנוהגות לברך ויש להן על מי לסמוך, וכך מנהג הפוסקות כרמ"א (ברכי יוסף סימן תרנד אות ב וכה"ח תקפט אות כג). מי שתוקע עבור חולה או אישה יתקע עבורם שלושים תקיעות שלוש תשר"ת שלוש תש"ת ושלוש תר"ת. יח. אשה שהלכה כל שנה לשמוע תקיעות שופר- זה נחשב שקבלה עליה בנדר לשמוע שופר ולכן אם רוצה להפסיק צריכה לעשות התרת נדרים (מאמר מרדכי פרק לט הלכה ל) אך אם זה באופן חד פעמי בגלל מקרה שקרה לא צריכה התרה(שם) יט. אין לדבר מרגע שהתוקע מברך ועד סיום עשר התקיעות של קדיש תתקבל בתפילת מוסף. כ. עושים "תשליך" ביום ראש השנה לאחר מנחה, וטוב לעשות זאת ליד מים כי יש בזה רמז שהעוונות של ישראל ימחו במים כמו שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (שו"ע סימן תקפג סעיף ב וכה"ח אות ל) כא. מי ששכח ולא עשה תשליך ביום הראשון יעשה ביום הששני אחרי מוסף (בא"ח נצבים סעיף יב) כב. נשים לא נהגו לעשות תשליך ואמנם אשה הנוהגת כך יש לה על מה לסמוך, ותמשיך במנהגה. כג. אוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, ואוכלים בשר ושותים יין, אך אין ממלאים את הבטן ומקילים ראש כיון שהוא יום הדין (שו"ע סימן תקצז סעיף א וכה"ח שם אות יא). הסיבה של השמחה היא הביטחון בחסדי ה' שיוציא לאור משפטנו. יום טוב שני של ראש השנה כד. אין להכין שום דבר ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני, גם לא לחמם אוכל על הפלטה וכדומה אלא רק לאחר צאת הכוכבים [שעה 19:00] (שו"ע סימן תר סעיף א) כה. מברכים שהחיינו בקידוש ביום טוב שני, וטוב להביא פרי חדש ולכוון עליו (שם סעיף ב) ואפילו אם אין פרי חדש, עם כל זה מברכים שהחיינו ואין צורך לקנות במיוחד פרי חדש בשביל זה (כה"ח שם אות ז) שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לכל תושבי דלב היקרים ה' ימלא את כל משאלותיכם ומשאלות בני ביתכם לטובה ולברכה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!
חגים▼
✡️
יעקב ידידיה לוי
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
''ערוב תבשילין'' מהיום הראשון של ר''ה לשני? שאלה שלום כבוד הרב, האם שייך לעשות ''ערוב תבשילין'' ואז להכין ( ולחמם אוכל) מהיום הראשון של ר''ה לשני? תשובה
חגים▼
✡️
שלום וברכה. עירוב תבשילין הוא מושג השייך למעבר בין יו"ט לשבת ואינו שייך למעבר בין יו"ט ראשון לשני. לכן אין לחמם אוכל מיו"ט הראשון לשני או להכין משהו מהיום הראשון לשני. יש לחכות למוצאי היום הראשון ורק בצאת הכוכבים ניתן להוציא את המאכלים של יום טוב שני ולהכינם לסעודה. שנה טובה ומתוקה
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
בעניין תקיעות השופר שאלה שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה. בעניין תקיעות השופר. 1. מתוך 101 הקולות, אלו 30 הם מהתורה? האם תקיעות המיושב או דווקא אלו שבתפילת מוסף. 2. בתקיעת *תשר"ת*, האם מותר/אסור/חייב להפסיק בנשימה בין שברים לתרועה? האם לעניין זה יש הבדל בין עדות המזרח לאשכנז, ובין תקיעות מיושב לבין מוסף? תודה ויישר כח שאלה תשובה
חגים▼
✡️
שלום וברכה התשובה בקצרה – א. יש תשע קולות מהתורה, שלושים זו תקנת רבי אבהו. עיקר התקיעות הם התקיעות שתוקעים בעת תפילת שמונה עשרה במוסף. אמנם מי שמתכוון לצאת יד"ח גם בתקיעות דמיושב יוצא יד"ח בהם. ב. בתקיעות דמיושב הסמוכות לברכות יש לתקוע בנשימה אחת. בתקיעות דמעומד [שבמהלך מוסף] יש לתקוע בשתי נשימות בהרחבה – א. נאמר בתורה ובחודש השביעי באחדש לחודש יום תרועה יהיה לכם. וכן והעברת שופר תרועה וכן שבתון זכרון תרועה ולמדו בגמ' לד. שצריך שיהיה שלוש תרועות, וכל תרועה מקדימים לה בתחילתה ובסופה תקיעה, סה"כ תשע קולות מהתורה. אמנם כיוון שיש ספק בהמשך העמוד בגמ' כיצד צריך לעשות את התרועה, כגניחה או כיללה, בלשוננו האם זה שברים או תרועה לכן יש לעשות תקיעה שברים תרועה ותקיעה. לכן עושים שלושים קולות, [הכוונה לשלוש האפשרויות של תרועה – תקיעה שברים תקיעה כפול שלוש, תקיעה תרועה תקיעה כפול שלוש, תקיעה שברים תרועה כפול שלוש.] וכך פסק ר' אבהו. וכך נפסק בשו"ע [סימן תקצ סעיף ב]. נמצא שמהתורה די בתשע קולות, ור' אבהו תיקן שיהיו תוקעים שלושים קולות. לגבי הקולות העיקריים הם הקולות שנסדרו על סדר מלכויות זכרונות ושופרות בתפילת המוסף שנקראים תקיעות דמעומד מלשון עמידה. אמנם מי שכיוון לצאת בקולות הראשונים של תקיעות דמעומד יצא ידי חובה [משנה ברורה תקפה, ב]. ב. הב"י בסימן תקצ סעיף ד מביא בכך את המח' שיש בין הראשונים. לר"ת צריך לעשות הכל בשתי נשימות. הרמב"ן סובר שצריך לעשותם בנשימה אחת. למעשה פסק השו"ע בסימן תקצ סעיף ד אחר שהביא את שתי הדעות שירא שמים יצא ידי שניהם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת ובתקיעות דמעומד יעשה בשתי נשימות. ויה"ר שיקבל ה' ברחמים וברצון את קול תרועתנו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
צרכיו הפרטיים בראש השנה שאלה משה גרינברג: האם ראוי שאדם יבקש את צרכיו הפרטיים בראש השנה (פרנסה, זיווג, וכו'), או שיש להיצמד לסדר התפילה שקבעו חז"ל, שעוסק בקדושת היום, מלכות ה' וכו'? ואם כן, איפה בתפילה אפשר להכניס בקשות אישיות? תשובה
חגים▼
✡️
שלום וברכה. בראש השנה כיוון שהוא יום שבו נקבע לאדם כל צרכיו לשנה הקרובה מותר לבקש בקשות אישיות ואמנם בדבר הזה הקפיד בזוהר הקדוש, ולכן ניתן לבציע שתי פתרונות. א. בשם הרב קנייבסקי, לבקש במחשבה ובלב ולא בדיבור. ב ניתן לבקש על האדם בתוך שאר ישראל ואז כשאדם כולל את בקשתו עם בקשת ישראל זה כבר לא בקשה אישית. המקום הטוב ביותר להתפלל בו תפילות אישיות הוא באלוקי נצור בסיום התפילות וכשם שנאמר בגמ בברכות יז, ...בתר דמסיים צלותיה אמר וכו. שם גם מופיעים בחלק מהסידורים עוד יהי רצון איישים. שבת שלום ומבורך
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
טבילת המוציא בדבש
חגים▼
✡️
שאלה נוהגים לטבול את הלחם בדבש בראש השנה 1. האם לטבול גם במלח? 2. עד מתי לנהוג כך? תשובה לגבי שאלת טבילת החלה בדבש בפסקי תשובות תקפג ג הביא בכך מספר מנהגים. יש הנוהגים לטבול את החלה הן במלח והן בדבש. יש שנוהגים רק בדבש. ויש שנוהגים לטבול חלה אחת במלח ואחת בדבש. להלכה הנכון לטבול גם במלח, כיוון שבכל סעודה שאדם אוכל עם פת הוא צריך לטבל את הפת במלח, הוא הדין גם בסעודות אלו. בנוסף לכך יש עוד משמעויות רבות בטבילה במלח, על כל קרבנך תקריב מלח וגם לפי עולם הסוד. לגבי משך הזמן יש הנוהגים לטבול את הלחם גם בדבש עד שמחת תורה ויש הנוהגים בכך עד שבת בראשית, וכל אחד ימשיך במנהגו. ומי שאין לו מנהג בכך, נראה שעד שמחת תורה זה הזמן שרוב העולם נוהג.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
הלכות יום הכיפורים להורדת הקובץ "הלכות ליום הכיפורים" לחצו כאן הצעת
חגים▼
✡️
למעוברות ומניקות ומי שקשה לו הצום, כדאי מאוד להתחיל לשתות מעכשיו ועד לצום מיץ ענבים זה מאוד מקל על הצום.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
כפרות לאדם שנפטר שאלה צחי מור יוסף: כבוד הרב שלום רב, האם בכפרות שעושים לפני יום כיפור צריך לעשות גם לנפטר מהמשפחה (אבא)? תשובה
חגים▼
✡️
שלום וברכה יצחק. אין עושים כפרות לאדם שנפטר, אלא רק לאדם חי, כיוון שמטרת הכפרות לתת צדקה כיוון שצדקה מצילה ממות, וכך פודה האדם את נפשו מן המוות בתמורה לצדקה שנתן, ולכן לאדם שנפטר אין זה רלוונטי. מן השמים תנוחמו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
חוטים שבסכך בוקר טוב הרב, לקראת סוכות אנחנו עומדים להזמין סכך לפרגולה. אשמח להתייחסותך לנושא חוטי הברזל השזורים בבמבוק לאשכנזים. והאם חוט סינטטי דינו שונה.
חגים▼
✡️
שלום וברכה. ביחס לשאלתך על חוט ברזל המחזיק את עצי הבמבוק האם יש בכך בעיה. ידוע ומבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה שאסור לסכך בדבר המקבל טומאה. ברזל הוא מהדברים המקבלים טומאה ולכן אין לסכך בו. אמנם בנידון דידן הסיכוך נעשה על ידי הבמבוק אך חוט הברזל הוא זה שמעמיד את הבמבוק והשאלה האם גם דבר המעמיד אסור. המשנה בסוכה כא: אומרת הסומך סוכתו לכרעי המטה כשרה. ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. יש שני טעמים בגמ' לשיטת ר' יהודה. אחד מפני שאין לה קבע כלומר שהסוכה שנשענת על הרגלים הגבוהות של הגמ' [לא כמו המיטות שלנו] מטלטלת, וסוכה צריכה להיות דבר קבוע לשיטת ר' יהודה. תירוץ נוסף, מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. כלומר כיוון שהרגלים הם עיקר מה שמעמיד את הסכך למרות שהסכך עצמו כשר, הרי שהסוכה פסולה. מכאן נלמד דין דבר המעמיד, כלומר שסכך שהוא כשר, אך אינו עומד ללא דבר המקבל טומאה המחבר אותו למסגרת הסוכה וכן בינו לבין עצמו, הרי שהסכך פסול. נחלקו הראשונים כיצד נפסק ומאיזה טעם. בעל המאור (הרז"ה) פסק כחכמים הוא ת"ק שאין בעיה לסכך בדבר המעמיד. תה"ד פסק כר' יהודה שאין לסמוך בכרעי המיטה אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה בגלל שסוכה צריכה להיות קבועה ובמיטה היא מטלטלת. ואילו הרי"ף לפי הבנת הב"י פסק כר' יהודה ומטעם איסור דבר המעמיד שפוסל את הסכך. בפסיקת השו"ע יש סתירה, מחד פסק בסימן תרל שאין דבר המעמיד פוסל את הסכך – הסמוך סוכתו על כרעי המטה והכרעיים הם מחיצות, אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה. רואים שהשו"ע לא חשש לדבר המעמיד, ופסק שניתן לסכך סוכתו על כרעי המיטה. וכך גם משמע מפסיקת השו"ע בסימן תרכט סעיף ח שפסק שמותר לחבר עצי סכך במסמרים של ברזל לדפנות הסוכה ולא חשש לדבר המעמיד. מאידך בסימן תרכט סעיף ו הסתפק השו"ע אם מותר לשים סולם על הסכך ולסכך על גביו משמע שחשש לדבר המעמיד. רוב האחרונים הבינו בשיטתו שיש להחמיר לכתחילה ובדיעבד מותר כך פסק המשנה ברורה סימן תרכט סעיף קטן כב פסק להחמיר לכתחילה לסכך בדבר המעמיד וכך לשונו - וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא, דלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כדמוכח בסוף סי' תר"ל וכך הבין הרב בן ציון אבא שאול באור לציון. לסיכום לכתחילה אין לסכך בבמבוק עם חוט ברזל אך בדיעבד ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לסמוך על כך. לגבי חוט סנטטי זה יותר קל, כיוון שאיסור המעמיד שלו הוא איסור דרבנן בלבד ולא איסור דאו', ובדבר זה יש מח' בין הפוסקים, לדעת הביאור הלכה הראשון בסימן תרל, יש להחמיר רק במעמיד דאו' ואילו לדעת הפרמ"ג יש להחמיר גם בדין דרבנן ולכן בחוט סינטטי ניתן יותר להקל. יש עוד פיתרון מעשי שהציעו חלק מהאחרונים והוא להחזיק את הבמבוק רק במעטפת באמצעות עצים מעל ומתחת שהבמבוק הוא סנדוויץ ואז אין צורך בחוט הברזל והוא לא מעמיד כי גם בלעדיו בזכות העצים הוא עומד, ומי שרוצה לסמוך על כך יכול ורשאי.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
לקשור את הסכך על ידי אזיקונים שאלה שלום לרב. האם ניתן לקשור את ה"סכך לנצח" (כדי שלא יעוף) למסגרת העליונה של הסוכה (מעץ) באמצעות "בנדים"/אזיקונים מפלסטיק? תשובה
חגים▼
✡️
שלום וברכה דין זה הוא דין דבר המעמיד, שבאחת התשובות עסקנו בו בהרחבה . לכתחילה אין לקשור את הסכך על ידי אזיקונים שהם דבר המקבל טומאה, אמנם בדיעבד אם אין לו פתרון אחר ניתן לסמוך על כך וכך הכריע המ"ב בסימן תרכט סעיף קטן כב. פתרון מעשי שלמדתי מהרב שמואל אריאל שיותר טוב מבחינה הלכתית הוא מעמיד דמעמיד. לשים קרש נוסף מעל הסכך לנצח ואת הקשר שמעל הסכך לחבר לדופן או לעץ שמתחת לסכך, כך לא קושרים את הסכך ישירות והווי דין מעמיד דמעמיד שמותר ומצד שני הסכך לא יזוז. נאמר לי שגם אצל שמואל אזולאי יש חוטים מן הצומח. אכן גם איתם ניתן לקשור וזה פיתרון הלכתי טוב. אמנם חוטי פשתן אינם טובים בגלל שברגע שמעבדים אותם הם מקבלים טומאה. כאמור בדיעבד גם זה בסדר הרב בהמשך לאזיקונים. מדוע נחשבים מקבלים טומאה כאשר הפלסטיק לא היה קיים בזמן נתינת דיני טומאה? האם כל חומר חדש הוא בגדר ספק טומאה ולכן מחמירים? שלום וברכה אבי. אדייק יותר את שכתבתי. הגמ' בסוכה לומדת מהפסוק חג הסוכות תעשה... באספך מגרנך ומיקבך שצריך שיעשה הסוכות ממה שמאסף מפסולת גורן ויקב, ולכן לומדים שאין מסככים אלא מן הדבר הצומח. זהו הדבר הבסיסי ביותר בסכך. כך גם פסקו הפוסקים והשו"ע [תרכט, א] – דבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הארץ, ואזיקון אינו עונה לגדר שצומח מן הארץ ולכן הוא פסול לסכך בו ולכן יש בו דין דבר המעמיד ואין לקשור בו את הסכך. כאמור בדיעבד אם אין ברירה או שהעמידו בו את הסכך, אין הוא פוסל את הסוכה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
Next →