שו"ת דולב

💬 שו"ת דולב

הרב יעקב ידידיה לוי

שו"ת דולב- שאלות של חברי וחברות הקהילה ביישוב דולב ותשובות מפי הרב יעקב ידידיה לוי.

אחד הדברים החשובים והיפים בקבוצה הזו היא השותפות בלימוד התורה. אם למישהו יש שאלה דחופה, עדיף שישלח בפרטי. ללא השאלות, אין תשובות, וממילא חלקכם כשואלי שאלות רב! מראש יישר כח על כל שאלה, שבע"ה תביא לתשובה ולגילוי ולימוד תורה.

❓
הלכות ראש השנה בס"ד הלכות ראש השנה ערב ראש השנה א. ערב ראש השנה הוא היום האחרון של השנה ועל כן יש ליזהר בו מאד לעשות את המצוות באותו היום ביתר דקדוק והקפדה כמו כן זה יום של חשבון נפש על השנה שעברה עלינו וכיצד להיות טובים יותר בשנה הקרובה. יש להקפיד במיוחד בתפילת המנחה שהיא תפילה אחרונה של השנה לעשותה בכוונה ובמתינות ובכך להעלות את כל תפילות השנה. ב. ראוי ונכון להקדים לבקש מחילה מאנשים שאדם פגע בהם כבר בערב ראש השנה ולא להמתין לערב יום הכיפורים וכך יהיה עליו מליץ יושר ביום הדין שפייס את האנשים שפגע בהם (כה"ח סימן תקפא אות נט) ג. נהגו הגברים לטבול בערב ראש השנה, גם מי שלא נוהג לטבול בכל ערב שבת, ומעלה גדולה לטבילה זו שמושכת על האדם רוח טהרה ומחדשת אותו לקראת השנה החדשה. (בן איש חי נצבים ג) וטוב לטבול החל משעה 11:35 (כה"ח שם אות פב) השעה החמישית. ד. טוב ונכון לעבור על התפילות לפני ראש השנה ולהבין את פירוש המילים, כיוון שתפילות אלו הן יקרות מאד ומתפללים אותן פעם אחת בשנה, ועל ידי כך יתעורר ליבו של האדם ליראת שמים ולתשובה שלמה (שולחן ערוך סימן ק וכה"ח שם) יש שנוהגים ללכת להתפלל על קברי הוריהם או על קברי צדיקים שזכותם תעמוד לנו לקראת השנה החדשה ויש בכך מעלה. אם כך עושים, יקפידו שהטבילה תהיה לאחר מכן (לפי הסוד). מי שזוכה והוריו בחיים, טוב ומבורך לעבור אצלם קודם ר"ה לבקש את ברכתם לשנה החדשה לבקש מהם מחילה ולברכם בשנה טובה ומתוקה, וגם מי שלא יכול להגיע אליהם פיזית יעשה זאת טלפונית. התרת נדרים ה. נהגו לעשות התרת נדרים ושבועות וקללות וכו' בערב ראש השנה (כה"ח סימן תקפא אות יט) ואשה שלא יכולה לבוא להתרת נדרים תבקש מבעלה להיות שליח בשבילה להתיר את הנדרים שלה (אור לציון ד פרק א הלכה יא) ו. איש או אשה שנדרו נדר מסויים או נשבעו והם זוכרים מה נדרו או נשבעו- חייבים ללכת לתלמיד חכם הבקי בהלכות התרת נדרים וישאלו אם ניתן להתיר להם את הנדר, ואינם יכולים לצאת ידי חובה בהתרת נדרים הכללית (מאמר מרדכי פרק לג הלכה ט). הסיבה שמקפידים בהתרת נדרים, כי הנדר כשם שאומרים בכל נדרי ואסרי, הוא אוסר את האדם וקושר אותו, בכך שהוא מתיר אותו הוא משחרר את עצמו ומאפשר לתפילותיו להתקבל. פרוזבול השנה יש להקפיד לכתוב פרוזבול בערב השנה (מחר, יום ראשון) בכדי למנוע את שמיטת החובות. יצא דף עם הוראות מסודר, בעיקר יש לשים לב לצורך לעשות קנין קודם לפרוזבול, וכן לומר בפה בפני הדיינים את הנוסח המודגש בשטר.. הדלקת נרות ז. מדליקים נרות בכניסת החג ומברכים "להדליק נר של יום טוב", יברכו גם שהחיינו. ח. אסור להכין מאכלים או לבשל מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב השני, ולכן גם לא מדליקים נרות של יום טוב השני של ראש השנה לפני השעה 19:00 (עיין שו"ע סימן תר סעיף א) ומותר להדליק רק מאש קיימת, לכן יש להכין נר נשמה של 48 שעות ולהדליק ממנו נרות ליום טוב שני (שו"ע סימן תקב סעיף א). יש לשים לב היטב לדבר זה שלא מכינים שום דבר מהיום הראשון שקדושתו חמורה מהתורה ליום השני שקדושתו קלה יותר והיא מדרבנן. כמו"כ לאחר הדלקת הנר ביום השני צריך זהירות רבה שלא לכבות את הגפרור. נשים רבות רגילות לכבות את הגפרור לאחר ההדלקה ואין לעשות זאת בלילה השני של ר"ה, אלא יניחו את הגפרור בזהירות במקום בטוח שיכבה מעצמו. ט. גם בהדלקת הנרות של יום טוב שני מברכות הנשים שהחיינו וטוב שתלבשנה בגד חדש בהדלקה ויכוונו גם על הבגד (כה"ח סימן תר אות ו), מי שאין לה בגד חדש, תניח את הפרי החדש ליד הנרות ותכוון עליו (רבים נוהגים קלמנטינה אך אין זה מחוייב כמובן), ישתדלו מיד לאחר הדלקת הנרות לעשות קידוש ולברך בו שהחיינו ולאחר שישתו מהיין יברכו עץ ויאכלו את הפרי החדש. סעודת ליל ראש השנה י. יש להשתדל להכין ולערוך את שולחן החג לפני כניסת החג וכאשר יחזרו האנשים מבית הכנסת הכל יהיה מוכן, וזה סימן טוב לכל השנה כולה (בן איש חי נצבים סעיף ו, כה"ח תקפג אות א) יברך כל אדם את בני ביתו לפני הקידוש או לאחר הקידוש כל אחד כמנהגו. יא. כל איש ואשה נכון שיאכלו בשתי הלילות של ראש השנה את הדברים הבאים לפי הסדר הזה: תמרים, רוביא (לוביא), כרתי, סלקא, קרא (קרע), רימון, תפוח עם סוכר (כך נכון לפי הסוד. כה"ח שם אות יז. ויש נוהגין בדבש), ראש כבש או עגל. אמנם מנהג הפוסקים כרמ"א לעשות סימנים דווקא בלילה הראשון ולא בשני. וכן יש שעושים אחרת את סדר הסימנים וכל אחד יעשה כמנהגו. כאשר אוכל תמרים אומר "יהי רצון מלפניך וכו' שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על האויבים והשונאים שיש לנו בעולם כשאוכל כרתי אומר "יהי רצון וכו' שיכרתו אויבנו ושונאנו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על המלאכים הרעים שנבראו מהעוונות כשאוכל סלקא יאמר "שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו" ויכוון על המקטרגים למעלה (בן איש חי נצבים ד) יב. מי של אוהב את אחד המאכלים הנ"ל יכול להגיד את הבקשה ללא שיאכל את המאכל (כה"ח שם אות ו) יג. יש לעשות את הסדר הנ"ל אחרי המוציא כדי לא להיכנס לחשש ברכה שאינה צריכה (מאמר מרדכי פרק לח סעיף כה) אמנם יש נוהגים לאכול את הסימנים לפני המוציא ולאחר הקידוש ואז יאכלו מעט מכל דבר בכדי שלא יתחייבו בברכה אחרונה. ויש מקום וחשיבות להמשכת מנהג אבות בכלל וגם בדבר זה בפרט. יד. יש דברים נוספים שיש שנהגו לאכול: שומשום, ריאה, אתרוג וכדומה והכל לסימן טוב טו. אין לאכול בראש השנה אגוזים כי אגוז בגמטריא חטא [עם הכולל] (שו"ע תקפג סעיף ב) וכן אין לאכול ענבים שחורים (כה"ח שם אות כא) יש שהחמירו גם באכילת דג (כה"ח שם אות ט בשם הרבה פוסקים) כמו כן אין לאכול פירות או מאכלים חמוצים או מרים (בא"ח נצבים סעיף ה) הסימן הטוב ביותר לשנה טובה ומתוקה הוא להימנע מאוד מכעס ולהשתדל להיות ביום זה במאמץ ומכוונות לעבודת ה', ומי שלא מקפיד על אחרים וחשב מחשבות טובות ומתאמץ בתפילות ובבית בעבודת ה', ה' ישמע את תפילתו ויתן לו שנה טובה ומתוקה. יום ראש השנה טז. מנהג טוב לא לישון ביום ראש השנה, ומי שישן בראש השנה מזלו יישן כל השנה (שו"ע שם סעיף ב) ולכן מנהג טוב לקום לפני עמוד השחר [4:50] ולכל הפחות לפני הזריחה [6:30] ולא לישון עד חצות היום (עיין בא"ח נצבים סעיף יא וכה"ח שם אות לו ואות לט). לאחר חצות יש יותר מקום להקל. יז. לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה יש תקיעות שופר, תקיעות השופר הן מצוות עשה מן התורה כמו שנאמר "יום תרועה יהיה לכם" וכל הגברים מגיל 13 ומעלה חייבים במצווה זו (שו"ע סימן תקפט) נשים פטורות משמיעת תקיעות שופר, ולכן אינן מברכות (שם סעיף ג,ו) ויש נשים שנוהגות לברך ויש להן על מי לסמוך, וכך מנהג הפוסקות כרמ"א (ברכי יוסף סימן תרנד אות ב וכה"ח תקפט אות כג). מי שתוקע עבור חולה או אישה יתקע עבורם שלושים תקיעות שלוש תשר"ת שלוש תש"ת ושלוש תר"ת. יח. אשה שהלכה כל שנה לשמוע תקיעות שופר- זה נחשב שקבלה עליה בנדר לשמוע שופר ולכן אם רוצה להפסיק צריכה לעשות התרת נדרים (מאמר מרדכי פרק לט הלכה ל) אך אם זה באופן חד פעמי בגלל מקרה שקרה לא צריכה התרה(שם) יט. אין לדבר מרגע שהתוקע מברך ועד סיום עשר התקיעות של קדיש תתקבל בתפילת מוסף. כ. עושים "תשליך" ביום ראש השנה לאחר מנחה, וטוב לעשות זאת ליד מים כי יש בזה רמז שהעוונות של ישראל ימחו במים כמו שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (שו"ע סימן תקפג סעיף ב וכה"ח אות ל) כא. מי ששכח ולא עשה תשליך ביום הראשון יעשה ביום הששני אחרי מוסף (בא"ח נצבים סעיף יב) כב. נשים לא נהגו לעשות תשליך ואמנם אשה הנוהגת כך יש לה על מה לסמוך, ותמשיך במנהגה. כג. אוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, ואוכלים בשר ושותים יין, אך אין ממלאים את הבטן ומקילים ראש כיון שהוא יום הדין (שו"ע סימן תקצז סעיף א וכה"ח שם אות יא). הסיבה של השמחה היא הביטחון בחסדי ה' שיוציא לאור משפטנו. יום טוב שני של ראש השנה כד. אין להכין שום דבר ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני, גם לא לחמם אוכל על הפלטה וכדומה אלא רק לאחר צאת הכוכבים [שעה 19:00] (שו"ע סימן תר סעיף א) כה. מברכים שהחיינו בקידוש ביום טוב שני, וטוב להביא פרי חדש ולכוון עליו (שם סעיף ב) ואפילו אם אין פרי חדש, עם כל זה מברכים שהחיינו ואין צורך לקנות במיוחד פרי חדש בשביל זה (כה"ח שם אות ז) שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לכל תושבי דלב היקרים ה' ימלא את כל משאלותיכם ומשאלות בני ביתכם לטובה ולברכה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!
חגיםראש השנה▼
✡️
יעקב ידידיה לוי
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
''ערוב תבשילין'' מהיום הראשון של ר''ה לשני? שאלה שלום כבוד הרב, האם שייך לעשות ''ערוב תבשילין'' ואז להכין ( ולחמם אוכל) מהיום הראשון של ר''ה לשני? תשובה
חגיםפסח▼
✡️
שלום וברכה. עירוב תבשילין הוא מושג השייך למעבר בין יו"ט לשבת ואינו שייך למעבר בין יו"ט ראשון לשני. לכן אין לחמם אוכל מיו"ט הראשון לשני או להכין משהו מהיום הראשון לשני. יש לחכות למוצאי היום הראשון ורק בצאת הכוכבים ניתן להוציא את המאכלים של יום טוב שני ולהכינם לסעודה. שנה טובה ומתוקה
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
בעניין תקיעות השופר שאלה שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה. בעניין תקיעות השופר. 1. מתוך 101 הקולות, אלו 30 הם מהתורה? האם תקיעות המיושב או דווקא אלו שבתפילת מוסף. 2. בתקיעת *תשר"ת*, האם מותר/אסור/חייב להפסיק בנשימה בין שברים לתרועה? האם לעניין זה יש הבדל בין עדות המזרח לאשכנז, ובין תקיעות מיושב לבין מוסף? תודה ויישר כח שאלה תשובה
חגיםראש השנה▼
✡️
שלום וברכה התשובה בקצרה – א. יש תשע קולות מהתורה, שלושים זו תקנת רבי אבהו. עיקר התקיעות הם התקיעות שתוקעים בעת תפילת שמונה עשרה במוסף. אמנם מי שמתכוון לצאת יד"ח גם בתקיעות דמיושב יוצא יד"ח בהם. ב. בתקיעות דמיושב הסמוכות לברכות יש לתקוע בנשימה אחת. בתקיעות דמעומד [שבמהלך מוסף] יש לתקוע בשתי נשימות בהרחבה – א. נאמר בתורה ובחודש השביעי באחדש לחודש יום תרועה יהיה לכם. וכן והעברת שופר תרועה וכן שבתון זכרון תרועה ולמדו בגמ' לד. שצריך שיהיה שלוש תרועות, וכל תרועה מקדימים לה בתחילתה ובסופה תקיעה, סה"כ תשע קולות מהתורה. אמנם כיוון שיש ספק בהמשך העמוד בגמ' כיצד צריך לעשות את התרועה, כגניחה או כיללה, בלשוננו האם זה שברים או תרועה לכן יש לעשות תקיעה שברים תרועה ותקיעה. לכן עושים שלושים קולות, [הכוונה לשלוש האפשרויות של תרועה – תקיעה שברים תקיעה כפול שלוש, תקיעה תרועה תקיעה כפול שלוש, תקיעה שברים תרועה כפול שלוש.] וכך פסק ר' אבהו. וכך נפסק בשו"ע [סימן תקצ סעיף ב]. נמצא שמהתורה די בתשע קולות, ור' אבהו תיקן שיהיו תוקעים שלושים קולות. לגבי הקולות העיקריים הם הקולות שנסדרו על סדר מלכויות זכרונות ושופרות בתפילת המוסף שנקראים תקיעות דמעומד מלשון עמידה. אמנם מי שכיוון לצאת בקולות הראשונים של תקיעות דמעומד יצא ידי חובה [משנה ברורה תקפה, ב]. ב. הב"י בסימן תקצ סעיף ד מביא בכך את המח' שיש בין הראשונים. לר"ת צריך לעשות הכל בשתי נשימות. הרמב"ן סובר שצריך לעשותם בנשימה אחת. למעשה פסק השו"ע בסימן תקצ סעיף ד אחר שהביא את שתי הדעות שירא שמים יצא ידי שניהם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת ובתקיעות דמעומד יעשה בשתי נשימות. ויה"ר שיקבל ה' ברחמים וברצון את קול תרועתנו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
צרכיו הפרטיים בראש השנה שאלה משה גרינברג: האם ראוי שאדם יבקש את צרכיו הפרטיים בראש השנה (פרנסה, זיווג, וכו'), או שיש להיצמד לסדר התפילה שקבעו חז"ל, שעוסק בקדושת היום, מלכות ה' וכו'? ואם כן, איפה בתפילה אפשר להכניס בקשות אישיות? תשובה
חגיםראש השנה▼
✡️
שלום וברכה. בראש השנה כיוון שהוא יום שבו נקבע לאדם כל צרכיו לשנה הקרובה מותר לבקש בקשות אישיות ואמנם בדבר הזה הקפיד בזוהר הקדוש, ולכן ניתן לבציע שתי פתרונות. א. בשם הרב קנייבסקי, לבקש במחשבה ובלב ולא בדיבור. ב ניתן לבקש על האדם בתוך שאר ישראל ואז כשאדם כולל את בקשתו עם בקשת ישראל זה כבר לא בקשה אישית. המקום הטוב ביותר להתפלל בו תפילות אישיות הוא באלוקי נצור בסיום התפילות וכשם שנאמר בגמ בברכות יז, ...בתר דמסיים צלותיה אמר וכו. שם גם מופיעים בחלק מהסידורים עוד יהי רצון איישים. שבת שלום ומבורך
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
טבילת המוציא בדבש
חגיםראש השנה▼
✡️
שאלה נוהגים לטבול את הלחם בדבש בראש השנה 1. האם לטבול גם במלח? 2. עד מתי לנהוג כך? תשובה לגבי שאלת טבילת החלה בדבש בפסקי תשובות תקפג ג הביא בכך מספר מנהגים. יש הנוהגים לטבול את החלה הן במלח והן בדבש. יש שנוהגים רק בדבש. ויש שנוהגים לטבול חלה אחת במלח ואחת בדבש. להלכה הנכון לטבול גם במלח, כיוון שבכל סעודה שאדם אוכל עם פת הוא צריך לטבל את הפת במלח, הוא הדין גם בסעודות אלו. בנוסף לכך יש עוד משמעויות רבות בטבילה במלח, על כל קרבנך תקריב מלח וגם לפי עולם הסוד. לגבי משך הזמן יש הנוהגים לטבול את הלחם גם בדבש עד שמחת תורה ויש הנוהגים בכך עד שבת בראשית, וכל אחד ימשיך במנהגו. ומי שאין לו מנהג בכך, נראה שעד שמחת תורה זה הזמן שרוב העולם נוהג.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
הלכות יום הכיפורים להורדת הקובץ "הלכות ליום הכיפורים" לחצו כאן הצעת
חגיםיום כיפור▼
✡️
למעוברות ומניקות ומי שקשה לו הצום, כדאי מאוד להתחיל לשתות מעכשיו ועד לצום מיץ ענבים זה מאוד מקל על הצום.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
כפרות לאדם שנפטר שאלה צחי מור יוסף: כבוד הרב שלום רב, האם בכפרות שעושים לפני יום כיפור צריך לעשות גם לנפטר מהמשפחה (אבא)? תשובה
חגיםיום כיפור▼
✡️
שלום וברכה יצחק. אין עושים כפרות לאדם שנפטר, אלא רק לאדם חי, כיוון שמטרת הכפרות לתת צדקה כיוון שצדקה מצילה ממות, וכך פודה האדם את נפשו מן המוות בתמורה לצדקה שנתן, ולכן לאדם שנפטר אין זה רלוונטי. מן השמים תנוחמו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
חוטים שבסכך בוקר טוב הרב, לקראת סוכות אנחנו עומדים להזמין סכך לפרגולה. אשמח להתייחסותך לנושא חוטי הברזל השזורים בבמבוק לאשכנזים. והאם חוט סינטטי דינו שונה.
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה. ביחס לשאלתך על חוט ברזל המחזיק את עצי הבמבוק האם יש בכך בעיה. ידוע ומבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה שאסור לסכך בדבר המקבל טומאה. ברזל הוא מהדברים המקבלים טומאה ולכן אין לסכך בו. אמנם בנידון דידן הסיכוך נעשה על ידי הבמבוק אך חוט הברזל הוא זה שמעמיד את הבמבוק והשאלה האם גם דבר המעמיד אסור. המשנה בסוכה כא: אומרת הסומך סוכתו לכרעי המטה כשרה. ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. יש שני טעמים בגמ' לשיטת ר' יהודה. אחד מפני שאין לה קבע כלומר שהסוכה שנשענת על הרגלים הגבוהות של הגמ' [לא כמו המיטות שלנו] מטלטלת, וסוכה צריכה להיות דבר קבוע לשיטת ר' יהודה. תירוץ נוסף, מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. כלומר כיוון שהרגלים הם עיקר מה שמעמיד את הסכך למרות שהסכך עצמו כשר, הרי שהסוכה פסולה. מכאן נלמד דין דבר המעמיד, כלומר שסכך שהוא כשר, אך אינו עומד ללא דבר המקבל טומאה המחבר אותו למסגרת הסוכה וכן בינו לבין עצמו, הרי שהסכך פסול. נחלקו הראשונים כיצד נפסק ומאיזה טעם. בעל המאור (הרז"ה) פסק כחכמים הוא ת"ק שאין בעיה לסכך בדבר המעמיד. תה"ד פסק כר' יהודה שאין לסמוך בכרעי המיטה אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה בגלל שסוכה צריכה להיות קבועה ובמיטה היא מטלטלת. ואילו הרי"ף לפי הבנת הב"י פסק כר' יהודה ומטעם איסור דבר המעמיד שפוסל את הסכך. בפסיקת השו"ע יש סתירה, מחד פסק בסימן תרל שאין דבר המעמיד פוסל את הסכך – הסמוך סוכתו על כרעי המטה והכרעיים הם מחיצות, אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה. רואים שהשו"ע לא חשש לדבר המעמיד, ופסק שניתן לסכך סוכתו על כרעי המיטה. וכך גם משמע מפסיקת השו"ע בסימן תרכט סעיף ח שפסק שמותר לחבר עצי סכך במסמרים של ברזל לדפנות הסוכה ולא חשש לדבר המעמיד. מאידך בסימן תרכט סעיף ו הסתפק השו"ע אם מותר לשים סולם על הסכך ולסכך על גביו משמע שחשש לדבר המעמיד. רוב האחרונים הבינו בשיטתו שיש להחמיר לכתחילה ובדיעבד מותר כך פסק המשנה ברורה סימן תרכט סעיף קטן כב פסק להחמיר לכתחילה לסכך בדבר המעמיד וכך לשונו - וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא, דלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כדמוכח בסוף סי' תר"ל וכך הבין הרב בן ציון אבא שאול באור לציון. לסיכום לכתחילה אין לסכך בבמבוק עם חוט ברזל אך בדיעבד ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לסמוך על כך. לגבי חוט סנטטי זה יותר קל, כיוון שאיסור המעמיד שלו הוא איסור דרבנן בלבד ולא איסור דאו', ובדבר זה יש מח' בין הפוסקים, לדעת הביאור הלכה הראשון בסימן תרל, יש להחמיר רק במעמיד דאו' ואילו לדעת הפרמ"ג יש להחמיר גם בדין דרבנן ולכן בחוט סינטטי ניתן יותר להקל. יש עוד פיתרון מעשי שהציעו חלק מהאחרונים והוא להחזיק את הבמבוק רק במעטפת באמצעות עצים מעל ומתחת שהבמבוק הוא סנדוויץ ואז אין צורך בחוט הברזל והוא לא מעמיד כי גם בלעדיו בזכות העצים הוא עומד, ומי שרוצה לסמוך על כך יכול ורשאי.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
לקשור את הסכך על ידי אזיקונים שאלה שלום לרב. האם ניתן לקשור את ה"סכך לנצח" (כדי שלא יעוף) למסגרת העליונה של הסוכה (מעץ) באמצעות "בנדים"/אזיקונים מפלסטיק? תשובה
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה דין זה הוא דין דבר המעמיד, שבאחת התשובות עסקנו בו בהרחבה . לכתחילה אין לקשור את הסכך על ידי אזיקונים שהם דבר המקבל טומאה, אמנם בדיעבד אם אין לו פתרון אחר ניתן לסמוך על כך וכך הכריע המ"ב בסימן תרכט סעיף קטן כב. פתרון מעשי שלמדתי מהרב שמואל אריאל שיותר טוב מבחינה הלכתית הוא מעמיד דמעמיד. לשים קרש נוסף מעל הסכך לנצח ואת הקשר שמעל הסכך לחבר לדופן או לעץ שמתחת לסכך, כך לא קושרים את הסכך ישירות והווי דין מעמיד דמעמיד שמותר ומצד שני הסכך לא יזוז. נאמר לי שגם אצל שמואל אזולאי יש חוטים מן הצומח. אכן גם איתם ניתן לקשור וזה פיתרון הלכתי טוב. אמנם חוטי פשתן אינם טובים בגלל שברגע שמעבדים אותם הם מקבלים טומאה. כאמור בדיעבד גם זה בסדר הרב בהמשך לאזיקונים. מדוע נחשבים מקבלים טומאה כאשר הפלסטיק לא היה קיים בזמן נתינת דיני טומאה? האם כל חומר חדש הוא בגדר ספק טומאה ולכן מחמירים? שלום וברכה אבי. אדייק יותר את שכתבתי. הגמ' בסוכה לומדת מהפסוק חג הסוכות תעשה... באספך מגרנך ומיקבך שצריך שיעשה הסוכות ממה שמאסף מפסולת גורן ויקב, ולכן לומדים שאין מסככים אלא מן הדבר הצומח. זהו הדבר הבסיסי ביותר בסכך. כך גם פסקו הפוסקים והשו"ע [תרכט, א] – דבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הארץ, ואזיקון אינו עונה לגדר שצומח מן הארץ ולכן הוא פסול לסכך בו ולכן יש בו דין דבר המעמיד ואין לקשור בו את הסכך. כאמור בדיעבד אם אין ברירה או שהעמידו בו את הסכך, אין הוא פוסל את הסוכה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
סכך בשביעית בכל שנה אנו מסככים את סוכתינו בכפות תמרים מגינתינו. האם בענפים אלו יש קדושת שביעית על כל המשתמע מכך? האם השנה, יש אי אלו הוראות מיוחדות בעניין סכך או שקדושת שביעית היא רק בפירות ?
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה הגמ' בסוכה לט: מדברת על קדושת שביעית בלולב ולכאורה משמע מהגמ' שאין קדושת שביעית בלולב. הגמ' אומרת אגב הדיון הנ"ל, טעמא דלולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא, הא דשביעית קדש, אמאי עצים בעלמא הוא ועצים אין בהן משום קדושת שביעית. ממשפט זה של הגמרא מבואר שאין קדושת שביעית בעצים ולכן ניתן לסכך בהם כרגיל. אמנם יש לשים לב שלא גוזמים את העצים באופן שיצמיח את העצים אלא רק לצורך הענפים. יש בהחלט מעלה לפי הסוד וגם לעיתים מצד הפשט לסכך בעצי אילן, וכמו שנאמר בפיוט אילן כמספר סוכה עולה שניהם גמטריא 91 השווה לחיבור שם הויה עם שם אדנות. שבת שלום ומבורך וכל טוב.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
כמה סנטימטר בין לבוד ללבוד? שאלה כבוד הרב. כמה סנטימטר בין לבוד ללבוד יש לנו סוכה עם רצועות שחורות ורצינו לדעת כמה סנטימטרים בין רצועה לרצועה שיחשב לבוד אין לנו סוכה עם קרשים תשובה
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה. צריך שיהיה פחות משלושה טפחים זה 24 ס"מ. לכן כדאי שיהיה 22 ס"מ בין פס לפס. זה גם יוצא ידי עוד שיטה שמחשבנת שלושה טפחים כ22.4 ס"מ
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
תעשה לא העשוי בפרגולה שאלה ערב טוב כבוד הרב רציתי לשאול לגבי סכך המונח ומהודק על גג הפרגולה כל השנה שתהפוך לסוכה בסוכות. לאחר בניית המחיצות האם מספיק להכשיר את הסכך על ידי כיסויו במעטה פסול והסרת המעטה או שחייבים לפקפק ? תשובה
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה בלי להיכנס לכל הפרטים של כשרות פרגולה, הנידון שאתה שואל עליו הוא לגבי דין תעשה ולא מן העשוי. נאמר בתורה חג הסוכות תעשה לך, ומכאן לומדים שצריך להקדים את בניית הדפנות לשימת הסכך. בכדי שלא יהיה תעשה מן העשוי יש לשים קודם את הדפנות ואז את הסכך. אמנם אם יש טפח מהדפנות שקודם לסכך, הרי שאין בכך בעיה של תעשה ולא מן העשוי. ברוב הפרגולות, יש קורות גדולות לפני הלייסטים למעלה, שהם בגובה טפח, ולכן הם משמשים כתחילת הדופן. לכן אין בהם את הבעיה של תעשה ולא מן העשוי ולא צריך לפקפק ולפרוס סדין.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
יחס ההלכה לריקוד נשים עם ספר תורה ועליית נשים בשמחת תורה שלום הרב, לקראת חג שמחת תורה הבעל"ט- ריקוד עם ספר התורה הוא דרך מיוחדת המקובלת במסורת החג להביע את הקשר, השמחה והחיבור לתורה. כמו גם העליות הכלליות שמצטרפים אליהם לעתים קרובות אף מחללי שבת בפרהסיה, מתוך הבנה שהתורה שייכת לכלל עם ישראל וכי היהדות מבקשת להדגיש חיבור מיוחד זה. נשים רבות מעוניינות להשתתף אף הן בשמחה זו. כיצד ההלכה מתייחסת לריקוד נשים עם ספר תורה בעזרת הנשים במהלך ההקפות? כמו כן, מה ההלכה לגבי עליית נשים לתורה במסגרת סבבי העליות? תודה רבה ושבת שלום
חגיםשמחת תורה▼
✡️
שלום וברכה. אשמח להשיב בפרטי.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
העולה יקרא עם הקורא שאלה לגבי שמחת תורה, גם שם הציבור קורא "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" " ויהי ערב ויהי בוקר יום שני" וכו' - האם גם אז העולה - חתן בראשית - לא אומר עם הציבור אלא עם הקורא? תשובה
חגיםשמחת תורה▼
✡️
שלום וברכה . גם בקריאה זו העולה, יקרא עם הקורא ולא עם הציבור
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓
הלכות פסח תשפ"ה מצורף דף הכנה לחודש ניסן ולפסח, יש בו הלכות של הכנת והכשרת הבית לפסח, והשנה תוספת מיוחדת עם הלכות שקשורות לערב פסח שחל בשבת. שנזכה בע"ה להתכונן לפסח מתוך שמחה ובטוב, ונזכה עם כל ישראל לגאולה שלמה וניסים ונפלאות! הורדת הקובץ בפורמט pdf בס"ד ניסן התשפ"ה לסדר בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל בע"ה דף הלכות לחודש ניסן ולחג המצות [פסח] שלום וברכה לכל תושבי היישוב היקרים. ב"ה אנו מתקרבים לפסח חג חרותנו, חג אמונתנו, חג שבו פסח הקב"ה על בתי בנ"י במצרים וכבימים ההם בזמן הזה, עינינו צופיות לגאולתנו ופדות נפשנו לצד פעולתנו ומעשה חיילנו הגיבורים לניצחון ישראל. מצורף בזה הלכות לפסח, הכוללים את ברכת האילנות, הכשרת כלים, נקיון והכשרת המטבח לפסח, בדיקת חמץ וביעור חמץ. השנה מתווסף לכך, שערב פסח [יום יד בניסן] חל בשבת ולכן אתייחס כיצד עושים בדיקת ושריפת חמץ השנה וכיצד מקיימים סעודה שלישית בשבת. בדף זה יהיו הדברים הלכה למעשה ללא פילפול והרחבה יתרים. חשוב מאוד בתקופה זו לשמור על השלום והאחווה בתוך הבית פנימה ובעשיית הדברים בשלום ובאהבה כמה שיותר. מעלת הדברים הללו גדולה מהקפדה כזו או אחרת. גדול השלום. ובפרט בעת הלאומית הזאת נרבה בשלום בתוכנו במעגלים הקרובים המשפחתיים ובע"ה משם יתפשט הלאה. למי שיש זמן מומלץ מאוד ללמוד הלכות פסח בתקופה זו. בכלל המועד הוא זמן מעולה ללימוד תורה וראוי מאוד בתקופה זו לצד כל העשייה לקראת פסח וגם בעת המועד לצד המפגשים המשפחתיים והטיולים למצוא זמן ללימוד תורה. בשנה זו ביתר שאת, אנו מתפללים להצלחת עמ"י וניצחוננו המוחלט. לרפואת הפצועים, לחזרת כל החטופים ולישועת ישראל. בע"ה שנזכה לגאולה וישועה שלמה. מהלכות חודש ניסן חודש ניסן הוא חודש שמח חודש של גאולה, לכן אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן והוא הדין שאין אומרים צדקתך במנחה של שבת. אין מספידין ואין מתענין בחודש ניסן [למעט תענית בכורות שגם אותה נוהגים לסיים על ידי סיום וסעודה]. לגבי עלייה לבית עלמין, נוהגים שלא לעלות לבית עלמין הנקרא בית החיים בחודש ניסן, למי שיש יארצייט [אזכרה], יש בכך מנהגים שונים, מנהג רווח אצל בני ספרד וכך גם מנהג חלק מבני אשכנז, שלא לעלות לבית העלמין גם ביום האזכרה אלא לעלות בערב ראש חודש ניסן, [השנה או ביום חמישי או ביום שישי בשעות הבוקר לפני חצות, כיוון שאין עולין לבית העלמין לאחר חצות ביום שישי]. וכך נראה להורות למי שאין לו מנהג אחר בדבר. יש שנהגו לעלות בחודש ניסן ביום היארצייט, אך יש להם לשים לב שאינם בוכים ומצטערים מידי. ברכת האילנות – חכמים תיקנו לנו ברכה נפלאה בה יש לנו הזדמנות להודות לה' על בריאתו היפה, שברא בריות טובות ואילנות טובים להנאתנו. זמן הברכה - החל מר"ח ניסן ועד סוף חודש ניסן. יש לברך על שתי אילנות מאכל. יש מעלה בברכה על האילנות מחוץ ליישוב, אך אם הדבר מטריח ויגרום לפספוס הברכה ניתן בהחלט לברך גם בתוך היישוב ובגינה הפרטית. יש לברך על אילנות שהם פורחים ויש בהם פרחים. טוב ומעולה לברך ברכת האילנות במניין וברוב עם. בע"ה ביום ראשון טז' בניסן [א חול המועד] יהיה הלל מוזיקלי במניין המאוחר [8:30] בבית הכנסת המרכזי ולאחריו נצא כל מי שמעוניין לברכת האילנות מחוץ ליישוב ברוב עם [בערך סביב השעה 9:30]. לגבי ברכת נשים יש בכך מחלוקת, נשים מבנות אשכנז הנוהגות לברך, ראוי שימשיכו במנהגם היפה ויברכו נשים מבנות ספרד שלא נהגו לברך, ימישכו במנהגם היפה ולא יברכו אלא יבואו עם בעליהם וישמעו את ברכתם ויכוונו לצאת בה ידי חובה. לגבי ברכה בשבת, יש בכך מחלוקת יש שמברכים בשבת ויש שאינם מברכים בשבת. מי שיכול לברך שלא בשבת עדיף. קמחא דפסחא – מנהג ישראל כפי שהביא הרמ"א לדאוג לבני העיר הזקוקים לכך לפסח ולתת מעות בשביל שיהיה לכולם שפע ויוכלו להסב לליל הסדר בשמחה. נכון מאוד לתת צדקה זו לוועדת הצדקה היישובית הנותנת כסף זה למי שזקוק לכך מהיישוב כי עניי עירך קודמים. וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב בפרק ו וכך לשונו – "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש--אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו. ועל אלו נאמר "זבחיהם כלחם אונים להם, כל אוכליו ייטמאו: כי לחמם לנפשם " ( הושע ט,ד ); ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר "וזיריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם. דרשת שבת הגדול – תתקיים בל"נ בע"ה השנה בשבת ויקרא [שבוע לפני השבת שהיא ערב פסח] בבית הכנסת המרכזי לאחר מנחה. בבית הכנסת בדגל לאחר שחרית. הלכות חמץ – הקדמה - איסור חמץ הוא איסור חמור מאוד ולכן יש בו מספר איסורים – שני איסורי לאו – לא יראה ולא ימצא. ואיסור נוסף הוא איסור אכילה. איסור בל יראה ובל ימצא הוא בכזית, ואיסור אכילה הוא בכל שהוא. לכן בעניין של נקיון הבית שבו משקיעים לעיתים זמן רב, צריך לדעת שיש להשקיע בעיקר במטבח ובדברים שבהם משתמשים לאכילה בפסח שיהיו נקיים מכל שהוא ומאידך בשאר חלקי הבית ניתן לנקות באופן שלא יהיה כזית חמץ. חשוב לציין שמי שלא משתמש בכלים בפסח, הן בצלחות וסכו"ם והן במכשירי חשמל כאלה ואחרים, אינו צריך להכשירם אלא רק לנקות אותם מבחוץ שלא תהיה עליהם ממשות חמץ ויצניעם בפסח. הכנת המטבח לפסח – לפני הכשרת כל אחד מהדברים ברשימה זו ובכללם גם דברים שמביאים אותם להגעלת כלים יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בכלי או במכשיר ורק לאחר מכן ניתן להכשירו. תודתי לרב קופלד שליט"א על פרק זה של הכשרת המטבח לפסח, שבסיסו ורבים מהדברים הכתובים בו מבוססים על הנחיותיו לאורך השנים. 1. השיש א. מעיקר הדין, אפשר להשתמש לאחר עירוי מקומקום רותח על כל מקום בשיש- גם בלי לכסות. ב. עם זאת יש נוהגים לכסות וכל אחד ינהג כמנהגו הקבוע. 2. הכיור א. לנקות היטב, ולערות מים חמים מקומקום חשמלי. ב. יש להניח בתוך הכיור מדפים להנחת הכלים בפסח. יש מהדרים להניח בתוכו כיור מיוחד לפסח. ג. עם כל זה, אין למלאת בפסח את הכיור מים חמים ולהניח בהם כלים. ד. את "המשולש" לאשפה, רצוי להגעיל בנפרד אחר נקיון היטב, או להחליף לפסח. 3. כירי גז א. המשטח שסביב הלהבות- רצוי לכסות עם רדיד אלומיניום. ב. החצובה (שעליה מונחים הסירים)- לאשכנזים צריך מעיקר הדין ליבון קל, עדיף לכסות אותה או לצפות ברדיד אלומיניום. לספרדים אפשר להגעיל ברותחים (לעשות לה הגעלה). ג. המבערים- לנקות היטב ולהבעיר עד שיתחמם מאד. כיריים אינדוקציה כיריים חשמליות וכיריים קרמיות א. יש לנקות היטב את המשטח מכל לכלוך ולעשות זאת גם על ידי סבון שהוא חומר פוגם. ב. יש לדאוג שלא ישתמשו בכיריים במשך 24 שעות כך שהם יתנו טעם לפגם. ג. לאחר מכן יש להרתיח סיר שלא השתמשו בו ב24 השעות האחרונות עם מים על האש לחום הגבוה ביותר במשך כעשרים דקות. ד. יש לדאוג [בזהירות כמובן] שהמים יגלשו ויישפכו על גבי שאר הכיריים בשביל שגם המקומות שמסביב לסיר עצמו שבלעו ממאכלי חמץ יוכשרו על ידי העירוי הזה. לחילופין ניתן לערות מים רותחים מקומקום על שאר המקומות שאינם המקום בהם הסיר מונח [והסיר עצמו יהיה ריק]. ה. בכרים חשמליות וקרמיות בהם לא צריך סיר להדלקתם ניתן ללא סיר להדליק אותם על החום הגבוה ביותר למשך 20 דקות ואז לערות מים רותחים על המקומות שמסביב ו. יש היום משטחי סיליקון העמידים בחום של 280 מעלות, בפרט לבני אשכנז שחוששים לכך שמעורב בכיריים הללו דברים שלא מאפשרים את הכשרתם נכון לשים משטח סיליקון על הכיריים ובכך לצאת ידי חובת כל הדעות. ז. יש שנהגו להחמיר ולא להכשיר והמחמיר תבוא עליו ברכה, אך במקום הצורך ניתן להכשיר. 4. תנור אפיה א. (מעיקר הדין אפשר להכשירו:) לנקות היטב, "בכל החורים והסדקים" ובפרט יש לשים לב לנקות את הדלת ומתחת לגומיות, ולחממו שיגיע לחום המקסימלי למשך כשעה. ב. תבניות האפייה צריכות ליבון כיוון שהם באות לעיתים במגע ישיר עם האוכל, וליבון שלהם יהרוס אותם לכן אין מלבנים אותם ויש להחליף את התבניות לפסח או להשתמש בחד פעמי. ג. את הרשתות ניתן ללבן בהגעלת הכלים ד. עם כל זה, יש מחמירים בהכשרת תנור לפסח, ומשום כך נמנעים רבים מלהכשירו. אם מתכוון להשתמש בפסח רק בכלי סגור אפשר להקל- גם למחמירים. ה. תנור המתנקה מעצמו (פירלוטי) אפשר להקל ולהכשיר (באופן הנ"ל) גם למחמירים. 5. מיקרוגל א. לנקות היטב את כל הלכלוך ו"בחורים ובסדקים". להכניס כלי עם מים ומעט סבון, ולהפעיל עד שיגיעו אדים חמים ויתחממו הדפנות לחום המקסימלי שמגיע בזמן השימוש במשך ימות השנה [עדיף לחכות עד שיתאדו כל המים שבכוס או בכלי] ב. מיקרוגל שמשולב בו גם תנור טורבו - לנקות היטב, להפעיל את הטורבו למשך זמן שיגיע לחום מקסימלי. אחר כך להכניס כלי עם מים, ולהפעיל כנ"ל בסעיף הקודם. ג. את צלחת הזכוכית של המיקרוגל, לספרדים ניתן לשטוף היטב עם סקוץ' ומים וסבון, ולאשכנזים יש לעשות לצלחת הגעלה. ד. את ה"מעמדים", שמניחים עליהם את הכלי עם האוכל, רצוי להחליף לפסח או לכסותם. ה. עם כל זה, יש להשתמש בפסח בחימום במיקרוגל רק בתוך כלי מכוסה. 6. פלטת שבת לנקות היטב ("מכל הכיוונים"), לחמם לחום מקסימלי למשך כשעה. לאחר מכן יש לכסות עם רדיד אלומיניום. אם שמים לחם ממש על הפלטה כגון חלות או פיתות יש עדיפות לקנות פלטה נפרדת לפסח, אך ניתן גם לנקות לחמם שעה ולכסות עם אלומיניום עבה. 7. מדיח כלים לנקות היטב, ולהפעיל בתכנית הארוכה ביותר ובחום הגבוה ביותר, כשכל החלקים בתוכו. אם אפשר, רצוי (אח"כ) להוציא את הרשתות ולערות עליהן מים רותחים. 8. מיקסר לנקות היטב גם בחורים של המקצפים. את המקצפים יש להגעיל ברותחים (על האש). 9. מעבד מזון (בלנדר מג'ימיקס וכד') לנקות היטב. את הכלי שבו מתערבב האוכל ואת הסכינים, יש להגעיל ברותחים על האש. אם ברור שהשימוש היה רק לדברים קרים ושאינם חריפים, מספיק לנקות היטב ואין צורך להגעיל. 10. מטחנת בשר לפרק את כל החלקים, לנקות היטב ולהגעיל במים רותחים על האש. את החלק עם החורים, יש ללבן בליבון קל. 11. קומקום חשמלי ומיחם שבת א. לנקות ורצוי גם "להוריד את האבן" (אבל לא הכרחי). למלא מים עד המקסימום, להרתיח ולשפוך. ב. מכסה של מיחם שחיממו עליו מאכלי חמץ רצוי אם אפשר להגעיל בנפרד (ברותחים על האש). 12. טרמוס לנקות ולמלא מים לזמן מסוים. אם השתמשו בתוכו בחמץ ("ממש"), אין להכשירו לפסח. 13. מקרר ומקפיא לנקות היטב גם בכל החריצים. אם יש קרח במקפיא רצוי להפשירו לפני הניקוי. המקרר שבו כל השנה יש חמץ ובפסח יש בו עצמו אוכל כשר לפסח שאוכלים הוא המקום שזקוק לניקיון ודקדוק מרבי. טוב לצפות את המדפים של המקרר בשקיות או בדבר אחר שחוצץ בינם לאוכל הכשר לפסח. 14. מייבש כלים- לנקות היטב, ואפשר להניח עליו כלים בפסח. 15. שולחנות שאוכלים עליהם- יש לכסות בפסח. מפות- אפשר לכבס ולהשתמש בפסח. 16. דיני הגעלה לכלים ספציפיים א. סיר לחץ- לפרק את החלקים, ואפשר להגעיל בכלי ראשון על האש. ב. בקבוק של תינוק- צריך ואפשר להגעילו לפסח, במים רותחים. ג. מגשים- אם משתמשים בהם גם לחם, צריך הגעלה ברותחים. ד. בקבוקי סודה סטרים (וכד')- מספיק לנקות היטב (מבפנים ומבחוץ). ה. גביע יין- נוהגים להגעיל ברותחים (שמא נשרו בתוכו פירורים וע"י החריפות נבלע טעמם בכלי). 17. כללים בהגעלת כלים: א. החומרים שאפשר להגעיל: מתכת, אבן, עץ, פלסטיק, גומי. כלי חרס ופורצלן וכד'- אין להגעיל. כלי אמייל- יש מחמירים שאי אפשר להגעילם ובשעת הצורך יגעיל ג' פעמים. כלי פיירקס ודורלקס - לספרדים- אפשר להגעיל בכלי ראשון על האש. ויש המקלים שדי לנקותם בלבד וכך העיקר. לאשכנזים, ניתן להגעילם שלוש פעמים. ב. מחבתות (שמטגנים בהן עם שמן) וכן סירים שמיועדים לפתיתים וכד' שלפעמים הנוזל מתייבש לגמרי, לספרדים אפשר להגעיל, ולאשכנזים צריך ליבון. מחבתות טפלון שלא ניתן לעשות להם ליבון, אין להכשירם לפסח. אמנם לספרדים אם משתמשים בהם ברוב הפעמים עם שמן, ניתן להכשירם בהגעלה. ג. כלי שיש בו חריצים שאי אפשר לנקות וא"א ללבן שם, וכן כלי שיש בו חלקים (ידיות וכד') שאי אפשר להכניסן למים רותחים- אין להגעילם. ד. לפני הגעלה יש לנקות היטב, ורצוי לפרק את הידיות ולנקות מתחת (אם אפשר). במקום שיש חריצים שאי אפשר לנקות, צריך לעשות ליבון קל. ה. לפני הגעלה במים- בין הכנסה לרותחים, או חימומם בתוך הכלי, או עירוי- יש להמתין 24 שעות בלי שימוש בחם בכלל. ובשעת הדחק אפשר להסתפק ב24 שעות, מאז השימוש בחמץ חם. חלק גדול מניקיון הבית איננו קשור לאיסור חמץ, ואמנם אין בזה רע "לנצל את ההזדמנות" לניקיון כללי בבית, אבל נראה פשוט שאסור שזה יגרום למתח ולחץ. החשיבות של השלום בבית והשמחה של בני הבית, חשובה יותר מדברים שאין בהם איסור חמץ. קניית מוצרים לפסח – יש לשים לב לכל מוצר שקונים שיש לו הכשר לפסח. לעיתים בחנויות בלא כוונה יכולה להתרחש טעות ויש לשים לב שהמוצרים שקונים כשרים לפסח. תרופות בפסח – מי שזקוק לתרופה לפסח, יבדוק אם התרופה כשרה לפסח. יש תרופות רבות הכשרות לפסח ולעיתים ניתן לבקש מהרופא תרופה חלופית הכשרה לפסח. אמנם במידה ואין הכשר בתרופה, אם זו תרופה שאין בה טעם ובולעים אותה ובפרט אם היא מצויה בקפסולה יכול האדם לבולעה בפסח. אכילת קטניות – מנהג בני אשכנז שלא לאכול קטניות. יש מי שעבורו אין זה איסור מאתגר והוא שמח בקיומו והדבר קל לו ואשריו ואשרי חלקו. אמנם מי שמתקשה בדבר זה ראשית צריך לדעת שיש זכות גדולה בהמשך הקיום היהודי ובהמשך שרשרת הדורות. בבחינת אל תטוש תורת אימך ותורה שיש לה בית אב, ואשרי כל מי שזוכים להמשיך את מסורת אבותיהם. יש בכך ערך גדול גם כלפי ילדינו שרואים עד כמה חשובה לנו מסורת אבות וגם הם בע"ה ימשיכו בדרך. בנוסף לכך יש מספר דברים שגם המקפידים באיסור קטניות יכולים להקל בהם אם ירצו, ואלו הן – א. שמן קנולה ניתן להתיר שהרי לא היה בכלל הגזירה וגם לא בא במגע עם מים בשעת יצירתו ויש גם המתירים שמן סויה. ב. דברים שעיקרם אינם קטניות אלא תערובת עם קטניות. לדוגמא אם יש מוצר שרובו שמן סויה או שמן קנולה והאדם מחמיר בהם לא יקנה אותם אך אם רובם עשוי מדברים שאינם קטניות ויש מיעוט של מיעוט של קטניות ניתן להתירם. [יש להסתכל ברכיבים ולפי זה ניתן לדעת האם למרות שכתוב לאוכלי קטניות העיקר הוא בלי קטניות או שהעיקר עם קטניות]. מנהג עדות המזרח לאכול קטניות המרוקאים נהגו שלא לאכול אורז וכן יש כאלו שלא אוכלים חומוס. בכל מקרה, מאכל שיש בו קטניות שבושלו כגון מישהי שנוהגת לאכול קטניות יכולה ללא חשש להכין באותו סיר לאחר הדחה ושטיפה אוכל בלא קטניות ואין בכך שום איסור למי שמקפיד על קטניות לאכול מכך. כלומר אין לאסור טעם של קטניות שבלוע בכלים שהרי קטניות אינם חמץ ואינם אסורים אלא מכח מנהג וכך פסקו הרב שלמה זלמן אויירבעך ופוסקים נוספים. מכירת חמץ – נכון מאוד להקדים ולמכור חמץ. יש אפשרות למכור חמץ אצלי ישירות לאחר תפילת ערבית של 20:15 וכן יש אפשרות למכור חמץ בקישור שנשלח לתושבים בקבוצת השו"ת היישובית. יש לסגור את החמץ ואת הדברים שלא משתמשים בפסח בארון ונכון במיוחד בבית שיש בו ילדים לא רק לרשום על הארונות שיש בהם חמץ המכור לגוי, אלא גם לדאוג באופן פיזי לסגור אותם בכדי שלא יהיה משהו שמתוך הרגל יפתח ויקח מהם והוא הדין גם לכלי חמץ. יש דברים שאינם צריכים מכירת חמץ למרות שאין משתמשים בהם בפסח כגון קטניות וכדו' וישימו אותם בארון מוצנע. את שאר הדברים מוכרים. יש רשימה טובה של אירגון כושרות שכדאי להסתכל בה מה ניתן לשמור ולהצניע מה למכור ומה לבער וזו כתובתה - https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=51171&lang=HEB ראוי שלא למכור חמץ גמור כגון פסטה לחמים וכו' ולמי שנשאר חמץ סגור ב"ה יש במכולת עגלה שמוכרים אותה לגוי ולאחר פסח היא מגיעה לנזקקים, מצוה גדולה וחשובה ואני ממליץ למי שנשאר לו חמץ במקום לשרוף כמות רבה לקיים צדקה זו. אמנם אדם שבביתו חמץ רב או יקר ויש לו בכך הפסד ומנהגו למכור יש לו על מה לסמוך. תענית בכורות – מוקדמת השנה ותתקיים ביום חמישי יב ניסן. בדיקת חמץ – אור ליד' ניסן יש לבדוק את החמץ לאור הנר. יש לבדוק בכל מקום את החמץ. אמנם בדיקה זו מאתגרת כיון שיש לבדוק בכיסי המכנסיים והמעילים של הילדים וכן בתיקים אך לפום צערא אגרא ואשרי מי שמקיים מצוות ה' בדקדוק. ניתן להיעזר בבני בית שהם בני מצווה לבדיקת החמץ והם יכולים לבדוק בעצמם חלק מהחדרים וכך מקלים על בעל הבית הבודק את החמץ. יש לבדוק בכל מקום בו אדם מכניס חמץ – ברכבו של האדם בחדרו ובתאיו במקום עבודתו בתא בבית הכנסת, בגינה בחצר ובכל מקום בבית בו הוכנס חמץ. בדיקת החמץ היא הזדמנות לעבור על המוצרים שנמצאים במקרר או במקום המיועד לפסח ולראות שכולם כשרים לפסח, לראות בדברים שנמכרים שאין חמץ גמור למי שלא מוכר חמץ גמור וכן לוודא שאין בבית עוד מקומות שלא ניקינו או שיש בהם חמץ, וראוי להסתובב גם עם דף ועט שאם יש משהו שאנו רואים שלא ניקינו או שלא נקי מספיק טוב לרשום לעצמנו שלאחר הבדיקה נוכל להשלים אותו ולנקות אותו לפני ביעור החמץ. מי שיוצא מביתו לחג לפני יד בניסן בודק לפני זה את החמץ יבדוק בלא ברכה. מנהג ישראל על פי האר"י הקדוש לטמון עשרה פתיתים במקומות שונים בבית ויזהרו לרשום את המקומות וגם יזהרו לעשות את הגדלים של עשרת הפתיתים פחות מכזית בכדי שאם חלילה אחד מהם יאבד לא יהיה בכך איסור בל יראה ובל ימצא. לפני הבדיקה יברכו על ביעור חמץ ומיד יתחילו בבדקה. אין לדבר בין הברכה עד לביטול הנעשה בסיום הבדיקה. בסיום הבדיקה יבטלו את החמץ. יש לומר את נוסח הביטול באופן שמבינים את מה שאומרים לכן מי שלא מבין ארמית יאמר "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ" שלוש פעמים. השנה שערב פסח חל בשבת פסק השו"ע בסימן תמד בסעיף א שעושין את בדיקת החמץ בליל יג ולא ליל יד כלומר ביום חמישי בערב. [בל"נ בע"ה נעשה עירוב חצירות יישובי בין מנחה לערבית ביום חמישי יב ניסן, כולם מוזמנים להגיע]. ומקיימים את הבדיקה בברכה וגם מבטלים את החמץ לאחר הבדיקה כבכל שנה רגילה. הלכות המיוחדות לערב פסח שחל בשבת סיום זמן אכילת חמץ שריפת חמץ וביטול חמץ – השנה ערב פסח שחל להיות בשבת יש דינים ייחודיים מבחינת אכילת חמץ ושריפת חמץ. מעיקר הדין שורפים את כל החמץ חוץ ממזון שתי סעודות, דהיינו מה שצריך לשתי סעודות השבת הראשונות [כגון שלוש פיתות או ארבע פיתות, ועדיף שיהיה משהו שלא מתפזר כגון פיתות ולא משהו עם הרבה פירורים] ביום שישי בבוקר עד השעה 11:19 – טעם הדבר, שעל אף שמעיקר הדין אנו יכולים לאכול חמץ עד שבת בבוקר שהיא ערב פסח הרגיל, קיימ"ל להלכה על פי דברי הגמרא והראשונים וכך פסק בשו"ע בסימן תמד, סעיף א - ששורפים את החמץ קודם ביום שישי ומשיירים רק מזון שתי סעודות, וכיוון שבשנה רגילה מסיימים את שריפת החמץ עד סוף שעה חמישית, לכן בשביל שלא ילמדו שאפשר לשרוף חמץ לאחר מכן, גם בשנה זו מקפידים על שריפת החמץ עד לשעה 11:19 למעט מזון שתי סעודות הנצרך לשבת וכך פסק בשו"ע בסימן תמד סעיף ב. בשבת עצמה סוף זמן אכילת חמץ לרב אליהו 9:36 ולשאר הפוסקים בשעה 10. עד אז יש לסיים את סעודת או סעודות השבת [למי שעושה גם סעודה שלישית בבוקר]. יש לפורר את השאריות שנשארו בשירותים והחכם עיניו בראשו לא להגיע למצב שנשאר הרבה חמץ שרציך לשרוף, אלא שיהיה המינימום הנדרש ולא יותר מכך. למרות שהדרך העדיפה היא להשאיר מעט ולפורר בשירותים את הנשאר, אם הדבר קשה למישהו או שנשאר לו כמות מרובה משום מה יזרקו את החמץ הנותר לפח הזבל הגדול אך יש להקפיד לעשות זאת מיד לאחר סיום הסעודה ואכילת הפת וקודם לזמן שריפת החמץ. לאחר ביעור החמץ בשבת בבוקר יש לומר שוב את נוסח הביטול שלאחר בדיקת חמץ. במחזורים הספרדים יש נוסחים המעוררים את הלב לאחר שריפת החמץ ובהם בקשה מה' לשריפת החמץ שבלב ולביטול יצר הרע הוא שיאור שבעיסה מליבנו וחיינו. מומלץ מאוד. סעודות שבת וסעודה שלישית בשבת ערב פסח - מעיקר הדין יש לקיים את שלושת סעודת השבת על פת, ולכן גם בשבת הזו על אף המורכבות המסוימת יש לעשות סעודת שבת בפת. שאר האוכלים יהיו כאלו הכשרים לפסח, וישימו לב לא לערבב בין הפתיתות של החמץ לכלי הפסח ולדברים הכשרים לפסח. בכדי להספיק לעשות סעודת שבת בבוקר לפני סוף זמן אכילת חמץ מקדימים להתפלל בשבת. כיצד יש לבצע סעודה שלישית? הקושי בסעודה שלישית בשנה זו, שמחד זמן סעודה שלישית הוא לאחר חצות וביותר לאחר תפילת מנחה אך בזמן זה כבר קיים איסור אכילת חמץ ולכן לא ניתן לעשות בשעה זו סעודה שלישית על פת. בנוסף ישנו מנהג שלא לאכול מצה לכל הפחות בערב פסח, בכדי לאכלו בליל פסח באופן מיוחד, נחלקו הפוסקים מה נכון לעשות במקרה זה – א. יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בשעות הבוקר ולחלק את סעודת השבת שעושים בבוקר לשתים. ב. יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בזמנה לאחר מנחה אך לא בפת [כיוון שביערנו אותה וכעת יש איסור בה] אלא במצה עשירה [הכוונה למאכל שעשוי מקמח ומי פירות בלבד ללא תוספת מים כלל] וכך פסק השו"ע [תמד, א]. ג. הרמ"א פסק שאין נוהגים לאכול מצה עשירה ולכן יש לעשות סעודה שלישית במיני פירות או בבשר ודגים. ד. יש שסברו שהאיסור לאכול מצה בערב פסח נתון במחלוקת ובמקום שעומדת חובת סעודה שלישית מדאורייתא, הרי שעדיף לסעוד את סעודת השבת ב"פת" שהיא מצה ולברך על כך המוציא וידחה הנוהג שלא לאכול מצה בערב הפסח מצד זה. בעיניי הדרך היותר נכונה היא דרך ב או ג כל אחד לפי מנהגו, אך אם מישהו נהג כדרך אחרת ויעשה כך גם ברוך יהיה. יש לשים לב שאין לקבוע סעודה בערב פסח לאחר שעה תשעית שזה 15:52, כך שנזכה לאכול מצה לתאבון ובשמחה. כיוון שהשנה ערב פסח חל בשבת ויש הכנות שבד"כ עושים בערב פסח והשנה לא ניתן לעשותם בערב הפסח כיוון שזו שבת יש להקפיד לעשות את ההכנות הנ"ל קודם השבת. הכנת נרות שבת - הכנת מערכת להדלקת נרות השבת והחג ביום שישי לפני שבת. את נרות השבת מדליקים כרגיל בזמן כניסת השבת עשרים דקות קודם השקיעה. את נרות חג הפסח יש להדליק רק לאחר צאת השבת וישאירו נר נשמה דולק שיהיה אפשר להדליק ממנו את נרות החג לאחר צאת השבת. הכנות לליל הסדר - צליית הזרוע – יש לצלותה ביום שישי לפני השבת. במידה ולא הספיקו יצלוה בליל החג לאחר צאת השבת. הכנת מי מלח ביום שישי לפני שבת. גם שטיפת עלי החסה נכון לשוטפם ביום שישי בכדי להימנע מאיסור בורר ובמקום הצורך ישטפו בליל הסדר. אם יש דברים שצריך לרסקם כחריין וחרוסת, יש להכינם ביום שישי. לסיום , נשתדל ונתאמץ לכבוד פסח ולכבוד ה' יתברך לנקות את המטבח ושאר הבית מחמץ, נשתדל לעשות זאת בשמחה ובטוב לבב ובע"ה נזכה על ידי כך לנקות את עצמנו מחמץ מכעס הקפדה ויצר הרע ונזכה לשלום ושלוה בארץ ולגאולה שלמה במהרה בימינו. "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" פסח כשר ושמח תושבי דולב היקרים
חגיםפסח▼
✡️
יעקב ידידיה לוי הורדת הקובץ בפורמט pdf
— הרב יעקב ידידיה לוי