
💬 שו"ת דולב
הרב יעקב ידידיה לוי
שו"ת דולב- שאלות של חברי וחברות הקהילה ביישוב דולב ותשובות מפי הרב יעקב ידידיה לוי.
אחד הדברים החשובים והיפים בקבוצה הזו היא השותפות בלימוד התורה. אם למישהו יש שאלה דחופה, עדיף שישלח בפרטי. ללא השאלות, אין תשובות, וממילא חלקכם כשואלי שאלות רב! מראש יישר כח על כל שאלה, שבע"ה תביא לתשובה ולגילוי ולימוד תורה.
❓שלום הרב. האם צריך לברך שהחיינו על כלי נגינה?ברכות▼
שלום הרב. האם צריך לברך שהחיינו על כלי נגינה?
ברכות▼
✡️
שלום וברכה אייל.
בדיעבד אדם ששם לב שנשאר לו יותר זמן יכול להשלים את שאר המזמורים שבין לבין. אמנם לנוסח ספרד וע"מ שאומרים ברוך שאמר ואז את שאר המזמורים, לא יאמרו הודו אלא רק את שאר המזמורים הנמצאים לאחר ברוך שאמר ולא קודם. למנהג בני אשכנז הנוהגים לומר קודם ברוך שאמר ואז הודו רשאי להשלים גם הודו.
כך למשל פסק בפסקי תשובות אורח חיים סימן נד אות ג
וכן רשאי להשלים [הוא מתכוון אף בין ישתבח לקדיש, אך עדיף לפני ישתבח) פסוקי דזמרה או 'נשמת' שדילג מחמת שכחה או שחשב שלא יספיק שמונה עשרה עם הציבור ולבסוף רואה שהציבור התמהמה ועיתותיו בידו,
לגבי השאלה השנייה,
לא ניתן להשלים את ברכת ישתבח ואדם שהתחיל עם הציבור יוצר זה בסדר גמור וכפי שפסק השו"ע שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נב סעיף א
ואם כבר התחילו הצבור יוצר, ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפי' בדילוג, יקרא ק"ש וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם
שלום וברכה זאב.
שאלה יפה.
הזמן בו יש להדליק לכתחילה את נרות החנוכה הוא או בשקיעת החמה למי שנוהג כך (מהג תימן, מנהג חלק מבני אשכנז הנוהגים בשיטת הגר"א ואחרים), או בצאת הכוכבים.
לפי שיטת הרמב"ם, מי שהדליק לאחר כמחצית השעה מצאת הכוכבים לא יוצא ידי חובה.
לכן לכתחילה יש לעשות מאמץ גדול להדליק דווקא בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים כל אחד לפי מנהגו ולא יאוחר מחצי שעה מצאת הכוכבים.
אמנם בנידון שלך, מן הצד השני עומדת הזדמנות גדולה לקידוש ה' גדול, ולהארת אור החנוכה ישועת ה' וניסיו עמנו והודאה לה' שקיימת בהדלקת נרות החנוכה.
במקום זה יש להסתמך על השיטות האחרות שסוברות שניתן להדליק נרות חנוכה כל זמן שתכלה רגל מן השוק שהיום זה עד שעה יותר מאוחרת. הרב מלמד למשל מזכיר את השעה תשע כשעה שעד אליה ניתן להדליק.
לכן, נראה שבמקרה זה, יש בגלל קידוש ה' הגדול שניתן לעשות לבקש מהם להדליק לפני תשע ולהדליק בזמן זה. אמנם אם ביכולת שאר בני הבית להדליק בשעת צאת הכוכבים, עדיף בהחלט שהם ידליקו בצאת הכוכבים ואתה תהיה איתם כך שיהיה הבית מאיר החוצה כבר בעת צאת הכוכבים ואתה תוסיף את הדלקתך לפני תשע ותברך לכולם.
לא התייחסתי בדברי אלה ליכולת לענות אמן דרך הזום הנוגעת למספר דברים. האם שמיעת קול שאינו הקול הרגיל מאפשרת לענות אמן וכן האם הדברים שמעכבים את היכולת לענות אמן הנמצאים בדרך מהווים הפסק המונע מלענות אמן, כיוון שיש פוסקים המתירים (למשל יחוה דעת ב סב) ובמקום כזה אני חושב שראוי לסמוך עליהם להתיר. אמנם אם הזום קטוע ולוקח זמן עד ששומעים, אין לענות אמן.
יישר כח על העשייה החשובה וברכת שמים
הראוני תשובת הרב עובדיה ביבי"א ו, ו בחלק אורח חיים, שפסק להשלים את ברכת ישתבח בין הברכות כלומר בין יוצר לאהבת עולם. על אף שמביא כמה וכמה פוסקים שחולקים על כך וסוברים שאין לברך בין לבין. כיוון שיש דיון האם בין הברכות ניתן להפסיק לדבר אחר. וגם האם העובדה שהמשיכו בברכת יוצר לא מהווה הפסק לפסוקי דזמרה.
יש בכך הפתעה שהרב עובדיה למרות שבהרבה מצבים חושש לספק ברכות להקל, כאן מורה לברך ברכה זו.
לענ"ד הדלה בעקבות הפוסקים הסוברים שאין לברכה בין הפרקים, שאכן אין לברכה אז.
שלום וברכה משה.
שאלה זו קשורה לשני דברים עקרוניים רחבים מאוד.
הראשון, השאלה האם אנו מקבלים את השבת או שהשבת היא קביעא וקיימא, כלומר היא קבועה וקיימת ומתקבלת גם בלעדינו.
יסוד זה הוא גם יסוד מחשבתי עמוק מאוד וגם יסוד שיש לו השלכות הלכתיות רבות.
להלכה ולמעשה האדם צריך לקבל תוספת שבת ולרוב הפוסקים מצווה זו מדאורייתא וכך פסק השו"ע בסימן רסא סעיף ב.
אמנם גם אם האדם לא זכה לקיים את מצוות תוספת שבת, השבת כשלעצמה נכנסת בשלב מסויים.
כעת יש לעבור לשאלה השניה. מהו שלב המעבר בין היום לבין הלילה. מוסכם ששבת מתחילה בלילה, אך מתי הלילה מתחיל. האם בשקיעה הרגילה, האם בצאת הכוכבים, האם בזמן ר"ת כמו שפסק אמיר?
כאמור לשאלה זו השלכה גם בהדלקת נרות חנוכה שאנו מתקרבים אליהם, גם בתפילת ערבית, גם בזמן סיום הצום ביום הכיפורים ובשאלות נוספות וגם בשאלה הנידונה זמן כניסת השבת.
עד רגעים ספורים לפני השקיעה ניתן מעיקר הדין לעשות מלאכה, נהגו לקבל שתי דקות לפני השקיעה את השבת ובכך לקיים מצוות תוספת שבת ובמקום הדחק אפשר פחות מכך, אך צריך להיות מדוייקים שלא יעבור חלילה הזמן של השקיעה כיוון שבפשטות מזמן בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, אין לעשות מלאכה מחשש שזהו לילה.
הב"י בסימן רסא אות א(ב) האריך בביאור מחלוקת הראשונים כמה הוא זמן בין השמשות.
לדעת הרמב"ם הרי"ף והרא"ש הלכה כרבה ששיעור בין השמשות הוא שלושת רבעי מיל. מיל הוא הילוך של 18 דקות. 18 חלקי שלושת רבעי יוצא כ13 דקות.
לדעת ר"ת בתוספות יש שתי שקיעות וזמן השקיעה הוא ד' מילין כלומר 72 דקות. שזה מוסיף על צאת הכוכבים שלנו הרגיל 54 דקות.
כלומר לר"ת זמן כניסת שבת הוא אחרי 54 דקות מהשקיעה ולא כמונו הנוהגים שמיד בשקיעה מתחילה השבת. ולאחר זמן זה יש את בין השמשות שהוא לכל הדעות כשלושת רבעי מיל דהיינו כ13-18 דקות.
למעשה כפי פסיקת המשנה ברורה שם סעיף קטן כג, נוהגים כיום שלא לעשות מלאכה בזמן זה מדקה בשעת דחק לפני השקיעה הרגילה שלנו שבה השמש נעלמת ונסתרת מהעין.
השאלה האם לחייל במצב מסויים ניתן להקל כשיטת ר"ת.
באופן פשוט, אין להתיר כשיטת ר"ת ואיננו פוסקים כמותה, כשם שרוב הציבור לא חושש בצאת השבת לזמן ר"ת וכן בתפילת ערבית וכן בצום יום הכיפורים ליצאת יום הכיפורים כר"ת. לכן לא ניתן לפסוק כמותו רק לקולא.
יש לברר באיזה חייל מדובר ובאיזה מצב הוא נמצא. אם הוא בפעילות מבצעית ממילא מותר לו, ואם לא, לכאורה אסור לו.
בתנאים מסוימים ובמצבים מסוימים יש לשקול להשתמש בהיתר זה, וכפי שידוע שעשו מספק פוסקים במצבים שילדים נתקעו בנחל והתירו להם להמשיך בנסיעתם (לעיתים הנהג היה גוי דבר שהקל על הדבר) ולהגיע לביתם לפני 54 דקות מהשקיעה שלנו, אמנם לא ניתן לענות על כך באופן כללי, אלא יש לזהות האם באמת מדובר בשעת דחק ייחודית כיוון שבפשטות קשה להתיר.
בנוסף שאלת בדבר זמן בין השמשות כיצד יש לראות אותו והאם יש לו עוד משמעויות,
אכן כן, השו"ע פסק שבזמן בין השמשות, אני מתכוון לבין השמשות הרגיל שלנו ב18 דקות שבין השקיעה לצאת הכוכבים, מותר לעשות מלאכות דרבנן וכפי שנאמר במשנה ספק חשכה ספק אינה חשכה כלומר בין השמשות, אין מעשרין את הודאי וכו', אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין, שהם איסורי דרבנן. לכן בהחלט חשוב להכיר את הזמן הזה שבו ניתן לעשות מלאכות דרבנן במקום צורך, כלומר לצורך מצוה, לצורך שבת או למניעת צער.
וכך לשון השולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסא סעיף א
ספק חשיכה, והוא בין השמשות, (והיינו כדי שיעור הלוך ג' רביעי מיל אחר שקיעת החמה) (טור בסימן רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') (ושיעור מיל הוא שליש שעה פחות חלק ל') אין מעשרים את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות ואין מערבין עירובי תחומין (וע"ל סי' תט"ו ס"ב), אבל מעשרין את הדמאי וטומנין את החמין ומערבין עירובי חצירות (וע"ל סי' שצ"ג). ומותר לומר לא"י, בין השמשות, להדליק נר לצורך שבת; וכן לומר לו לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצוה או שהוא טרוד ונחפז עליה.
לסיכום - יש מחלוקת בין הפוסקים ביחס לזמן כניסת שבת, למעשה בשביל להתיר לסמוך על שיטת ר"ת יש צורך לשאול רב ולשמוע האם יש כאן שעת דחק מיוחדת המאפשרת לסמוך על כך. יש להקפיד לקבל תוספת שבת לכל הפחות כדקה לפני זמן כניסת השבת. איסורי דרבנן לצורך מצוה לצורך שבת ולצורך מניעת צער מותרים אף בזמן בין השמשות. ולכן אם הנהג גוי או שהרכב חשמלי, יש תוספת של קולא בעניין זה.
בע"ה נתפלל שיזכו כל חיילנו לשלוה ורוגע ונזכה אנו עימם לקבל שבתות כהלכתן מתוך רוב שמחה
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓null
למעוניינים, אפליקציית משניות קהתי. מומלץ
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.nocker.kehati
שלום הרב
במקרה בו נמצא חייל בנסיעה שמסתיימת ביום שישי אחרי שקיעה וסמוך מאוד לצאת הכוכבים
האם ניתן במצב כזה של שעת הדחק להכניס שבת בצאת הכוכבים ?
האם ישנן עוד השלכות הלכתיות למצב זה ? <ההודעה נערכה>
או לפי ר''ת?שבת▼
null
למעוניינים, אפליקציית משניות קהתי. מומלץ
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.nocker.kehati
שלום הרב
במקרה בו נמצא חייל בנסיעה שמסתיימת ביום שישי אחרי שקיעה וסמוך מאוד לצאת הכוכבים
האם ניתן במצב כזה של שעת הדחק להכניס שבת בצאת הכוכבים ?
האם ישנן עוד השלכות הלכתיות למצב זה ? <ההודעה נערכה>
או לפי ר''ת?
שבת▼
✡️
שלום וברכה אוריאל.
אכן מה שכתבת הוא אחת התשובות לשאלה קשה זו.
איננו מבינים ויודעים חשבונות שמים, לעיתים זה קשה מאוד, ואנו גם זוכים מהצד השני לקבל מכך ענווה והכרה עמוקה במגבלתו של האדם ובכמה שהוא זקוק לחסד ה' ולעזרתו.
ויהי רצון שהקב"ה יתן מהרה לכל מי שזקוק פרי בטן וברכת שמים ונזכה להתפלל תפילות של הודיה והכרת הטוב מתוך אמונה וידיעה עמוקה שה' מקור הכל
שלום וברכה יצחק.
ניתן לפתוח מים ולמלא את המקוה ואין עם כך בעיה גם בשבת.
יישר כח
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓*חברים וחברות יקרים*
מוזמנים ללימוד התורה
*בבית המדרש בישוב דולב*
טעמו וראו כי טוב ה
*בבית הכנסת המרכזי ביישוב דולב*
הלימוד מתקיים בימים ראשון ושלישי בין השעות 10:00-13:00
*שיעורים יום ראשון*
*10:50 - 10:00: סוגיות הלכתיות אקטואליות - הרב יעקב ידידיה*
*11:00 - 11:50 : הרב רמר - ספר יהושע*
*12:10 - 13:00 : הלכות ברכות - הרב קדוש*
*שיעורים יום שלישי :*
*10:50 - 10:00 - הלכה בעיון - הרב מיקי ברדע*
*11:50- 11:00 - דרכו של הרב קוק בהתמודדותעם המשבר התרבותי - הרב יחזקאל קופלד*
*12:50 - 12:00 - עיונים בפרשת השבוע - הרב אבי פרנס*
תפילת מנחה ב 13:00
*כיבוד קל ופינת שתיה חמה במקום*
שלום לרב,
אני חבר בארגון הנותן סיוע לאנשים עם מוגבלות.
באחד מלילות חג החנוכה, הארגון עורך לחבריו כנס בזום.
רובם המכריע של החברים אינם דתיים.
התבקשתי על ידי המארגנים להדליק במהלך הכנס נרות חנוכה (מתישהו בין שמונה בערב לתשע וחצי בערב), כמובן שהאחרים יהיו רק בזום.
האם אני יכול ביום זה לדחות את מועד הדלקת הנרות בביתי עד לשעת ההדלקה "הזומית" ולשדר בזום את ההדלקה בביתי יחד עם בני משפחתי?
אם לא נכון לדחות את ההדלקה בביתי, מה לעשות ביחס להזכרת שם ה' בברכות?
תודה ויישר כוחךתפילה▼
*חברים וחברות יקרים*
מוזמנים ללימוד התורה
*בבית המדרש בישוב דולב*
טעמו וראו כי טוב ה
*בבית הכנסת המרכזי ביישוב דולב*
הלימוד מתקיים בימים ראשון ושלישי בין השעות 10:00-13:00
*שיעורים יום ראשון*
*10:50 - 10:00: סוגיות הלכתיות אקטואליות - הרב יעקב ידידיה*
*11:00 - 11:50 : הרב רמר - ספר יהושע*
*12:10 - 13:00 : הלכות ברכות - הרב קדוש*
*שיעורים יום שלישי :*
*10:50 - 10:00 - הלכה בעיון - הרב מיקי ברדע*
*11:50- 11:00 - דרכו של הרב קוק בהתמודדותעם המשבר התרבותי - הרב יחזקאל קופלד*
*12:50 - 12:00 - עיונים בפרשת השבוע - הרב אבי פרנס*
תפילת מנחה ב 13:00
*כיבוד קל ופינת שתיה חמה במקום*
שלום לרב,
אני חבר בארגון הנותן סיוע לאנשים עם מוגבלות.
באחד מלילות חג החנוכה, הארגון עורך לחבריו כנס בזום.
רובם המכריע של החברים אינם דתיים.
התבקשתי על ידי המארגנים להדליק במהלך הכנס נרות חנוכה (מתישהו בין שמונה בערב לתשע וחצי בערב), כמובן שהאחרים יהיו רק בזום.
האם אני יכול ביום זה לדחות את מועד הדלקת הנרות בביתי עד לשעת ההדלקה "הזומית" ולשדר בזום את ההדלקה בביתי יחד עם בני משפחתי?
אם לא נכון לדחות את ההדלקה בביתי, מה לעשות ביחס להזכרת שם ה' בברכות?
תודה ויישר כוחך
תפילה▼
✡️
שלום וברכה לכל תושבי היישוב היקרים,
הזמן שאנו נמצאים בו הוא זמן מיוחד לעם ישראל. זמן שדורש מאיתנו גדלות ולפעול במידת היכולת שלנו למען עמנו ולמען חיילנו.
אני רואה את היכולת של רובנו בשלושה חלקים עיקרים וכדברי המשנה באבות, על שלושה דברים העולם עומד על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים.
המשנה פותחת בתורה ואז עוברת לעבודה שהיא עבודה שבלב זוהי תפילה ולאחר מכן גמילות חסדים.
אנו משתדלים בתפילות ומוסיפים תפילות ותחנונים מעבר לרגיל, וגם משתדלים שהתפילות עצמם יהיו יותר מהלב ובכוונה.
ב"ה מרבים מאוד בחסד ביישוב, בתוך היישוב וגם החוצה וזה דבר נפלא מאוד.
כמאמינים בקב"ה ובכוחה של תורה, אני חושב שאנו צריכים גם להוסיף משהו בתורה בימים הללו, לאחר השיעורים שהיו בשלושת השבועות הראשונים.
תחילה חשבתי להעביר שאלון על לימוד תורה, לבסוף החלטתי שבע"ה נעשה סיום של ש"ס משנה כשם שעשינו בסוכות שנה שעברה. אז תוך שבוע סיימנו ש"ס משנה. עכשיו יש לנו כשלושה וחצי שבועות עד לחנוכה.
משנה היא אותיות נשמה, ומתאימה במיוחד לעילוי נשמת כל הנשמות היקרות שנלקחו מעמנו.
בנוסף לכך, כוח הלימוד גדול מאוד, ואין ספק שמה שנלמד יוסיף ברכה ושמירה בע"ה לחיילנו היקרים.
יש עוד סיבה טובה ללימוד המשנה בזמן זה, כיוון שחנוכה הוא חג של תורה שבעל פה, אין יותר טוב מהעיסוק במשנה שהיא תורה שבעל פה ולעשות סיום יישובי בחנוכה.
כמו"כ נקדיש את הלימוד לכבוד נשות חיילנו הגיבורות העומדות בגבורה בבית ומחזיקים את העורף בהתמדה בסבלנות ובמאמץ גדול, וכן לכבוד ההורים היקרים הדואגים לילדיהם ומסייעים בעדם בעת הזו.
פרטים מדויקים על מועד הסיום ותוכנו יגיעו בע"ה בהמשך,
מצ"ב הקישור להרשמה.
כולם מוזמנים לזכות ולהשתתף בלימוד, וביחד נזכה בע"ה לסיים את הש"ס ונתבשר בשורות טובות ונראה ניסים ונפלאות כבימים ההם בזמן הזה.
בהערכה ואהבה,
יעקב ידידיה
קישור לקובץ השתבצות לסיום ש"ס משנה בדולב תשפ"ד
https://docs.google.com/spreadsheets/d/11ejWN-MhuiZrxJSFAP9KGE4LRegTp-mGSrLLc0cAyPA/edit#gid=0
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓משיכה מיתרת פייבוקס
הרב שלום וברכה. האם מי שמושך כסף מייתרת פייבוקס אחרי ראש השנה עובר ב'לא יגוש'?שביעית▼
משיכה מיתרת פייבוקס
הרב שלום וברכה. האם מי שמושך כסף מייתרת פייבוקס אחרי ראש השנה עובר ב'לא יגוש'?
שביעית▼
✡️
שלום וברכה.
ראשית זו שאלה מאוד יפה. שאלה חדשה שזו השנה הראשונה שהיא נשאלת.
בע"ה בשבת אעביר בבי"כ המרכזי שיעור על שמיטת כספים, אז לא ארחיב בנושא זה כעת, רק אומר שמעיקר דין התורה אם יש לאדם הלוואה מלפני השנה השביעית או בשנה השביעית, עם כניסת ראש השנה בשנה השמינית ההלוואה נשמטת ואסור למלווה לגבות את החוב כי בכך הוא עובר על איסור לא יגוש את רעהו.
אמנם בשביל שהשביעית לא תשמט התקין הלל פרוזבול, שהוא שטר שבו האדם מוסר את חובותיו לבי"ד כך שיוכל לגבות אותם גם לאחר השמיטה.
מי שעושה פרוזבול ממילא כל חובותיו נמסרו לבי"ד ולכן כל הלוואה שהוא מלווה הוא יוכל לתבוע אותה לאחר השביעית. החוב לא נשמט והוא לא עובר על הלאו של לא יגוש. לאור זאת מי שעושה פרוזבול בערב ר"ה בבוקר (כפי שבל"נ בע"ה נעשה ביישוב) ממילא אם לא קיבל כספים אח"כ לפייבוקס הרי שהוא יכול למשוך מיתרת הזכות אח"כ ללא כל בעיה.
מעבר לכך יש לדון כיצד להתייחס לכסף שנמצא ביתרת זכות. האם פייבוקס נחשבת כלווה, או שהיא משמשת כנפקד השומר את הפקדון ששמים בידו. לכאורה זה יותר הלוואה ולא פיקדון כיוון שהם יכולים להשתמש בכסף ורק לדאוג שיהיה כסף אחר במקום שיהיה זמין כשהאדם ירצה למשוך את הכסף, אך יתכן שבמצבים כאלה אין לראות זאת כהלוואה, כיוון שניתן לגבות מיד הרי שחל הכלל כל העומד לגבות כגבוי דמי ואז אין זה כהלוואה רגילה.
כמו"כ כיוון שמוסכם על שני הצדדים שיוכל לגבות אח"כ ושלא ישמיט את החוב, נראה שניתן לומר שזה כהתנה שלא ישמיט את החוב שזה מועיל וכפי שפסק השו"ע בסימן סז סעיף ט.
לסיכום – כיוון שכותבים פרוזבול אין בעיה למשוך מיתרת הזכות בפייבוקס לאחר ר"ה, בכדי לא להיכנס לספק נכון לא להעביר כספים לאחר כתיבת הפרוזבול בערב ר"ה בבוקר עד לאחר ר"ה, אמנם נראה שגם מי שהעביר לאחר מכן יוכל למשוך את הכספים מהסיבות שפורטו לעיל.
תודה רבה
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הפקרת פירות
הרב שלום. אנו נמצאים בסיומה של שנת השמיטה ובהרבה גינות עצי הפרי נותנים פירותיהם. האם מספיק לתלות שלט בפתח לגינה על הפקר הפירות? האם נכון לפרסם את המידע על כך ? האם צריך לקטוף את הפירות ולהביאם למקום מרכזי. בברכה רובישביעית▼
הפקרת פירות
הרב שלום. אנו נמצאים בסיומה של שנת השמיטה ובהרבה גינות עצי הפרי נותנים פירותיהם. האם מספיק לתלות שלט בפתח לגינה על הפקר הפירות? האם נכון לפרסם את המידע על כך ? האם צריך לקטוף את הפירות ולהביאם למקום מרכזי. בברכה רובי
שביעית▼
✡️
שלום וברכה.
בשיעור שהועבר על כך ביישוב, אכן ביארנו את החשיבות של להפקיר את הפירות במיוחד לשיטת הב"י הסובר שהפקעת הפירות תלויה באדם אקרקפתא דגברא, ועל כן הדרך הטובה ביותר היא להפקיר את הפירות בפני שני עדים. ניתן בהחלט לשים פתק בפתח החצר בו מודיעים שהפירות שבחצר מופקרים לכל מאן דבעי. ניתן גם לפרסם על כך בקבוצת ווטסאפ.
לגבי קטיפת הפירות והבאתם למקום מרכזי, אם מצוות השמיטה היא לא לנהוג מנהג בעלים בשדה הרי שעדיף שלא לקטוף את הפירות ולשים במקום מרכזי כי אז כביכול האדם מראה בעלות, אך אם מאן דהו חושש מכניסת אנשים לחצרו ומפגיעה בחצרו רשאי לקחת את הפירות למקום מרכזי ויאמר לכל מי שרוצה שיקחם..
לסיכום – יש לאדם לכתוב שלט בכניסה לביתו או להפקיר בפני שני עדים את הפירות שבחצרו. ניתן גם לפרסם זאת בקבוצות הווטסאפ היישוביות.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓קדושת פירות שנפלו
שלום הרב - יש עץ פרי מחוץ לבית הכנסת המרכזי, הפירות נופלים לשביל, האם יש בעיה לדרוך על הפירות מטעם קדושת שביעית(או טעם אחר)? אם כן, האם עלינו להורות לילדינו לא לדרוך עליהם או מוטב שיהיו שוגגים וכו׳?שביעית▼
קדושת פירות שנפלו
שלום הרב - יש עץ פרי מחוץ לבית הכנסת המרכזי, הפירות נופלים לשביל, האם יש בעיה לדרוך על הפירות מטעם קדושת שביעית(או טעם אחר)? אם כן, האם עלינו להורות לילדינו לא לדרוך עליהם או מוטב שיהיו שוגגים וכו׳?
שביעית▼
✡️
שלום וברכה
נאמר בגמ' בפסחים נב – לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד.
לכן יש להיזהר מלהפסיד פירות שביעית במעשה. לכן אין לדרוך על הפירות הקדושים בקדושת שביעית. מצד שני אין חיוב לאוספם כי זה קורה ממילא, מה גם שניתן לקחתם מהריצפה ולאכלם למי שהדבר לא מאוס בעיניו.
לגבי הילדים לומר להם להשתדל לא לדרוך על כך, ואם הם ידרכו אין מה לעשות. אנו מכוונים אותם וזה תפקידנו, הם יבחרו את שלהם. איני בטוח שיקשה עליהם לקיים זאת, אך בכל מקרה אם עברו ודרכו זה בסדר.
לסיכום – אין לדרוך על פירות שביעית שנפלו מהעץ בכדי לא להפסיד אותם ולא לבזותם, ויש גם לחנך את ילדינו לכך, ויה"ר שילכו כל ילדי ישראל בדרך ה' מתוך שמחה ורצון.
כבוד הרב,ראשית ברכות ותודה ליוזמה הברוכה של הקבוצה. בהמשך לשאלה הנ'ל.האם מחוייבים לאסוף בשקית את כל הפירות שנפלו מן העצים בשל קדושת שביעית ולמנוע בכך בזיון?תודה!
תודה רבה. ברוכים תהיו.
אכן אין חיוב לאסוף את הפירות כיוון שהם נופלים מאליהם וכמו שכתבנו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓שליחות בפרוזבול
שאלה
21.9.2022, 11:28 האם אני יכול לחתום גם עבור אמא שלי (בת 94) צלולה אך סיעודית.
תשובהשביעית▼
שליחות בפרוזבול
שאלה
21.9.2022, 11:28 האם אני יכול לחתום גם עבור אמא שלי (בת 94) צלולה אך סיעודית.
תשובה
שביעית▼
✡️
בהחלט. מופיע בהנחיות שניתן להיות ולעשות שליחות בפרוזבול ותכתוב את שמך ותוסיף בשם אימי ואת שמה המלא ושם משפחתה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓פרשת בא שיעורשיעורים▼
פרשת בא שיעור
שיעורים▼
✡️
בס"ד
עשרת המכות
שפת אמת שמות פרשת בא שנה תרלא
[תרל"א] זכר של בני חנוך חיים שיחי'
אא"ז מו"ר זצלה"ה הגיד כי מה שהי' צורך לעשר מכות. להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדברות עכ"ד ז"ל.
פי' כי בעולם הזה נסתר זה שעיקר חיות הכל רק אותיות התורה המאמרים שנבראו ע"י. וז"ש שנותנין שכר לצדיקים המקיימים העולם שנברא בע"מ. פי' שהם יודעין ודבקין בשורש חיות הנעלם שע"י הע"מ. וע"י כל מכה הסיר הסתר מאמר א'. ונעשין עשרת הדברות. פי' דיבור לשון הנהגה. כמ"ש דבר א' לדור. וכמ"ש בזוה"ק פי' ודברת בם בשבתך כו' בלכתך כו'. שמנהיג כל מעשיו עפ"י דברי הש"י ואחדותו ואהבתו שיהיו כל מעשיו לש"ש ע"ש פ' ואתחנן. וזה פי' בדברו מעריב ערבים. בחי' מלכות שמים להיות כבוד שמו גם בתוך העירוב וההסתר ע"י אמונה [כמ"ש אמת ואמונה ערבית כמ"ש במ"א]. ובשעת הגלות נסתר האמת. וז"ש זוה"ק וארא שבחי' הדיבור הי' בגלות. וז"ש מרע"ה ואני ערל כו' לא איש דברים כו'. ובשעת קבלת התורה נתגלה בחי' הדיבור כמ"ש וידבר אלקים כו' ע"ש בזוה"ק. [וז"ש במדרש דברים משזכה לתורה אלה הדברים כו' ע"ש]. ובמד' כובד אבן כו' שאין בריאת שמים וארץ יגיעה לפניו ית' במה אני ייגע במי שמכעיס לפני כו'. פי' היגיעה רק מה שנסתר בעוה"ז. ושנמצא מי שיאמר כחי ועוצם ידי כו'. וכן פרעה לי יאורי כו'. ויש ללמוד מזה כי בשבת קודש שנק' מנוחה. הכתיב מנוחה לעצמו מי שכ' בו לא ייעף כו'. הפי' שבש"ק נגלה זה שהכל מחיות הש"י. כמ"ש ע"ה אימת שבת עליו. [ולכך בש"ק מעידין בנ"י שהש"י ברא העולם. כמ"ש מי שאומר ויכלו נעשה שותף כו' שידיעה זו יותר מנוחה כנ"ל]:
הרב קוק שמונה קבצים קובץ ו, רנא.
עמלק מחזיק בהטבע, בעיקר בעבור אהבתו להרע שנמצא גבול בשמרי הטבע, והוא קשור בו ואינו יכול לסבול ניסים בעולם, ולא שינוי טבע במוסר האדם. ולעומת זה ישראל יצר ד' להבקיע את חומת הטבע, ומציאות הניסים עשו חלונות בהטבע, באופן שאיננו סותם בפני האור האלהי, ונמצא שאחר שכבר נעשו הניסים בעולם, בהריסת הטבע, כבר נתמתק הטבע עצמו, באדם ובעולם. ולעתיד לבוא לא יהיה הטבע סותם כלל בפני האור האלהי, כי אם הוא מאיר על ידו בפילוש גמור. וכן לא יהיה טבע האדם סותם בעד הקדושה והנועם האלהי העליון. ואז לא יהיה שום צורך במיתה, ויבוא עולם חדש מלא חיים, כל הנותר בציון והנשאר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים.
לקשר את זה גם לתפילין במובן שיוצר חיבור בין שמים לארץ למען תהיה תורת ה' בפיך.
מצוות קידוש החודש,
המצווה הראשונה של עמ"י וכפי דברי רש"י בפתיחת החומש – וכך לשונו –
רש"י בראשית פרק א פסוק א (פרשת בראשית)
בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחילא [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטווב [בה] ישראל, ומה טעם פתחג בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם,ד שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:
שפתי חכמים בראשית פרק א פסוק א אות א (פרשת בראשית)
א בראשית דהא התורה לא נתנה לישראל אלא בשביל המצות הכתובים בה שיקיימו אותם, (ועל כן נקראת בלשון תורה), אם כן כל הני סיפורי דברים לא היה לו לכתוב בתורה, אלא לעשות ספר בפני עצמו, כמו ספר יהושע או ספר שופטים:
מה הטעם בכך שמצוות קידוש החודש נאמרת מיד לאחר יציאת מצרים?
אפשרות ראשונה, לתת כח לעמ"י. מה שהתייחד קידוש החודש, החודש הזה לכם, ראשון הוא לכם לחדשי השנה.
ישראל הם אלו שקובעים את המועדים, כאמירה עמוקה של השותפות עם הקב"ה בעולם, אין זה עולם שבו הקב"ה מנהל את הכל ואנו רק קשובים ומודעים לאורו של ה', אלא יש לנו להיות שותפים עם הקב"ה בבריאה ולפעול איתו. יש שם אדנות שקשור לפעילות של עם ישראל כאן בארץ.
כך מבואר מדברי הספורנו שמות פרק יב פסוק ב - ד (פרשת בא)
(ב) החדש הזה לכם ראש חדשים. מכאן ואילך יהיו החדשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה. כי בו התחיל מציאותכם הבחיריי:
ב. העמק דבר שמות פרק יב פסוק ב (פרשת בא)
ראשון הוא לכם. למנין כמשמעו, ודייק לכם לישראל ולא לאוה"ע, וצוה הקדוש ברוך הוא לנו לנהוג ממנו המנין, למען ידעו אדם מישראל כי העיקר הוא צורתו המיוחדת ולא צורה האנושית שבכל אדם, זהו משמעו של מקרא דלכם לכל ישראל.
העמק דבר שמות פרק יב פסוק ב (פרשת בא)
ראשון הוא לכם. למנין כמשמעו, ודייק לכם לישראל ולא לאוה"ע, וצוה הקדוש ברוך הוא לנו לנהוג ממנו המנין, למען ידעו אדם מישראל כי העיקר הוא צורתו המיוחדת ולא צורה האנושית שבכל אדם, זהו משמעו של מקרא דלכם לכל ישראל.
שפת אמת שמות פרשת בא שנה תרנח
[תרנ"ח]
החודש הזה לכם. בנ"י מונין ללבנה. כי בר"ה מתחדש כל השנה. אבל לבנ"י ניתן התחדשות בכל חודש כדי שלא יהיו נטבעין בטבע ורגילות. ויותר משלשים יום בא לרגילות. ולכן שהחיינו אין מברכין רק הבא מזמן לזמן יותר מל' יום. וכמו ברואה הים הגדול לפרקים. ולכן ניתן לבנ"י התחדשות בכל חודש שיהיו נגאלין מן הטבע. וכל חודש מתחדש הנהגה וסדר מיוחד. ובאמת אין בני עוה"ז יכולין לקבל התחדשות כדכ' אין כל חדש תחת השמש אבל בנ"י שהם בני עוה"ב יכולין לקבל התחדשות כדכ' החודש הזה לכם. ולכן תיקנו בברכת הלבנה וללבנה אמר שתתחדש כו' לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה. כנ"ל שעתידין להיות בני עוה"ב. כי הטבע שהיא בזמן ועתידה לפסוק לכן אינה יכולה לקבל התחדשות. אבל בני ישראל שהם בני עוה"ב יש להם דביקות בבחי' התחדשות.
שפת אמת שמות פרשת בא שנה תרלא
החודש הזה לכם. ענין זה לגאולת מצרים. כי בגלות נחסר זה ההתחדשות. כמ"ש בפ' ויקם מלך חדש ע"ש. ובשעת הגאולה דהיינו שנתברר שהכל חיות הש"י. ומזה בא התחדשות. כי חיותו ית' יש בו התחדשות תמיד כמ"ש מחדש בכל יום תמיד. ופי' תמיד בכל יום. רק מי ששוכח והוא תוך הטבע כ' אין כל חדש כו'. אבל מי שנדבק בפנימיות חיות הש"י יש בו תמיד התחדשות. וז"ש החודש הזה לכם. שיכול כל א' מישראל לעורר התחדשות זה ע"י אמונה שמברר בלבו שהכל מהש"י. וזה ההפרש בין שבת לר"ח. ששבת מעין עוה"ב קביעא וקיימא שאין הסתר. כמ"ש מתעברין מינה. ור"ח הוא להאיר ההתחדשות גם בימות החול. וזה תלוי בישראל כמ"ש לאל גומר עלי כו'.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓''ערוב תבשילין'' מהיום הראשון של ר''ה לשני?
שאלה
שלום כבוד הרב, האם שייך לעשות ''ערוב תבשילין'' ואז להכין ( ולחמם אוכל) מהיום הראשון של ר''ה לשני?
תשובהחגיםפסח▼
''ערוב תבשילין'' מהיום הראשון של ר''ה לשני?
שאלה
שלום כבוד הרב, האם שייך לעשות ''ערוב תבשילין'' ואז להכין ( ולחמם אוכל) מהיום הראשון של ר''ה לשני?
תשובה
חגיםפסח▼
✡️
שלום וברכה.
עירוב תבשילין הוא מושג השייך למעבר בין יו"ט לשבת ואינו שייך למעבר בין יו"ט ראשון לשני.
לכן אין לחמם אוכל מיו"ט הראשון לשני או להכין משהו מהיום הראשון לשני. יש לחכות למוצאי היום הראשון ורק בצאת הכוכבים ניתן להוציא את המאכלים של יום טוב שני ולהכינם לסעודה.
שנה טובה ומתוקה
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הלכות חנוכה לחיילנו היקרים תשפדשיעורים▼
הלכות חנוכה לחיילנו היקרים תשפד
שיעורים▼
✡️
בס"ד
הלכות חנוכה לחיילנו הגיבורים והאהובים!
לכבוד חיילנו היקרים והגיבורים די בכל אתר ואתר.
ראשית, ברצוני בשם היישוב כולו ובשם כל עמ"י להביע את הערכתנו העצומה לפועלכם. תודה רבה מכל הלב על כך שאתם נלחמים למעננו ושומרים עלינו. אנו תומכים בכם, מחזקים את ידיכם ומתפעלים מעמידתכם האיתנה ומלחימתכם המסורה והמקצועית.
בע"ה לאחר שעמ"י ינצח את החמאס את החיזבאללה ואת שאר אויבינו ימ"ש, האם בזה יסתיים הרוע והרשע מהעולם?
אין ספק שהשמדתם תהווה ברכה גדולה לעולם, אך עדיין האידאה של הרשע והרוע לצערנו קיימת אצלם ולצד העקירה הכל כך חשובה של היכולות הצבאיות והשלטוניות שלהם יש לעקור את הרוח הרעה והרשעה שלהם. את אהבת המוות ושנאת החיים.
איך עושים את זה?
חנוכה הוא חג של ניצחון האור על החושך, של ניצחון הרוח על החומר, של ניצחונם של הטהורים את הטמאים. לצד הפעילות המדהימה הפיזית שלכם, אנו זקוקים לאור נרות החנוכה, אור גבורת המכבים עז הרוח שהיה בעוצמה אצל מנהיגי ישראל. אור התורה הקדושה שמאירה את החיים, ששואפת להרבות חיים בעולם, חיים קדושים טובים ומבורכים. אור הטהרה והחיים הנקיים והטובים בלי נגיעה אישית. חיים של חסד וטוב.
האור של חנוכה גם מתייחד בכך שהוא לא אור תמידי או חזק ועצום, הוא יכול לדלוק כחצי שעה, אך זה גדלותו שלמרות שאין הוא מבהיק באורו תמיד, גם האור הזה שמגיע מתוך טהרה וקדושה, מתוך חיבור למקור החיים - הקב"ה, בכוחו לסלק כל חושך ורוע.
חיילנו גיבורנו אהובנו, אתם בעוז רוחכם ובמסירותכם נותנים לנו השראה וכח ומעוררים ומדליקים את האור הגדול הזה ביתר עוז.
בטוחים אנו בקב"ה מושיענו וגואלנו, שבזכות האור שלכם, בזכות אור התורה והמצוות, אור הטהרה והקדושה ואור נרות החנוכה שנדליק ונאיר שמעורר אותנו לזכירת חסדיו של הקב"ה עימנו ולכך שהוא איתנו בכל מצב ובכל זמן, שמעורר אותנו לטהרה ולקדושה ולחיבור אליו,יאיר ה' אור חדש על ציון ועל כל גבולות ישראל, ויגאל אותנו גאולה שלמה במהרה.
מברכים אתכם מהבית באור גדול שיחמם את הלב ויאיר לכם את החשכה.
הלכות החג –
פתיחה כללית -
העוסק במצווה פטור מהמצווה, ולכן מי שנמצא במהלך הלחימה ואינו יכול להדליק נרות חנוכה, או מפני שהוא עסוק בפעילות המבצעית באופן רציף שלא מאפשר התפנות לקיום המצווה או שאינו יכול להדליק נר היכן שהוא נמצא בגלל הסכנה שבדבר שיגלה את הכח וכדומה, פטור מנר חנוכה, ואין להיכנס למצב של אפילו ספק סכנה לצורך כך.
מי שנמצא במקום שביכולתו להדליק נרות חנוכה, יתאמץ להדליקם כהלכתם ובכך יוסיף אור וברכה.
מי חייב להדליק?
מעיקר הדין בן רווק הסמוך על שולחן אביו (כלומר גר בבית הוריו) אביו שמדליק עבורו מוציא אותו ידי חובה, ולכן אינו צריך להדליק. כמו"כ בעל שאשתו נמצאת בביתם והיא מדליקה בבית, היא מוציאה אותו ידי חובה ומעיקר הדין אינו צריך להדליק כיוון שיוצא בהדלקתה, לכן מעיקר הדין, יש להורים ולאישה לכוון להוציא את הילד והבעל ידי חובה ובכך הם מקיימים את המצווה.
מי שהוריו אינם מדליקים עבורו או מי שאשתו לא מדליקה עבורו כיוון שלא נמצאת בביתם אלא אצל ההורים או אצל חברה, עליו להדליק בעצמו. אמנם בכל אופן ניתן לזכות עבורו שמן ואשתו יכולה להוציא אותו ידי חובה.
מי שרוצה וחשוב לו להדליק בעצמו, לשיטת השו"ע אין לו להדליק בעצמו ויסמוך על הדלקת אשתו והוריו ולשיטת הרמ"א יש בכך מחלוקת ויותר טוב שיצא בהדלקת אשתו שהרי נח חנוכה נר איש וביתו, וביתו זו אשתו. אם חשוב לו להדליק בעצמו, יכול לעשות זאת ולהדליק בעצמו. והוא הדין לרווק שרגיל להדליק בעצמו יכול אם יש באפשרותו להדליק שלא לצאת בהדלקת אביו ולהדליק בעצמו.
לכן לסיכום באופן עקרוני יכול כל אחד לצאת ידי חובה על ידי הדלקת בני משפחתו, אלא אם כן הם לא מדליקים עבורו, או שהוא רוצה להדליק בעצמו.
אמנם בנרות חנוכה יש דין מיוחד שאומר שאין רק חובה מצד קיום המצווה להדליק נרות חנוכה לצאת ידי חובה אלא יש חשיבות רבה בראיית הנרות ובפרסום הנס, ועל כן תיקנו חכמים ברכה מיוחדת לרואה את נר חנוכה. לכן למרות שכל אחד יצא ידי חובה בהדלקת בני משפחתו שידליקו עבורו יש חשיבות שתתקיים הדלקה אחת לפחות של נר חנכוה במקומו של כל אחד, כך שיוכל לראות את נר החנוכה.
אם הנרות מהצבא יש למדליק להגביה אותם [24 ס"מ] ולכוון לזכות חלק בהם לכל אחד מהנוכחים בשביל שכולם יצאו בהדלקתו וכך גם מזכה את מי שאין מדליקים עבורו וכן מזכה את כולם בראיית נר החנוכה וזיכרון הניסים והנפלאות שעשה עמנו הקב"ה. אם הנרות משלו, יתן לחברו שיגביה אותם ויזכה לכולם כי הוא עצמו לא יכול לזכות מעצמו לכולם.
זמן ההדלקה –
לגבי זמן ההדלקה יש שיטות ומנהגים שונים מהו הזמן שבו יש להדליק את נרות החנוכה –
רוב הפוסקים וכך דעת השו"ע – סוברים שזמן הדלקת הנרות מיד בצאת הכוכבים. [בערך בשעה 17] אם אפשר להקפיד על כך הדבר ראוי וטוב מאוד.
יש הנוהגים כרמב"ם וכגר"א וכך מנהג תימן ומנהג קהילות נוספות להדליק בשקיעת החמה [בערך בשעה 16:40].
כל אחד יעשה כמנהגו אם ביכולתו להדליק בזמן הזה.
בשעת הדחק וכשלא תהיה אפשרות להדליק מאוחר יותר בהמשך הלילה, ניתן להדליק מפלג המנחה [15-38שעון עזה] בתנאי שניתן להשאיר את הנרות דולקים עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. אם יודעים מראש שיצטרכו לכבות את הנרות קודם לא ניתן להדליק בזמן זה.
אם לא ניתן להדליק בזמנים אלו, ניתן להדליק את הנרות עד עלות השחר בתנאי שלפחות יהיה אדם נוסף עם המדליק בשעת ההדלקה, ועדיף שיהיו שנים.
מקום ההדלקה –
מי שנמצא בבתים ודירות ידליק בהם ועדיף שידליק בטפח הסמוך לפתח מבחוץ.
הוא הדין למי שנמצא באוהל גדול וראוי, עדיף שידליק מבחוץ לאוהל, בטפח הסמוך לפתח.
מי שנמצא בטנק באכזרית בנמר או בנגמ"ש, אם אפשרי מבחינה בטיחותית ומבצעית, ידליק שם למשך כחצי שעה.
מי שנמצא בשטח בחוץ, אם יש אפשרות לעשות תפילת ערבית, ידליקו ולאחר מכן יתפללו ערבית, ובפרט שהנר יכול לדלוק כחצי שעה [כלומר שהוא נמצא בתוך כלי כך שהרוח לא תכבה אותו] ואין בהדלקתו סכנה. אם אין אפשרות להתפלל שם ערבית ידליקו ללא ברכת להדליק נר של חנוכה אך כן יברכו שעשה ניסים שהיא ברכת הרואה [יפורט בהמשך] ושהחיינו אם זה ביום הראשון.
מי שנמצא בבית בעזה וישהו בבית במהלך הלילה לא ידליק בחוץ אלא בתוך הבית וידליק בברכה בתנאי שיכול הנר לדלוק כחצי שעה. אם לא יכול לדלוק כחצי שעה, לא ידליק.
אם לא ישהו בבית כל הלילה אך יהיו שם חצי שעה, יתפללו ערבית ולפני זה ידליקו את הנרות ברוב עם ככל הניתן.
במידה ואין אפשרות להדליק במקום השינה ויש מקום של אכילה שבו ניתן להדליק, ידליקו שם.
השלהבת של נר החנוכה צריכה להיות בין 3-10 טפחים, כלומר מעל 24 ס"מ ומתחת ל80 ס"מ, והטוב ביותר אם אפשר שתהיה מ56 ס"מ עד ל80 ס"מ.
אין לשים את הנרות ממש על הריצפה שהשלהבת תהיה מתחת ל24 ס"מ ואין לשים אותם למעלה מ9.6 מטר. אמנם אם לא יכולים לשים מתחת ל80 ס"מ עד גובה של 9.6 מטר יוצאים בהחלט ידי חובה.
השמן, הפתילות, מספר הנרות ואופן ההדלקה –
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ולכן ניתן גם לאלתר משהו לצורך ההדלקה ובלבד שידלוק חצי שעה.
יש לשים לב שהנר לא יהיה כאבוקה.
מעיקר הדין די לצאת ידי חובה בנר אחד, ויש לזכות זאת בפרט במצבי דחק, ולהדליק נר אחד שבו יוצאים ידי חובה.
אמנם אם ניתן, מה טוב ומה נעים להדליק מהדרין מן המהדרין ולהוסיף כל יום עוד נר.
בלילה הראשון שמים את הנר בצד הימני של החנוכיה ומדליקים אותו. בלילות הבאים מוסיפים עוד נר מאותו צד ומדליקים בכל יום תחילה את הנר החדש והולכים ימינה.
אין להשתמש בנרות החנוכה לראיה וכדו'.
הברכות –
בלילה הראשון מברכים שלוש ברכות – למהג השו"ע והמקובלים – להדליק נר חנוכה. למנהג רמ"א – להדליק נר של חנוכה.
ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ברכת שהחיינו רק בלילה הראשון. הוא הדין למי שלא יכל להדליק ולא ראה נר ביום הראשון שיברך שהחיינו בשאר הימים כשמדליק או רואה נר חנוכה.
בשאר הלילות מברכים רק את שתי הברכות הראשונות.
כאמור מי שלא יצא ידי חובה על ידי בני ביתו, אם רואה נר חנוכה דולק יברך שעשה ניסים.
בליל שבת מדליקים קודם את נרות החנוכה ואחר כך את נרות השבת.
במוצאי שבת יש מחלוקת כיצד לעשות, הנכון לעשות קודם הבדלה בזריזות ולאחר מכן מיד להדליק את נרות החנוכה, מי שנוהג קודם להדליק נרות חנוכה ואז להבדיל יש גם מקום גדול לעשות כך וכמובן שימשיך במנהגו.
נר ה' נשמת אדם, זכות הדלקת הנרות תעמוד לכם לשמירה ולהגנה שתהיו תמיד מלאים מאור ה' מוצלחים ומבורכים.
ה' ישמרכם מכל רע ותחזרו הבייתה לשלום במהרה
ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום
חנוכה שמח והרבה הערכה ואהבה
יעקב ידידיה לוי
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓בעניין תקיעות השופר
שאלה
שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה.
בעניין תקיעות השופר.
1. מתוך 101 הקולות, אלו 30 הם מהתורה? האם תקיעות המיושב או דווקא אלו שבתפילת מוסף.
2. בתקיעת *תשר"ת*, האם מותר/אסור/חייב להפסיק בנשימה בין שברים לתרועה? האם לעניין זה יש הבדל בין עדות המזרח לאשכנז, ובין תקיעות מיושב לבין מוסף?
תודה ויישר כח
שאלה
תשובהחגיםראש השנה▼
בעניין תקיעות השופר
שאלה
שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה.
בעניין תקיעות השופר.
1. מתוך 101 הקולות, אלו 30 הם מהתורה? האם תקיעות המיושב או דווקא אלו שבתפילת מוסף.
2. בתקיעת *תשר"ת*, האם מותר/אסור/חייב להפסיק בנשימה בין שברים לתרועה? האם לעניין זה יש הבדל בין עדות המזרח לאשכנז, ובין תקיעות מיושב לבין מוסף?
תודה ויישר כח
שאלה
תשובה
חגיםראש השנה▼
✡️
שלום וברכה
התשובה בקצרה –
א. יש תשע קולות מהתורה, שלושים זו תקנת רבי אבהו. עיקר התקיעות הם התקיעות שתוקעים בעת תפילת שמונה עשרה במוסף. אמנם מי שמתכוון לצאת יד"ח גם בתקיעות דמיושב יוצא יד"ח בהם.
ב. בתקיעות דמיושב הסמוכות לברכות יש לתקוע בנשימה אחת. בתקיעות דמעומד [שבמהלך מוסף] יש לתקוע בשתי נשימות
בהרחבה – א. נאמר בתורה ובחודש השביעי באחדש לחודש יום תרועה יהיה לכם. וכן והעברת שופר תרועה וכן שבתון זכרון תרועה ולמדו בגמ' לד. שצריך שיהיה שלוש תרועות, וכל תרועה מקדימים לה בתחילתה ובסופה תקיעה, סה"כ תשע קולות מהתורה.
אמנם כיוון שיש ספק בהמשך העמוד בגמ' כיצד צריך לעשות את התרועה, כגניחה או כיללה, בלשוננו האם זה שברים או תרועה לכן יש לעשות תקיעה שברים תרועה ותקיעה. לכן עושים שלושים קולות, [הכוונה לשלוש האפשרויות של תרועה – תקיעה שברים תקיעה כפול שלוש, תקיעה תרועה תקיעה כפול שלוש, תקיעה שברים תרועה כפול שלוש.] וכך פסק ר' אבהו. וכך נפסק בשו"ע [סימן תקצ סעיף ב].
נמצא שמהתורה די בתשע קולות, ור' אבהו תיקן שיהיו תוקעים שלושים קולות.
לגבי הקולות העיקריים הם הקולות שנסדרו על סדר מלכויות זכרונות ושופרות בתפילת המוסף שנקראים תקיעות דמעומד מלשון עמידה. אמנם מי שכיוון לצאת בקולות הראשונים של תקיעות דמעומד יצא ידי חובה [משנה ברורה תקפה, ב].
ב. הב"י בסימן תקצ סעיף ד מביא בכך את המח' שיש בין הראשונים. לר"ת צריך לעשות הכל בשתי נשימות. הרמב"ן סובר שצריך לעשותם בנשימה אחת.
למעשה פסק השו"ע בסימן תקצ סעיף ד אחר שהביא את שתי הדעות שירא שמים יצא ידי שניהם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת ובתקיעות דמעומד יעשה בשתי נשימות.
ויה"ר שיקבל ה' ברחמים וברצון את קול תרועתנו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓צרכיו הפרטיים בראש השנה
שאלה
משה גרינברג: האם ראוי שאדם יבקש את צרכיו הפרטיים בראש השנה (פרנסה, זיווג, וכו'), או שיש להיצמד לסדר התפילה שקבעו חז"ל, שעוסק בקדושת היום, מלכות ה' וכו'?
ואם כן, איפה בתפילה אפשר להכניס בקשות אישיות?
תשובהחגיםראש השנה▼
צרכיו הפרטיים בראש השנה
שאלה
משה גרינברג: האם ראוי שאדם יבקש את צרכיו הפרטיים בראש השנה (פרנסה, זיווג, וכו'), או שיש להיצמד לסדר התפילה שקבעו חז"ל, שעוסק בקדושת היום, מלכות ה' וכו'?
ואם כן, איפה בתפילה אפשר להכניס בקשות אישיות?
תשובה
חגיםראש השנה▼
✡️
שלום וברכה.
בראש השנה כיוון שהוא יום שבו נקבע לאדם כל צרכיו לשנה הקרובה מותר לבקש בקשות אישיות ואמנם בדבר הזה הקפיד בזוהר הקדוש,
ולכן ניתן לבציע שתי פתרונות.
א. בשם הרב קנייבסקי, לבקש במחשבה ובלב ולא בדיבור.
ב ניתן לבקש על האדם בתוך שאר ישראל ואז כשאדם כולל את בקשתו עם בקשת ישראל זה כבר לא בקשה אישית.
המקום הטוב ביותר להתפלל בו תפילות אישיות הוא באלוקי נצור בסיום התפילות וכשם שנאמר בגמ בברכות יז, ...בתר דמסיים צלותיה אמר וכו. שם גם מופיעים בחלק מהסידורים עוד יהי רצון איישים.
שבת שלום ומבורך
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓טבילת המוציא בדבשחגיםראש השנה▼
טבילת המוציא בדבש
חגיםראש השנה▼
✡️
שאלה
נוהגים לטבול את הלחם בדבש בראש השנה
1. האם לטבול גם במלח?
2. עד מתי לנהוג כך?
תשובה
לגבי שאלת טבילת החלה בדבש בפסקי תשובות תקפג ג הביא בכך מספר מנהגים.
יש הנוהגים לטבול את החלה הן במלח והן בדבש. יש שנוהגים רק בדבש. ויש שנוהגים לטבול חלה אחת במלח ואחת בדבש. להלכה הנכון לטבול גם במלח, כיוון שבכל סעודה שאדם אוכל עם פת הוא צריך לטבל את הפת במלח, הוא הדין גם בסעודות אלו. בנוסף לכך יש עוד משמעויות רבות בטבילה במלח, על כל קרבנך תקריב מלח וגם לפי עולם הסוד.
לגבי משך הזמן יש הנוהגים לטבול את הלחם גם בדבש עד שמחת תורה ויש הנוהגים בכך עד שבת בראשית, וכל אחד ימשיך במנהגו. ומי שאין לו מנהג בכך, נראה שעד שמחת תורה זה הזמן שרוב העולם נוהג.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הלכות יום הכיפורים
להורדת הקובץ "הלכות ליום הכיפורים" לחצו כאן
הצעתחגיםיום כיפור▼
הלכות יום הכיפורים
להורדת הקובץ "הלכות ליום הכיפורים" לחצו כאן
הצעת
חגיםיום כיפור▼
✡️
למעוברות ומניקות ומי שקשה לו הצום, כדאי מאוד להתחיל לשתות מעכשיו ועד לצום מיץ ענבים זה מאוד מקל על הצום.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓כפרות לאדם שנפטר
שאלה
צחי מור יוסף: כבוד הרב שלום רב,
האם בכפרות שעושים לפני יום כיפור צריך לעשות גם לנפטר מהמשפחה (אבא)?
תשובהחגיםיום כיפור▼
כפרות לאדם שנפטר
שאלה
צחי מור יוסף: כבוד הרב שלום רב,
האם בכפרות שעושים לפני יום כיפור צריך לעשות גם לנפטר מהמשפחה (אבא)?
תשובה
חגיםיום כיפור▼
✡️
שלום וברכה יצחק.
אין עושים כפרות לאדם שנפטר, אלא רק לאדם חי, כיוון שמטרת הכפרות לתת צדקה כיוון שצדקה מצילה ממות, וכך פודה האדם את נפשו מן המוות בתמורה לצדקה שנתן, ולכן לאדם שנפטר אין זה רלוונטי.
מן השמים תנוחמו.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓חוטים שבסכך
בוקר טוב הרב,
לקראת סוכות אנחנו עומדים להזמין סכך לפרגולה.
אשמח להתייחסותך לנושא חוטי הברזל השזורים בבמבוק לאשכנזים.
והאם חוט סינטטי דינו שונה.חגיםסוכות▼
חוטים שבסכך
בוקר טוב הרב,
לקראת סוכות אנחנו עומדים להזמין סכך לפרגולה.
אשמח להתייחסותך לנושא חוטי הברזל השזורים בבמבוק לאשכנזים.
והאם חוט סינטטי דינו שונה.
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה.
ביחס לשאלתך על חוט ברזל המחזיק את עצי הבמבוק האם יש בכך בעיה.
ידוע ומבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה שאסור לסכך בדבר המקבל טומאה. ברזל הוא מהדברים המקבלים טומאה ולכן אין לסכך בו. אמנם בנידון דידן הסיכוך נעשה על ידי הבמבוק אך חוט הברזל הוא זה שמעמיד את הבמבוק והשאלה האם גם דבר המעמיד אסור.
המשנה בסוכה כא: אומרת הסומך סוכתו לכרעי המטה כשרה. ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. יש שני טעמים בגמ' לשיטת ר' יהודה. אחד מפני שאין לה קבע כלומר שהסוכה שנשענת על הרגלים הגבוהות של הגמ' [לא כמו המיטות שלנו] מטלטלת, וסוכה צריכה להיות דבר קבוע לשיטת ר' יהודה. תירוץ נוסף, מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. כלומר כיוון שהרגלים הם עיקר מה שמעמיד את הסכך למרות שהסכך עצמו כשר, הרי שהסוכה פסולה. מכאן נלמד דין דבר המעמיד, כלומר שסכך שהוא כשר, אך אינו עומד ללא דבר המקבל טומאה המחבר אותו למסגרת הסוכה וכן בינו לבין עצמו, הרי שהסכך פסול.
נחלקו הראשונים כיצד נפסק ומאיזה טעם. בעל המאור (הרז"ה) פסק כחכמים הוא ת"ק שאין בעיה לסכך בדבר המעמיד. תה"ד פסק כר' יהודה שאין לסמוך בכרעי המיטה אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה בגלל שסוכה צריכה להיות קבועה ובמיטה היא מטלטלת. ואילו הרי"ף לפי הבנת הב"י פסק כר' יהודה ומטעם איסור דבר המעמיד שפוסל את הסכך.
בפסיקת השו"ע יש סתירה, מחד פסק בסימן תרל שאין דבר המעמיד פוסל את הסכך –
הסמוך סוכתו על כרעי המטה והכרעיים הם מחיצות, אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה. רואים שהשו"ע לא חשש לדבר המעמיד, ופסק שניתן לסכך סוכתו על כרעי המיטה. וכך גם משמע מפסיקת השו"ע בסימן תרכט סעיף ח שפסק שמותר לחבר עצי סכך במסמרים של ברזל לדפנות הסוכה ולא חשש לדבר המעמיד.
מאידך בסימן תרכט סעיף ו הסתפק השו"ע אם מותר לשים סולם על הסכך ולסכך על גביו משמע שחשש לדבר המעמיד.
רוב האחרונים הבינו בשיטתו שיש להחמיר לכתחילה ובדיעבד מותר כך פסק המשנה ברורה סימן תרכט סעיף קטן כב פסק להחמיר לכתחילה לסכך בדבר המעמיד וכך לשונו - וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא, דלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כדמוכח בסוף סי' תר"ל וכך הבין הרב בן ציון אבא שאול באור לציון.
לסיכום לכתחילה אין לסכך בבמבוק עם חוט ברזל אך בדיעבד ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לסמוך על כך.
לגבי חוט סנטטי זה יותר קל, כיוון שאיסור המעמיד שלו הוא איסור דרבנן בלבד ולא איסור דאו', ובדבר זה יש מח' בין הפוסקים, לדעת הביאור הלכה הראשון בסימן תרל, יש להחמיר רק במעמיד דאו' ואילו לדעת הפרמ"ג יש להחמיר גם בדין דרבנן ולכן בחוט סינטטי ניתן יותר להקל.
יש עוד פיתרון מעשי שהציעו חלק מהאחרונים והוא להחזיק את הבמבוק רק במעטפת באמצעות עצים מעל ומתחת שהבמבוק הוא סנדוויץ ואז אין צורך בחוט הברזל והוא לא מעמיד כי גם בלעדיו בזכות העצים הוא עומד, ומי שרוצה לסמוך על כך יכול ורשאי.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓לקשור את הסכך על ידי אזיקונים
שאלה
שלום לרב.
האם ניתן לקשור את ה"סכך לנצח" (כדי שלא יעוף) למסגרת העליונה של הסוכה (מעץ) באמצעות "בנדים"/אזיקונים מפלסטיק?
תשובהחגיםסוכות▼
לקשור את הסכך על ידי אזיקונים
שאלה
שלום לרב.
האם ניתן לקשור את ה"סכך לנצח" (כדי שלא יעוף) למסגרת העליונה של הסוכה (מעץ) באמצעות "בנדים"/אזיקונים מפלסטיק?
תשובה
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה
דין זה הוא דין דבר המעמיד, שבאחת התשובות עסקנו בו בהרחבה .
לכתחילה אין לקשור את הסכך על ידי אזיקונים שהם דבר המקבל טומאה, אמנם בדיעבד אם אין לו פתרון אחר ניתן לסמוך על כך וכך הכריע המ"ב בסימן תרכט סעיף קטן כב.
פתרון מעשי שלמדתי מהרב שמואל אריאל שיותר טוב מבחינה הלכתית הוא מעמיד דמעמיד. לשים קרש נוסף מעל הסכך לנצח ואת הקשר שמעל הסכך לחבר לדופן או לעץ שמתחת לסכך, כך לא קושרים את הסכך ישירות והווי דין מעמיד דמעמיד שמותר ומצד שני הסכך לא יזוז.
נאמר לי שגם אצל שמואל אזולאי יש חוטים מן הצומח. אכן גם איתם ניתן לקשור וזה פיתרון הלכתי טוב. אמנם חוטי פשתן אינם טובים בגלל שברגע שמעבדים אותם הם מקבלים טומאה. כאמור בדיעבד גם זה בסדר
הרב בהמשך לאזיקונים. מדוע נחשבים מקבלים טומאה כאשר הפלסטיק לא היה קיים בזמן נתינת דיני טומאה? האם כל חומר חדש הוא בגדר ספק טומאה ולכן מחמירים?
שלום וברכה אבי.
אדייק יותר את שכתבתי. הגמ' בסוכה לומדת מהפסוק חג הסוכות תעשה... באספך מגרנך ומיקבך שצריך שיעשה הסוכות ממה שמאסף מפסולת גורן ויקב, ולכן לומדים שאין מסככים אלא מן הדבר הצומח. זהו הדבר הבסיסי ביותר בסכך. כך גם פסקו הפוסקים והשו"ע [תרכט, א] – דבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הארץ, ואזיקון אינו עונה לגדר שצומח מן הארץ ולכן הוא פסול לסכך בו ולכן יש בו דין דבר המעמיד ואין לקשור בו את הסכך. כאמור בדיעבד אם אין ברירה או שהעמידו בו את הסכך, אין הוא פוסל את הסוכה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓סכך בשביעית
בכל שנה אנו מסככים את סוכתינו בכפות תמרים מגינתינו. האם בענפים אלו יש קדושת שביעית על כל המשתמע מכך?
האם השנה, יש אי אלו הוראות מיוחדות בעניין סכך או שקדושת שביעית היא רק בפירות ?חגיםסוכות▼
סכך בשביעית
בכל שנה אנו מסככים את סוכתינו בכפות תמרים מגינתינו. האם בענפים אלו יש קדושת שביעית על כל המשתמע מכך?
האם השנה, יש אי אלו הוראות מיוחדות בעניין סכך או שקדושת שביעית היא רק בפירות ?
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה
הגמ' בסוכה לט: מדברת על קדושת שביעית בלולב ולכאורה משמע מהגמ' שאין קדושת שביעית בלולב.
הגמ' אומרת אגב הדיון הנ"ל, טעמא דלולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא, הא דשביעית קדש, אמאי עצים בעלמא הוא ועצים אין בהן משום קדושת שביעית.
ממשפט זה של הגמרא מבואר שאין קדושת שביעית בעצים ולכן ניתן לסכך בהם כרגיל.
אמנם יש לשים לב שלא גוזמים את העצים באופן שיצמיח את העצים אלא רק לצורך הענפים.
יש בהחלט מעלה לפי הסוד וגם לעיתים מצד הפשט לסכך בעצי אילן, וכמו שנאמר בפיוט אילן כמספר סוכה עולה שניהם גמטריא 91 השווה לחיבור שם הויה עם שם אדנות.
שבת שלום ומבורך וכל טוב.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓כמה סנטימטר בין לבוד ללבוד?
שאלה
כבוד הרב.
כמה סנטימטר בין לבוד ללבוד יש לנו סוכה עם רצועות שחורות ורצינו לדעת כמה סנטימטרים בין רצועה לרצועה שיחשב לבוד אין לנו סוכה עם קרשים
תשובהחגיםסוכות▼
כמה סנטימטר בין לבוד ללבוד?
שאלה
כבוד הרב.
כמה סנטימטר בין לבוד ללבוד יש לנו סוכה עם רצועות שחורות ורצינו לדעת כמה סנטימטרים בין רצועה לרצועה שיחשב לבוד אין לנו סוכה עם קרשים
תשובה
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה. צריך שיהיה פחות משלושה טפחים זה 24 ס"מ. לכן כדאי שיהיה 22 ס"מ בין פס לפס. זה גם יוצא ידי עוד שיטה שמחשבנת שלושה טפחים כ22.4 ס"מ
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓תעשה לא העשוי בפרגולה
שאלה
ערב טוב כבוד הרב
רציתי לשאול לגבי סכך המונח ומהודק על גג הפרגולה כל השנה שתהפוך לסוכה בסוכות.
לאחר בניית המחיצות האם מספיק להכשיר את הסכך על ידי כיסויו במעטה פסול והסרת המעטה או שחייבים לפקפק ?
תשובהחגיםסוכות▼
תעשה לא העשוי בפרגולה
שאלה
ערב טוב כבוד הרב
רציתי לשאול לגבי סכך המונח ומהודק על גג הפרגולה כל השנה שתהפוך לסוכה בסוכות.
לאחר בניית המחיצות האם מספיק להכשיר את הסכך על ידי כיסויו במעטה פסול והסרת המעטה או שחייבים לפקפק ?
תשובה
חגיםסוכות▼
✡️
שלום וברכה
בלי להיכנס לכל הפרטים של כשרות פרגולה,
הנידון שאתה שואל עליו הוא לגבי דין תעשה ולא מן העשוי. נאמר בתורה חג הסוכות תעשה לך, ומכאן לומדים שצריך להקדים את בניית הדפנות לשימת הסכך.
בכדי שלא יהיה תעשה מן העשוי יש לשים קודם את הדפנות ואז את הסכך.
אמנם אם יש טפח מהדפנות שקודם לסכך, הרי שאין בכך בעיה של תעשה ולא מן העשוי.
ברוב הפרגולות, יש קורות גדולות לפני הלייסטים למעלה, שהם בגובה טפח, ולכן הם משמשים כתחילת הדופן. לכן אין בהם את הבעיה של תעשה ולא מן העשוי ולא צריך לפקפק ולפרוס סדין.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓יחס ההלכה לריקוד נשים עם ספר תורה ועליית נשים בשמחת תורה
שלום הרב, לקראת חג שמחת תורה הבעל"ט- ריקוד עם ספר התורה הוא דרך מיוחדת המקובלת במסורת החג להביע את הקשר, השמחה והחיבור לתורה. כמו גם העליות הכלליות שמצטרפים אליהם לעתים קרובות אף מחללי שבת בפרהסיה, מתוך הבנה שהתורה שייכת לכלל עם ישראל וכי היהדות מבקשת להדגיש חיבור מיוחד זה. נשים רבות מעוניינות להשתתף אף הן בשמחה זו.
כיצד ההלכה מתייחסת לריקוד נשים עם ספר תורה בעזרת הנשים במהלך ההקפות?
כמו כן, מה ההלכה לגבי עליית נשים לתורה במסגרת סבבי העליות? תודה רבה ושבת שלוםחגיםשמחת תורה▼
יחס ההלכה לריקוד נשים עם ספר תורה ועליית נשים בשמחת תורה
שלום הרב, לקראת חג שמחת תורה הבעל"ט- ריקוד עם ספר התורה הוא דרך מיוחדת המקובלת במסורת החג להביע את הקשר, השמחה והחיבור לתורה. כמו גם העליות הכלליות שמצטרפים אליהם לעתים קרובות אף מחללי שבת בפרהסיה, מתוך הבנה שהתורה שייכת לכלל עם ישראל וכי היהדות מבקשת להדגיש חיבור מיוחד זה. נשים רבות מעוניינות להשתתף אף הן בשמחה זו.
כיצד ההלכה מתייחסת לריקוד נשים עם ספר תורה בעזרת הנשים במהלך ההקפות?
כמו כן, מה ההלכה לגבי עליית נשים לתורה במסגרת סבבי העליות? תודה רבה ושבת שלום
חגיםשמחת תורה▼
✡️
שלום וברכה.
אשמח להשיב בפרטי.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓העולה יקרא עם הקורא
שאלה
לגבי שמחת תורה, גם שם הציבור קורא "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" " ויהי ערב ויהי בוקר יום שני" וכו' - האם גם אז העולה - חתן בראשית - לא אומר עם הציבור אלא עם הקורא?
תשובהחגיםשמחת תורה▼
העולה יקרא עם הקורא
שאלה
לגבי שמחת תורה, גם שם הציבור קורא "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" " ויהי ערב ויהי בוקר יום שני" וכו' - האם גם אז העולה - חתן בראשית - לא אומר עם הציבור אלא עם הקורא?
תשובה
חגיםשמחת תורה▼
✡️
שלום וברכה . גם בקריאה זו העולה, יקרא עם הקורא ולא עם הציבור
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הלכות פסח תשפ"ה
מצורף דף הכנה לחודש ניסן ולפסח,
יש בו הלכות של הכנת והכשרת הבית לפסח,
והשנה תוספת מיוחדת עם הלכות שקשורות לערב פסח שחל בשבת.
שנזכה בע"ה להתכונן לפסח מתוך שמחה ובטוב, ונזכה עם כל ישראל לגאולה שלמה וניסים ונפלאות!
הורדת הקובץ בפורמט pdf
בס"ד
ניסן התשפ"ה לסדר בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל בע"ה
דף הלכות לחודש ניסן ולחג המצות [פסח]
שלום וברכה לכל תושבי היישוב היקרים.
ב"ה אנו מתקרבים לפסח חג חרותנו, חג אמונתנו, חג שבו פסח
הקב"ה על בתי בנ"י במצרים וכבימים ההם בזמן הזה, עינינו צופיות לגאולתנו
ופדות נפשנו לצד פעולתנו ומעשה חיילנו הגיבורים לניצחון ישראל. מצורף בזה הלכות לפסח,
הכוללים את ברכת האילנות, הכשרת כלים, נקיון והכשרת המטבח לפסח, בדיקת חמץ וביעור
חמץ. השנה מתווסף לכך, שערב פסח [יום יד בניסן] חל בשבת ולכן אתייחס כיצד עושים
בדיקת ושריפת חמץ השנה וכיצד מקיימים סעודה שלישית בשבת.
בדף זה יהיו הדברים הלכה למעשה ללא פילפול והרחבה יתרים.
חשוב מאוד בתקופה זו לשמור על השלום והאחווה בתוך הבית פנימה ובעשיית
הדברים בשלום ובאהבה כמה שיותר. מעלת הדברים הללו גדולה מהקפדה כזו או אחרת. גדול
השלום. ובפרט בעת הלאומית הזאת נרבה בשלום בתוכנו במעגלים הקרובים המשפחתיים
ובע"ה משם יתפשט הלאה.
למי שיש זמן מומלץ מאוד ללמוד הלכות פסח בתקופה זו.
בכלל המועד הוא זמן מעולה ללימוד תורה וראוי מאוד בתקופה זו לצד כל העשייה
לקראת פסח וגם בעת המועד לצד המפגשים המשפחתיים והטיולים למצוא זמן ללימוד תורה.
בשנה זו ביתר שאת, אנו מתפללים להצלחת עמ"י וניצחוננו המוחלט.
לרפואת הפצועים, לחזרת כל החטופים ולישועת ישראל. בע"ה שנזכה לגאולה וישועה
שלמה.
מהלכות חודש ניסן
חודש ניסן הוא חודש שמח חודש של גאולה, לכן אין אומרים תחנון בכל חודש
ניסן והוא הדין שאין אומרים צדקתך במנחה של שבת. אין מספידין ואין מתענין בחודש
ניסן [למעט תענית בכורות שגם אותה נוהגים לסיים על ידי סיום וסעודה].
לגבי עלייה לבית עלמין, נוהגים שלא לעלות לבית עלמין הנקרא בית החיים
בחודש ניסן, למי שיש יארצייט [אזכרה], יש בכך מנהגים שונים, מנהג רווח אצל בני
ספרד וכך גם מנהג חלק מבני אשכנז, שלא לעלות לבית העלמין גם ביום האזכרה אלא לעלות
בערב ראש חודש ניסן, [השנה או ביום חמישי או ביום שישי בשעות הבוקר לפני חצות,
כיוון שאין עולין לבית העלמין לאחר חצות ביום שישי]. וכך נראה להורות למי שאין לו
מנהג אחר בדבר.
יש שנהגו לעלות בחודש ניסן ביום היארצייט, אך יש להם לשים לב שאינם
בוכים ומצטערים מידי.
ברכת האילנות –
חכמים תיקנו לנו ברכה נפלאה בה יש לנו הזדמנות להודות לה' על בריאתו
היפה, שברא בריות טובות ואילנות טובים להנאתנו.
זמן הברכה - החל מר"ח ניסן ועד סוף חודש ניסן.
יש לברך על שתי אילנות מאכל.
יש מעלה בברכה על האילנות מחוץ ליישוב, אך אם הדבר מטריח ויגרום
לפספוס הברכה ניתן בהחלט לברך גם בתוך היישוב ובגינה הפרטית.
יש לברך על אילנות שהם פורחים ויש בהם פרחים.
טוב ומעולה לברך ברכת האילנות במניין וברוב עם. בע"ה ביום ראשון טז'
בניסן [א חול המועד] יהיה הלל מוזיקלי במניין המאוחר [8:30] בבית הכנסת המרכזי
ולאחריו נצא כל מי שמעוניין לברכת האילנות מחוץ ליישוב ברוב עם [בערך סביב השעה 9:30].
לגבי ברכת נשים יש בכך מחלוקת, נשים מבנות אשכנז הנוהגות לברך, ראוי
שימשיכו במנהגם היפה ויברכו נשים מבנות ספרד שלא נהגו לברך, ימישכו במנהגם היפה
ולא יברכו אלא יבואו עם בעליהם וישמעו את ברכתם ויכוונו לצאת בה ידי חובה.
לגבי ברכה בשבת, יש בכך מחלוקת יש שמברכים בשבת ויש שאינם מברכים
בשבת. מי שיכול לברך שלא בשבת עדיף.
קמחא דפסחא –
מנהג ישראל כפי שהביא הרמ"א לדאוג לבני העיר הזקוקים לכך לפסח
ולתת מעות בשביל שיהיה לכולם שפע ויוכלו להסב לליל הסדר בשמחה. נכון מאוד לתת צדקה
זו לוועדת הצדקה היישובית הנותנת כסף זה למי שזקוק לכך מהיישוב כי עניי עירך
קודמים.
וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב בפרק ו וכך לשונו –
"וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל
מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי
נפש--אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו. ועל אלו נאמר "זבחיהם כלחם
אונים להם, כל אוכליו ייטמאו: כי לחמם לנפשם "
( הושע ט,ד ); ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר "וזיריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם.
דרשת שבת הגדול –
תתקיים בל"נ בע"ה השנה בשבת ויקרא [שבוע לפני השבת שהיא ערב
פסח] בבית הכנסת המרכזי לאחר מנחה.
בבית הכנסת בדגל לאחר שחרית.
הלכות חמץ –
הקדמה - איסור חמץ הוא איסור חמור מאוד ולכן יש בו מספר איסורים – שני
איסורי לאו – לא יראה ולא ימצא. ואיסור נוסף הוא איסור אכילה. איסור בל יראה ובל
ימצא הוא בכזית, ואיסור אכילה הוא בכל שהוא. לכן בעניין של נקיון הבית שבו משקיעים
לעיתים זמן רב, צריך לדעת שיש להשקיע בעיקר במטבח ובדברים שבהם משתמשים לאכילה בפסח
שיהיו נקיים מכל שהוא ומאידך בשאר חלקי הבית ניתן לנקות באופן שלא יהיה כזית חמץ.
חשוב לציין שמי שלא משתמש בכלים בפסח, הן בצלחות וסכו"ם והן
במכשירי חשמל כאלה ואחרים, אינו צריך להכשירם אלא רק לנקות אותם מבחוץ שלא תהיה
עליהם ממשות חמץ ויצניעם בפסח.
הכנת המטבח לפסח –
לפני הכשרת כל אחד מהדברים ברשימה זו ובכללם גם דברים שמביאים אותם
להגעלת כלים יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בכלי או במכשיר ורק לאחר מכן ניתן
להכשירו.
תודתי לרב קופלד שליט"א על פרק זה של הכשרת המטבח לפסח, שבסיסו
ורבים מהדברים הכתובים בו מבוססים על הנחיותיו לאורך השנים.
1. השיש
א.
מעיקר הדין, אפשר להשתמש לאחר עירוי מקומקום רותח על כל מקום בשיש- גם
בלי לכסות.
ב.
עם זאת יש נוהגים לכסות וכל אחד ינהג כמנהגו הקבוע.
2. הכיור
א.
לנקות היטב, ולערות מים חמים מקומקום חשמלי.
ב.
יש להניח בתוך הכיור מדפים להנחת הכלים בפסח. יש מהדרים להניח בתוכו
כיור מיוחד לפסח.
ג.
עם כל זה, אין למלאת בפסח את הכיור מים חמים ולהניח בהם כלים.
ד.
את "המשולש" לאשפה, רצוי להגעיל בנפרד אחר נקיון היטב, או
להחליף לפסח.
3. כירי גז
א.
המשטח שסביב הלהבות- רצוי לכסות עם רדיד אלומיניום.
ב.
החצובה (שעליה מונחים הסירים)- לאשכנזים צריך מעיקר הדין ליבון קל,
עדיף לכסות אותה או לצפות ברדיד אלומיניום. לספרדים אפשר להגעיל ברותחים (לעשות לה
הגעלה).
ג.
המבערים- לנקות היטב ולהבעיר עד שיתחמם מאד.
כיריים אינדוקציה כיריים חשמליות וכיריים קרמיות
א.
יש לנקות היטב את המשטח מכל לכלוך ולעשות זאת גם על ידי סבון שהוא
חומר פוגם.
ב.
יש לדאוג שלא ישתמשו בכיריים במשך 24 שעות כך שהם יתנו טעם לפגם.
ג.
לאחר מכן יש להרתיח סיר שלא השתמשו בו ב24 השעות האחרונות עם מים על
האש לחום הגבוה ביותר במשך כעשרים דקות.
ד.
יש לדאוג [בזהירות כמובן] שהמים יגלשו ויישפכו על גבי שאר הכיריים
בשביל שגם המקומות שמסביב לסיר עצמו שבלעו ממאכלי חמץ יוכשרו על ידי העירוי הזה.
לחילופין ניתן לערות מים רותחים מקומקום על שאר המקומות שאינם המקום בהם הסיר מונח
[והסיר עצמו יהיה ריק].
ה.
בכרים חשמליות וקרמיות בהם לא צריך סיר להדלקתם ניתן ללא סיר להדליק
אותם על החום הגבוה ביותר למשך 20 דקות ואז לערות מים רותחים על המקומות שמסביב
ו.
יש היום משטחי סיליקון העמידים בחום של 280 מעלות, בפרט לבני אשכנז
שחוששים לכך שמעורב בכיריים הללו דברים שלא מאפשרים את הכשרתם נכון לשים משטח
סיליקון על הכיריים ובכך לצאת ידי חובת כל הדעות.
ז.
יש שנהגו להחמיר ולא להכשיר והמחמיר תבוא עליו ברכה, אך במקום הצורך
ניתן להכשיר.
4. תנור אפיה
א.
(מעיקר הדין אפשר להכשירו:) לנקות היטב, "בכל החורים
והסדקים" ובפרט יש לשים לב לנקות את הדלת ומתחת לגומיות, ולחממו שיגיע לחום
המקסימלי למשך כשעה.
ב.
תבניות האפייה צריכות ליבון כיוון שהם באות לעיתים במגע ישיר עם
האוכל, וליבון שלהם יהרוס אותם לכן אין מלבנים אותם ויש להחליף את התבניות לפסח או
להשתמש בחד פעמי.
ג.
את הרשתות ניתן ללבן בהגעלת הכלים
ד.
עם כל זה, יש מחמירים בהכשרת תנור לפסח, ומשום כך נמנעים רבים
מלהכשירו. אם מתכוון להשתמש בפסח רק בכלי סגור אפשר להקל- גם למחמירים.
ה.
תנור המתנקה מעצמו (פירלוטי) אפשר להקל ולהכשיר (באופן הנ"ל) גם
למחמירים.
5. מיקרוגל
א.
לנקות היטב את כל הלכלוך ו"בחורים ובסדקים". להכניס כלי עם
מים ומעט סבון, ולהפעיל עד שיגיעו אדים חמים ויתחממו הדפנות לחום המקסימלי שמגיע
בזמן השימוש במשך ימות השנה [עדיף לחכות עד שיתאדו כל המים שבכוס או בכלי]
ב.
מיקרוגל שמשולב בו גם תנור טורבו - לנקות היטב, להפעיל את הטורבו למשך
זמן שיגיע לחום מקסימלי. אחר כך להכניס כלי עם מים, ולהפעיל כנ"ל בסעיף
הקודם.
ג.
את צלחת הזכוכית של המיקרוגל, לספרדים ניתן לשטוף היטב עם סקוץ' ומים
וסבון, ולאשכנזים יש לעשות לצלחת הגעלה.
ד.
את ה"מעמדים", שמניחים עליהם את הכלי עם האוכל, רצוי להחליף
לפסח או לכסותם.
ה.
עם כל זה, יש להשתמש בפסח בחימום במיקרוגל רק בתוך כלי מכוסה.
6. פלטת שבת
לנקות היטב ("מכל הכיוונים"), לחמם לחום מקסימלי למשך כשעה.
לאחר מכן יש לכסות עם רדיד אלומיניום. אם שמים לחם ממש על הפלטה כגון חלות או
פיתות יש עדיפות לקנות פלטה נפרדת לפסח, אך ניתן גם לנקות לחמם שעה ולכסות עם
אלומיניום עבה.
7. מדיח כלים
לנקות היטב, ולהפעיל בתכנית הארוכה ביותר ובחום הגבוה ביותר, כשכל
החלקים בתוכו. אם אפשר, רצוי (אח"כ) להוציא את הרשתות ולערות עליהן מים
רותחים.
8. מיקסר
לנקות היטב גם בחורים של המקצפים. את המקצפים יש להגעיל ברותחים (על
האש).
9. מעבד מזון (בלנדר מג'ימיקס וכד')
לנקות היטב. את הכלי שבו מתערבב האוכל ואת הסכינים, יש להגעיל ברותחים
על האש. אם ברור שהשימוש היה רק לדברים קרים ושאינם חריפים, מספיק לנקות היטב ואין
צורך להגעיל.
10. מטחנת בשר
לפרק את כל החלקים, לנקות היטב ולהגעיל במים רותחים על האש. את החלק
עם החורים, יש ללבן בליבון קל.
11. קומקום חשמלי ומיחם שבת
א. לנקות ורצוי גם "להוריד את האבן" (אבל לא הכרחי). למלא
מים עד המקסימום, להרתיח ולשפוך.
ב. מכסה של מיחם שחיממו עליו מאכלי חמץ רצוי אם אפשר להגעיל בנפרד
(ברותחים על האש).
12. טרמוס
לנקות ולמלא מים לזמן מסוים. אם השתמשו בתוכו בחמץ ("ממש"),
אין להכשירו לפסח.
13. מקרר ומקפיא
לנקות היטב גם בכל החריצים. אם יש קרח במקפיא רצוי להפשירו לפני הניקוי.
המקרר שבו כל השנה יש חמץ ובפסח יש בו עצמו אוכל כשר לפסח שאוכלים הוא המקום שזקוק
לניקיון ודקדוק מרבי. טוב לצפות את המדפים של המקרר בשקיות או בדבר אחר שחוצץ בינם
לאוכל הכשר לפסח.
14. מייבש כלים- לנקות היטב,
ואפשר להניח עליו כלים בפסח.
15. שולחנות שאוכלים עליהם- יש לכסות בפסח. מפות- אפשר לכבס ולהשתמש
בפסח.
16. דיני הגעלה לכלים ספציפיים
א. סיר לחץ- לפרק את החלקים, ואפשר להגעיל בכלי ראשון על האש.
ב. בקבוק של תינוק- צריך ואפשר להגעילו לפסח, במים רותחים.
ג. מגשים- אם משתמשים בהם גם לחם, צריך הגעלה ברותחים.
ד. בקבוקי סודה סטרים (וכד')- מספיק לנקות היטב (מבפנים ומבחוץ).
ה. גביע יין- נוהגים להגעיל ברותחים (שמא נשרו בתוכו פירורים
וע"י החריפות נבלע טעמם בכלי).
17. כללים בהגעלת כלים:
א. החומרים שאפשר להגעיל:
מתכת, אבן, עץ, פלסטיק, גומי.
כלי חרס ופורצלן וכד'- אין
להגעיל.
כלי אמייל- יש מחמירים שאי אפשר להגעילם ובשעת
הצורך יגעיל ג' פעמים.
כלי פיירקס ודורלקס -
לספרדים- אפשר להגעיל בכלי ראשון על האש. ויש המקלים שדי לנקותם בלבד וכך העיקר.
לאשכנזים, ניתן להגעילם שלוש פעמים.
ב. מחבתות (שמטגנים בהן עם שמן) וכן סירים שמיועדים לפתיתים וכד'
שלפעמים הנוזל מתייבש לגמרי, לספרדים אפשר להגעיל, ולאשכנזים צריך ליבון. מחבתות
טפלון שלא ניתן לעשות להם ליבון, אין להכשירם לפסח. אמנם לספרדים אם משתמשים בהם
ברוב הפעמים עם שמן, ניתן להכשירם בהגעלה.
ג. כלי שיש בו חריצים שאי אפשר לנקות וא"א ללבן שם, וכן כלי שיש
בו חלקים (ידיות וכד') שאי אפשר להכניסן למים רותחים- אין להגעילם.
ד. לפני הגעלה יש לנקות היטב, ורצוי לפרק את הידיות ולנקות מתחת (אם
אפשר). במקום שיש חריצים שאי אפשר לנקות, צריך לעשות ליבון קל.
ה. לפני הגעלה במים- בין הכנסה לרותחים, או חימומם בתוך הכלי, או
עירוי- יש להמתין 24 שעות בלי שימוש בחם בכלל. ובשעת הדחק אפשר להסתפק ב24 שעות,
מאז השימוש בחמץ חם.
חלק גדול מניקיון הבית איננו קשור לאיסור חמץ, ואמנם אין בזה רע
"לנצל את ההזדמנות" לניקיון כללי בבית, אבל נראה פשוט שאסור שזה יגרום
למתח ולחץ. החשיבות של השלום בבית והשמחה של בני הבית, חשובה יותר מדברים שאין בהם
איסור חמץ.
קניית מוצרים לפסח –
יש לשים לב לכל מוצר שקונים שיש לו הכשר לפסח. לעיתים בחנויות בלא
כוונה יכולה להתרחש טעות ויש לשים לב שהמוצרים שקונים כשרים לפסח.
תרופות בפסח –
מי שזקוק לתרופה לפסח, יבדוק אם התרופה כשרה לפסח. יש תרופות רבות
הכשרות לפסח ולעיתים ניתן לבקש מהרופא תרופה חלופית הכשרה לפסח. אמנם במידה ואין
הכשר בתרופה, אם זו תרופה שאין בה טעם ובולעים אותה ובפרט אם היא מצויה בקפסולה
יכול האדם לבולעה בפסח.
אכילת קטניות –
מנהג בני אשכנז שלא לאכול קטניות.
יש מי שעבורו אין זה איסור מאתגר והוא שמח בקיומו והדבר קל לו ואשריו
ואשרי חלקו.
אמנם מי שמתקשה בדבר זה ראשית צריך לדעת שיש זכות גדולה בהמשך הקיום
היהודי ובהמשך שרשרת הדורות. בבחינת אל תטוש תורת אימך ותורה שיש לה בית אב, ואשרי
כל מי שזוכים להמשיך את מסורת אבותיהם. יש בכך ערך גדול גם כלפי ילדינו שרואים עד
כמה חשובה לנו מסורת אבות וגם הם בע"ה ימשיכו בדרך.
בנוסף לכך יש מספר דברים שגם המקפידים באיסור קטניות יכולים להקל בהם
אם ירצו, ואלו הן –
א.
שמן קנולה ניתן להתיר שהרי לא היה בכלל הגזירה וגם לא בא במגע עם מים
בשעת יצירתו ויש גם המתירים שמן סויה.
ב.
דברים שעיקרם אינם קטניות אלא
תערובת עם קטניות. לדוגמא אם יש מוצר שרובו שמן סויה או שמן קנולה והאדם מחמיר בהם
לא יקנה אותם אך אם רובם עשוי מדברים שאינם קטניות ויש מיעוט של מיעוט של קטניות
ניתן להתירם. [יש להסתכל ברכיבים ולפי זה ניתן לדעת האם למרות שכתוב לאוכלי קטניות
העיקר הוא בלי קטניות או שהעיקר עם קטניות].
מנהג עדות המזרח לאכול קטניות
המרוקאים נהגו שלא לאכול אורז וכן יש כאלו שלא אוכלים חומוס.
בכל מקרה, מאכל שיש בו קטניות שבושלו כגון מישהי שנוהגת לאכול קטניות
יכולה ללא חשש להכין באותו סיר לאחר הדחה ושטיפה אוכל בלא קטניות ואין בכך שום
איסור למי שמקפיד על קטניות לאכול מכך. כלומר אין לאסור טעם של קטניות שבלוע בכלים
שהרי קטניות אינם חמץ ואינם אסורים אלא מכח מנהג וכך פסקו הרב שלמה זלמן אויירבעך
ופוסקים נוספים.
מכירת חמץ –
נכון מאוד להקדים ולמכור חמץ. יש אפשרות למכור חמץ אצלי ישירות לאחר
תפילת ערבית של 20:15 וכן יש אפשרות למכור חמץ בקישור שנשלח לתושבים בקבוצת
השו"ת היישובית.
יש לסגור את החמץ ואת הדברים שלא משתמשים בפסח בארון ונכון במיוחד
בבית שיש בו ילדים לא רק לרשום על הארונות שיש בהם חמץ המכור לגוי, אלא גם לדאוג
באופן פיזי לסגור אותם בכדי שלא יהיה משהו שמתוך הרגל יפתח ויקח מהם והוא הדין גם
לכלי חמץ.
יש דברים שאינם צריכים מכירת חמץ למרות שאין משתמשים בהם בפסח כגון
קטניות וכדו' וישימו אותם בארון מוצנע. את שאר הדברים מוכרים. יש רשימה טובה של
אירגון כושרות שכדאי להסתכל בה מה ניתן לשמור ולהצניע מה למכור ומה לבער וזו
כתובתה -
https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=51171&lang=HEB
ראוי שלא למכור חמץ גמור כגון פסטה לחמים וכו' ולמי שנשאר חמץ סגור
ב"ה יש במכולת עגלה שמוכרים אותה לגוי ולאחר פסח היא מגיעה לנזקקים, מצוה
גדולה וחשובה ואני ממליץ למי שנשאר לו חמץ במקום לשרוף כמות רבה לקיים צדקה זו. אמנם
אדם שבביתו חמץ רב או יקר ויש לו בכך הפסד ומנהגו למכור יש לו על מה לסמוך.
תענית בכורות – מוקדמת השנה
ותתקיים ביום חמישי יב ניסן.
בדיקת חמץ –
אור ליד' ניסן יש לבדוק את החמץ לאור הנר. יש לבדוק בכל מקום את החמץ.
אמנם בדיקה זו מאתגרת כיון שיש לבדוק בכיסי המכנסיים והמעילים של הילדים וכן
בתיקים אך לפום צערא אגרא ואשרי מי שמקיים מצוות ה' בדקדוק. ניתן להיעזר בבני בית
שהם בני מצווה לבדיקת החמץ והם יכולים לבדוק בעצמם חלק מהחדרים וכך מקלים על בעל
הבית הבודק את החמץ.
יש לבדוק בכל מקום בו אדם מכניס חמץ – ברכבו של האדם בחדרו ובתאיו
במקום עבודתו בתא בבית הכנסת, בגינה בחצר ובכל מקום בבית בו הוכנס חמץ.
בדיקת החמץ היא הזדמנות לעבור על המוצרים שנמצאים במקרר או במקום
המיועד לפסח ולראות שכולם כשרים לפסח, לראות בדברים שנמכרים שאין חמץ גמור למי שלא
מוכר חמץ גמור וכן לוודא שאין בבית עוד מקומות שלא ניקינו או שיש בהם חמץ, וראוי
להסתובב גם עם דף ועט שאם יש משהו שאנו רואים שלא ניקינו או שלא נקי מספיק טוב
לרשום לעצמנו שלאחר הבדיקה נוכל להשלים אותו ולנקות אותו לפני ביעור החמץ.
מי שיוצא מביתו לחג לפני יד בניסן בודק לפני זה את החמץ יבדוק בלא
ברכה.
מנהג ישראל על פי האר"י הקדוש לטמון עשרה פתיתים במקומות שונים
בבית ויזהרו לרשום את המקומות וגם יזהרו לעשות את הגדלים של עשרת הפתיתים פחות
מכזית בכדי שאם חלילה אחד מהם יאבד לא יהיה בכך איסור בל יראה ובל ימצא.
לפני הבדיקה יברכו על ביעור חמץ ומיד יתחילו בבדקה. אין לדבר בין
הברכה עד לביטול הנעשה בסיום הבדיקה.
בסיום הבדיקה יבטלו את החמץ. יש לומר את נוסח הביטול באופן שמבינים את
מה שאומרים לכן מי שלא מבין ארמית יאמר "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו
ושלא ביערתיו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ" שלוש פעמים.
השנה שערב פסח חל בשבת פסק
השו"ע בסימן תמד בסעיף א שעושין את בדיקת החמץ בליל יג ולא ליל יד כלומר ביום
חמישי בערב. [בל"נ בע"ה נעשה עירוב חצירות יישובי בין מנחה לערבית ביום
חמישי יב ניסן, כולם מוזמנים להגיע]. ומקיימים את הבדיקה בברכה וגם מבטלים את החמץ
לאחר הבדיקה כבכל שנה רגילה.
הלכות המיוחדות לערב פסח שחל בשבת
סיום זמן אכילת חמץ שריפת חמץ וביטול חמץ –
השנה ערב פסח שחל להיות בשבת יש דינים ייחודיים מבחינת אכילת חמץ ושריפת חמץ.
מעיקר הדין שורפים את כל החמץ חוץ ממזון שתי סעודות, דהיינו מה שצריך
לשתי סעודות השבת הראשונות [כגון שלוש פיתות או ארבע פיתות, ועדיף שיהיה משהו שלא
מתפזר כגון פיתות ולא משהו עם הרבה פירורים] ביום שישי בבוקר עד השעה 11:19 – טעם
הדבר, שעל אף שמעיקר הדין אנו יכולים לאכול חמץ עד שבת בבוקר שהיא ערב פסח הרגיל, קיימ"ל
להלכה על פי דברי הגמרא והראשונים וכך פסק בשו"ע בסימן תמד, סעיף א - ששורפים
את החמץ קודם ביום שישי ומשיירים רק מזון שתי סעודות, וכיוון שבשנה רגילה מסיימים
את שריפת החמץ עד סוף שעה חמישית, לכן בשביל שלא ילמדו שאפשר לשרוף חמץ לאחר מכן,
גם בשנה זו מקפידים על שריפת החמץ עד לשעה 11:19 למעט מזון שתי סעודות הנצרך לשבת
וכך פסק בשו"ע בסימן תמד סעיף ב.
בשבת עצמה סוף זמן אכילת חמץ לרב אליהו 9:36 ולשאר הפוסקים בשעה 10.
עד אז יש לסיים את סעודת או סעודות השבת [למי שעושה גם סעודה שלישית בבוקר].
יש לפורר את השאריות שנשארו בשירותים והחכם עיניו בראשו לא להגיע למצב
שנשאר הרבה חמץ שרציך לשרוף, אלא שיהיה המינימום הנדרש ולא יותר מכך.
למרות שהדרך העדיפה היא להשאיר מעט ולפורר בשירותים את הנשאר, אם הדבר
קשה למישהו או שנשאר לו כמות מרובה משום מה יזרקו את החמץ הנותר לפח הזבל הגדול אך
יש להקפיד לעשות זאת מיד לאחר סיום הסעודה ואכילת הפת וקודם לזמן שריפת החמץ.
לאחר ביעור החמץ בשבת בבוקר יש לומר שוב את נוסח הביטול שלאחר בדיקת
חמץ.
במחזורים הספרדים יש נוסחים המעוררים את הלב לאחר שריפת החמץ ובהם
בקשה מה' לשריפת החמץ שבלב ולביטול יצר הרע הוא שיאור שבעיסה מליבנו וחיינו. מומלץ
מאוד.
סעודות שבת וסעודה שלישית בשבת ערב פסח -
מעיקר הדין יש לקיים את שלושת סעודת השבת על פת, ולכן גם בשבת הזו על
אף המורכבות המסוימת יש לעשות סעודת שבת בפת. שאר האוכלים יהיו כאלו הכשרים לפסח,
וישימו לב לא לערבב בין הפתיתות של החמץ לכלי הפסח ולדברים הכשרים לפסח. בכדי
להספיק לעשות סעודת שבת בבוקר לפני סוף זמן אכילת חמץ מקדימים להתפלל בשבת.
כיצד יש לבצע סעודה שלישית?
הקושי בסעודה שלישית בשנה זו, שמחד זמן סעודה שלישית הוא לאחר חצות
וביותר לאחר תפילת מנחה אך בזמן זה כבר קיים איסור אכילת חמץ ולכן לא ניתן לעשות
בשעה זו סעודה שלישית על פת. בנוסף ישנו מנהג שלא לאכול מצה לכל הפחות בערב פסח,
בכדי לאכלו בליל פסח באופן מיוחד,
נחלקו הפוסקים מה נכון לעשות במקרה זה –
א.
יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בשעות הבוקר ולחלק את סעודת
השבת שעושים בבוקר לשתים.
ב.
יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בזמנה לאחר מנחה אך לא בפת
[כיוון שביערנו אותה וכעת יש איסור בה] אלא במצה עשירה [הכוונה למאכל שעשוי מקמח
ומי פירות בלבד ללא תוספת מים כלל] וכך פסק השו"ע [תמד, א].
ג.
הרמ"א פסק שאין נוהגים לאכול מצה עשירה ולכן יש לעשות סעודה
שלישית במיני פירות או בבשר ודגים.
ד. יש שסברו שהאיסור לאכול מצה בערב פסח
נתון במחלוקת ובמקום שעומדת חובת סעודה שלישית מדאורייתא, הרי שעדיף לסעוד את
סעודת השבת ב"פת" שהיא מצה ולברך על כך המוציא וידחה הנוהג שלא לאכול
מצה בערב הפסח מצד זה.
בעיניי הדרך היותר נכונה היא דרך ב או ג כל אחד לפי מנהגו, אך אם
מישהו נהג כדרך אחרת ויעשה כך גם ברוך יהיה.
יש לשים לב שאין לקבוע סעודה בערב פסח לאחר שעה תשעית שזה 15:52, כך
שנזכה לאכול מצה לתאבון ובשמחה.
כיוון שהשנה ערב פסח חל בשבת ויש הכנות שבד"כ עושים בערב פסח
והשנה לא ניתן לעשותם בערב הפסח כיוון שזו שבת יש להקפיד לעשות את ההכנות
הנ"ל קודם השבת.
הכנת נרות שבת -
הכנת מערכת להדלקת נרות השבת והחג ביום שישי לפני שבת. את נרות
השבת מדליקים כרגיל בזמן כניסת השבת עשרים
דקות קודם השקיעה. את נרות חג הפסח יש להדליק רק לאחר צאת השבת וישאירו נר
נשמה דולק שיהיה אפשר להדליק ממנו את נרות החג לאחר צאת השבת.
הכנות לליל הסדר -
צליית הזרוע – יש לצלותה ביום שישי לפני השבת. במידה ולא הספיקו יצלוה
בליל החג לאחר צאת השבת.
הכנת מי מלח ביום שישי לפני שבת.
גם שטיפת עלי החסה נכון לשוטפם ביום שישי בכדי להימנע מאיסור בורר
ובמקום הצורך ישטפו בליל הסדר.
אם יש דברים שצריך לרסקם כחריין וחרוסת, יש להכינם ביום שישי.
לסיום , נשתדל ונתאמץ
לכבוד פסח ולכבוד ה' יתברך לנקות את המטבח ושאר הבית מחמץ, נשתדל לעשות זאת בשמחה
ובטוב לבב ובע"ה נזכה על ידי כך לנקות את עצמנו מחמץ מכעס הקפדה ויצר הרע
ונזכה לשלום ושלוה בארץ ולגאולה שלמה במהרה בימינו. "בניסן נגאלו ובניסן
עתידים להיגאל"
פסח כשר ושמח תושבי דולב היקריםחגיםפסח▼
הלכות פסח תשפ"ה
מצורף דף הכנה לחודש ניסן ולפסח,
יש בו הלכות של הכנת והכשרת הבית לפסח,
והשנה תוספת מיוחדת עם הלכות שקשורות לערב פסח שחל בשבת.
שנזכה בע"ה להתכונן לפסח מתוך שמחה ובטוב, ונזכה עם כל ישראל לגאולה שלמה וניסים ונפלאות!
הורדת הקובץ בפורמט pdf
בס"ד
ניסן התשפ"ה לסדר בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל בע"ה
דף הלכות לחודש ניסן ולחג המצות [פסח]
שלום וברכה לכל תושבי היישוב היקרים.
ב"ה אנו מתקרבים לפסח חג חרותנו, חג אמונתנו, חג שבו פסח
הקב"ה על בתי בנ"י במצרים וכבימים ההם בזמן הזה, עינינו צופיות לגאולתנו
ופדות נפשנו לצד פעולתנו ומעשה חיילנו הגיבורים לניצחון ישראל. מצורף בזה הלכות לפסח,
הכוללים את ברכת האילנות, הכשרת כלים, נקיון והכשרת המטבח לפסח, בדיקת חמץ וביעור
חמץ. השנה מתווסף לכך, שערב פסח [יום יד בניסן] חל בשבת ולכן אתייחס כיצד עושים
בדיקת ושריפת חמץ השנה וכיצד מקיימים סעודה שלישית בשבת.
בדף זה יהיו הדברים הלכה למעשה ללא פילפול והרחבה יתרים.
חשוב מאוד בתקופה זו לשמור על השלום והאחווה בתוך הבית פנימה ובעשיית
הדברים בשלום ובאהבה כמה שיותר. מעלת הדברים הללו גדולה מהקפדה כזו או אחרת. גדול
השלום. ובפרט בעת הלאומית הזאת נרבה בשלום בתוכנו במעגלים הקרובים המשפחתיים
ובע"ה משם יתפשט הלאה.
למי שיש זמן מומלץ מאוד ללמוד הלכות פסח בתקופה זו.
בכלל המועד הוא זמן מעולה ללימוד תורה וראוי מאוד בתקופה זו לצד כל העשייה
לקראת פסח וגם בעת המועד לצד המפגשים המשפחתיים והטיולים למצוא זמן ללימוד תורה.
בשנה זו ביתר שאת, אנו מתפללים להצלחת עמ"י וניצחוננו המוחלט.
לרפואת הפצועים, לחזרת כל החטופים ולישועת ישראל. בע"ה שנזכה לגאולה וישועה
שלמה.
מהלכות חודש ניסן
חודש ניסן הוא חודש שמח חודש של גאולה, לכן אין אומרים תחנון בכל חודש
ניסן והוא הדין שאין אומרים צדקתך במנחה של שבת. אין מספידין ואין מתענין בחודש
ניסן [למעט תענית בכורות שגם אותה נוהגים לסיים על ידי סיום וסעודה].
לגבי עלייה לבית עלמין, נוהגים שלא לעלות לבית עלמין הנקרא בית החיים
בחודש ניסן, למי שיש יארצייט [אזכרה], יש בכך מנהגים שונים, מנהג רווח אצל בני
ספרד וכך גם מנהג חלק מבני אשכנז, שלא לעלות לבית העלמין גם ביום האזכרה אלא לעלות
בערב ראש חודש ניסן, [השנה או ביום חמישי או ביום שישי בשעות הבוקר לפני חצות,
כיוון שאין עולין לבית העלמין לאחר חצות ביום שישי]. וכך נראה להורות למי שאין לו
מנהג אחר בדבר.
יש שנהגו לעלות בחודש ניסן ביום היארצייט, אך יש להם לשים לב שאינם
בוכים ומצטערים מידי.
ברכת האילנות –
חכמים תיקנו לנו ברכה נפלאה בה יש לנו הזדמנות להודות לה' על בריאתו
היפה, שברא בריות טובות ואילנות טובים להנאתנו.
זמן הברכה - החל מר"ח ניסן ועד סוף חודש ניסן.
יש לברך על שתי אילנות מאכל.
יש מעלה בברכה על האילנות מחוץ ליישוב, אך אם הדבר מטריח ויגרום
לפספוס הברכה ניתן בהחלט לברך גם בתוך היישוב ובגינה הפרטית.
יש לברך על אילנות שהם פורחים ויש בהם פרחים.
טוב ומעולה לברך ברכת האילנות במניין וברוב עם. בע"ה ביום ראשון טז'
בניסן [א חול המועד] יהיה הלל מוזיקלי במניין המאוחר [8:30] בבית הכנסת המרכזי
ולאחריו נצא כל מי שמעוניין לברכת האילנות מחוץ ליישוב ברוב עם [בערך סביב השעה 9:30].
לגבי ברכת נשים יש בכך מחלוקת, נשים מבנות אשכנז הנוהגות לברך, ראוי
שימשיכו במנהגם היפה ויברכו נשים מבנות ספרד שלא נהגו לברך, ימישכו במנהגם היפה
ולא יברכו אלא יבואו עם בעליהם וישמעו את ברכתם ויכוונו לצאת בה ידי חובה.
לגבי ברכה בשבת, יש בכך מחלוקת יש שמברכים בשבת ויש שאינם מברכים
בשבת. מי שיכול לברך שלא בשבת עדיף.
קמחא דפסחא –
מנהג ישראל כפי שהביא הרמ"א לדאוג לבני העיר הזקוקים לכך לפסח
ולתת מעות בשביל שיהיה לכולם שפע ויוכלו להסב לליל הסדר בשמחה. נכון מאוד לתת צדקה
זו לוועדת הצדקה היישובית הנותנת כסף זה למי שזקוק לכך מהיישוב כי עניי עירך
קודמים.
וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב בפרק ו וכך לשונו –
"וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל
מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי
נפש--אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו. ועל אלו נאמר "זבחיהם כלחם
אונים להם, כל אוכליו ייטמאו: כי לחמם לנפשם "
( הושע ט,ד ); ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר "וזיריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם.
דרשת שבת הגדול –
תתקיים בל"נ בע"ה השנה בשבת ויקרא [שבוע לפני השבת שהיא ערב
פסח] בבית הכנסת המרכזי לאחר מנחה.
בבית הכנסת בדגל לאחר שחרית.
הלכות חמץ –
הקדמה - איסור חמץ הוא איסור חמור מאוד ולכן יש בו מספר איסורים – שני
איסורי לאו – לא יראה ולא ימצא. ואיסור נוסף הוא איסור אכילה. איסור בל יראה ובל
ימצא הוא בכזית, ואיסור אכילה הוא בכל שהוא. לכן בעניין של נקיון הבית שבו משקיעים
לעיתים זמן רב, צריך לדעת שיש להשקיע בעיקר במטבח ובדברים שבהם משתמשים לאכילה בפסח
שיהיו נקיים מכל שהוא ומאידך בשאר חלקי הבית ניתן לנקות באופן שלא יהיה כזית חמץ.
חשוב לציין שמי שלא משתמש בכלים בפסח, הן בצלחות וסכו"ם והן
במכשירי חשמל כאלה ואחרים, אינו צריך להכשירם אלא רק לנקות אותם מבחוץ שלא תהיה
עליהם ממשות חמץ ויצניעם בפסח.
הכנת המטבח לפסח –
לפני הכשרת כל אחד מהדברים ברשימה זו ובכללם גם דברים שמביאים אותם
להגעלת כלים יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בכלי או במכשיר ורק לאחר מכן ניתן
להכשירו.
תודתי לרב קופלד שליט"א על פרק זה של הכשרת המטבח לפסח, שבסיסו
ורבים מהדברים הכתובים בו מבוססים על הנחיותיו לאורך השנים.
1. השיש
א.
מעיקר הדין, אפשר להשתמש לאחר עירוי מקומקום רותח על כל מקום בשיש- גם
בלי לכסות.
ב.
עם זאת יש נוהגים לכסות וכל אחד ינהג כמנהגו הקבוע.
2. הכיור
א.
לנקות היטב, ולערות מים חמים מקומקום חשמלי.
ב.
יש להניח בתוך הכיור מדפים להנחת הכלים בפסח. יש מהדרים להניח בתוכו
כיור מיוחד לפסח.
ג.
עם כל זה, אין למלאת בפסח את הכיור מים חמים ולהניח בהם כלים.
ד.
את "המשולש" לאשפה, רצוי להגעיל בנפרד אחר נקיון היטב, או
להחליף לפסח.
3. כירי גז
א.
המשטח שסביב הלהבות- רצוי לכסות עם רדיד אלומיניום.
ב.
החצובה (שעליה מונחים הסירים)- לאשכנזים צריך מעיקר הדין ליבון קל,
עדיף לכסות אותה או לצפות ברדיד אלומיניום. לספרדים אפשר להגעיל ברותחים (לעשות לה
הגעלה).
ג.
המבערים- לנקות היטב ולהבעיר עד שיתחמם מאד.
כיריים אינדוקציה כיריים חשמליות וכיריים קרמיות
א.
יש לנקות היטב את המשטח מכל לכלוך ולעשות זאת גם על ידי סבון שהוא
חומר פוגם.
ב.
יש לדאוג שלא ישתמשו בכיריים במשך 24 שעות כך שהם יתנו טעם לפגם.
ג.
לאחר מכן יש להרתיח סיר שלא השתמשו בו ב24 השעות האחרונות עם מים על
האש לחום הגבוה ביותר במשך כעשרים דקות.
ד.
יש לדאוג [בזהירות כמובן] שהמים יגלשו ויישפכו על גבי שאר הכיריים
בשביל שגם המקומות שמסביב לסיר עצמו שבלעו ממאכלי חמץ יוכשרו על ידי העירוי הזה.
לחילופין ניתן לערות מים רותחים מקומקום על שאר המקומות שאינם המקום בהם הסיר מונח
[והסיר עצמו יהיה ריק].
ה.
בכרים חשמליות וקרמיות בהם לא צריך סיר להדלקתם ניתן ללא סיר להדליק
אותם על החום הגבוה ביותר למשך 20 דקות ואז לערות מים רותחים על המקומות שמסביב
ו.
יש היום משטחי סיליקון העמידים בחום של 280 מעלות, בפרט לבני אשכנז
שחוששים לכך שמעורב בכיריים הללו דברים שלא מאפשרים את הכשרתם נכון לשים משטח
סיליקון על הכיריים ובכך לצאת ידי חובת כל הדעות.
ז.
יש שנהגו להחמיר ולא להכשיר והמחמיר תבוא עליו ברכה, אך במקום הצורך
ניתן להכשיר.
4. תנור אפיה
א.
(מעיקר הדין אפשר להכשירו:) לנקות היטב, "בכל החורים
והסדקים" ובפרט יש לשים לב לנקות את הדלת ומתחת לגומיות, ולחממו שיגיע לחום
המקסימלי למשך כשעה.
ב.
תבניות האפייה צריכות ליבון כיוון שהם באות לעיתים במגע ישיר עם
האוכל, וליבון שלהם יהרוס אותם לכן אין מלבנים אותם ויש להחליף את התבניות לפסח או
להשתמש בחד פעמי.
ג.
את הרשתות ניתן ללבן בהגעלת הכלים
ד.
עם כל זה, יש מחמירים בהכשרת תנור לפסח, ומשום כך נמנעים רבים
מלהכשירו. אם מתכוון להשתמש בפסח רק בכלי סגור אפשר להקל- גם למחמירים.
ה.
תנור המתנקה מעצמו (פירלוטי) אפשר להקל ולהכשיר (באופן הנ"ל) גם
למחמירים.
5. מיקרוגל
א.
לנקות היטב את כל הלכלוך ו"בחורים ובסדקים". להכניס כלי עם
מים ומעט סבון, ולהפעיל עד שיגיעו אדים חמים ויתחממו הדפנות לחום המקסימלי שמגיע
בזמן השימוש במשך ימות השנה [עדיף לחכות עד שיתאדו כל המים שבכוס או בכלי]
ב.
מיקרוגל שמשולב בו גם תנור טורבו - לנקות היטב, להפעיל את הטורבו למשך
זמן שיגיע לחום מקסימלי. אחר כך להכניס כלי עם מים, ולהפעיל כנ"ל בסעיף
הקודם.
ג.
את צלחת הזכוכית של המיקרוגל, לספרדים ניתן לשטוף היטב עם סקוץ' ומים
וסבון, ולאשכנזים יש לעשות לצלחת הגעלה.
ד.
את ה"מעמדים", שמניחים עליהם את הכלי עם האוכל, רצוי להחליף
לפסח או לכסותם.
ה.
עם כל זה, יש להשתמש בפסח בחימום במיקרוגל רק בתוך כלי מכוסה.
6. פלטת שבת
לנקות היטב ("מכל הכיוונים"), לחמם לחום מקסימלי למשך כשעה.
לאחר מכן יש לכסות עם רדיד אלומיניום. אם שמים לחם ממש על הפלטה כגון חלות או
פיתות יש עדיפות לקנות פלטה נפרדת לפסח, אך ניתן גם לנקות לחמם שעה ולכסות עם
אלומיניום עבה.
7. מדיח כלים
לנקות היטב, ולהפעיל בתכנית הארוכה ביותר ובחום הגבוה ביותר, כשכל
החלקים בתוכו. אם אפשר, רצוי (אח"כ) להוציא את הרשתות ולערות עליהן מים
רותחים.
8. מיקסר
לנקות היטב גם בחורים של המקצפים. את המקצפים יש להגעיל ברותחים (על
האש).
9. מעבד מזון (בלנדר מג'ימיקס וכד')
לנקות היטב. את הכלי שבו מתערבב האוכל ואת הסכינים, יש להגעיל ברותחים
על האש. אם ברור שהשימוש היה רק לדברים קרים ושאינם חריפים, מספיק לנקות היטב ואין
צורך להגעיל.
10. מטחנת בשר
לפרק את כל החלקים, לנקות היטב ולהגעיל במים רותחים על האש. את החלק
עם החורים, יש ללבן בליבון קל.
11. קומקום חשמלי ומיחם שבת
א. לנקות ורצוי גם "להוריד את האבן" (אבל לא הכרחי). למלא
מים עד המקסימום, להרתיח ולשפוך.
ב. מכסה של מיחם שחיממו עליו מאכלי חמץ רצוי אם אפשר להגעיל בנפרד
(ברותחים על האש).
12. טרמוס
לנקות ולמלא מים לזמן מסוים. אם השתמשו בתוכו בחמץ ("ממש"),
אין להכשירו לפסח.
13. מקרר ומקפיא
לנקות היטב גם בכל החריצים. אם יש קרח במקפיא רצוי להפשירו לפני הניקוי.
המקרר שבו כל השנה יש חמץ ובפסח יש בו עצמו אוכל כשר לפסח שאוכלים הוא המקום שזקוק
לניקיון ודקדוק מרבי. טוב לצפות את המדפים של המקרר בשקיות או בדבר אחר שחוצץ בינם
לאוכל הכשר לפסח.
14. מייבש כלים- לנקות היטב,
ואפשר להניח עליו כלים בפסח.
15. שולחנות שאוכלים עליהם- יש לכסות בפסח. מפות- אפשר לכבס ולהשתמש
בפסח.
16. דיני הגעלה לכלים ספציפיים
א. סיר לחץ- לפרק את החלקים, ואפשר להגעיל בכלי ראשון על האש.
ב. בקבוק של תינוק- צריך ואפשר להגעילו לפסח, במים רותחים.
ג. מגשים- אם משתמשים בהם גם לחם, צריך הגעלה ברותחים.
ד. בקבוקי סודה סטרים (וכד')- מספיק לנקות היטב (מבפנים ומבחוץ).
ה. גביע יין- נוהגים להגעיל ברותחים (שמא נשרו בתוכו פירורים
וע"י החריפות נבלע טעמם בכלי).
17. כללים בהגעלת כלים:
א. החומרים שאפשר להגעיל:
מתכת, אבן, עץ, פלסטיק, גומי.
כלי חרס ופורצלן וכד'- אין
להגעיל.
כלי אמייל- יש מחמירים שאי אפשר להגעילם ובשעת
הצורך יגעיל ג' פעמים.
כלי פיירקס ודורלקס -
לספרדים- אפשר להגעיל בכלי ראשון על האש. ויש המקלים שדי לנקותם בלבד וכך העיקר.
לאשכנזים, ניתן להגעילם שלוש פעמים.
ב. מחבתות (שמטגנים בהן עם שמן) וכן סירים שמיועדים לפתיתים וכד'
שלפעמים הנוזל מתייבש לגמרי, לספרדים אפשר להגעיל, ולאשכנזים צריך ליבון. מחבתות
טפלון שלא ניתן לעשות להם ליבון, אין להכשירם לפסח. אמנם לספרדים אם משתמשים בהם
ברוב הפעמים עם שמן, ניתן להכשירם בהגעלה.
ג. כלי שיש בו חריצים שאי אפשר לנקות וא"א ללבן שם, וכן כלי שיש
בו חלקים (ידיות וכד') שאי אפשר להכניסן למים רותחים- אין להגעילם.
ד. לפני הגעלה יש לנקות היטב, ורצוי לפרק את הידיות ולנקות מתחת (אם
אפשר). במקום שיש חריצים שאי אפשר לנקות, צריך לעשות ליבון קל.
ה. לפני הגעלה במים- בין הכנסה לרותחים, או חימומם בתוך הכלי, או
עירוי- יש להמתין 24 שעות בלי שימוש בחם בכלל. ובשעת הדחק אפשר להסתפק ב24 שעות,
מאז השימוש בחמץ חם.
חלק גדול מניקיון הבית איננו קשור לאיסור חמץ, ואמנם אין בזה רע
"לנצל את ההזדמנות" לניקיון כללי בבית, אבל נראה פשוט שאסור שזה יגרום
למתח ולחץ. החשיבות של השלום בבית והשמחה של בני הבית, חשובה יותר מדברים שאין בהם
איסור חמץ.
קניית מוצרים לפסח –
יש לשים לב לכל מוצר שקונים שיש לו הכשר לפסח. לעיתים בחנויות בלא
כוונה יכולה להתרחש טעות ויש לשים לב שהמוצרים שקונים כשרים לפסח.
תרופות בפסח –
מי שזקוק לתרופה לפסח, יבדוק אם התרופה כשרה לפסח. יש תרופות רבות
הכשרות לפסח ולעיתים ניתן לבקש מהרופא תרופה חלופית הכשרה לפסח. אמנם במידה ואין
הכשר בתרופה, אם זו תרופה שאין בה טעם ובולעים אותה ובפרט אם היא מצויה בקפסולה
יכול האדם לבולעה בפסח.
אכילת קטניות –
מנהג בני אשכנז שלא לאכול קטניות.
יש מי שעבורו אין זה איסור מאתגר והוא שמח בקיומו והדבר קל לו ואשריו
ואשרי חלקו.
אמנם מי שמתקשה בדבר זה ראשית צריך לדעת שיש זכות גדולה בהמשך הקיום
היהודי ובהמשך שרשרת הדורות. בבחינת אל תטוש תורת אימך ותורה שיש לה בית אב, ואשרי
כל מי שזוכים להמשיך את מסורת אבותיהם. יש בכך ערך גדול גם כלפי ילדינו שרואים עד
כמה חשובה לנו מסורת אבות וגם הם בע"ה ימשיכו בדרך.
בנוסף לכך יש מספר דברים שגם המקפידים באיסור קטניות יכולים להקל בהם
אם ירצו, ואלו הן –
א.
שמן קנולה ניתן להתיר שהרי לא היה בכלל הגזירה וגם לא בא במגע עם מים
בשעת יצירתו ויש גם המתירים שמן סויה.
ב.
דברים שעיקרם אינם קטניות אלא
תערובת עם קטניות. לדוגמא אם יש מוצר שרובו שמן סויה או שמן קנולה והאדם מחמיר בהם
לא יקנה אותם אך אם רובם עשוי מדברים שאינם קטניות ויש מיעוט של מיעוט של קטניות
ניתן להתירם. [יש להסתכל ברכיבים ולפי זה ניתן לדעת האם למרות שכתוב לאוכלי קטניות
העיקר הוא בלי קטניות או שהעיקר עם קטניות].
מנהג עדות המזרח לאכול קטניות
המרוקאים נהגו שלא לאכול אורז וכן יש כאלו שלא אוכלים חומוס.
בכל מקרה, מאכל שיש בו קטניות שבושלו כגון מישהי שנוהגת לאכול קטניות
יכולה ללא חשש להכין באותו סיר לאחר הדחה ושטיפה אוכל בלא קטניות ואין בכך שום
איסור למי שמקפיד על קטניות לאכול מכך. כלומר אין לאסור טעם של קטניות שבלוע בכלים
שהרי קטניות אינם חמץ ואינם אסורים אלא מכח מנהג וכך פסקו הרב שלמה זלמן אויירבעך
ופוסקים נוספים.
מכירת חמץ –
נכון מאוד להקדים ולמכור חמץ. יש אפשרות למכור חמץ אצלי ישירות לאחר
תפילת ערבית של 20:15 וכן יש אפשרות למכור חמץ בקישור שנשלח לתושבים בקבוצת
השו"ת היישובית.
יש לסגור את החמץ ואת הדברים שלא משתמשים בפסח בארון ונכון במיוחד
בבית שיש בו ילדים לא רק לרשום על הארונות שיש בהם חמץ המכור לגוי, אלא גם לדאוג
באופן פיזי לסגור אותם בכדי שלא יהיה משהו שמתוך הרגל יפתח ויקח מהם והוא הדין גם
לכלי חמץ.
יש דברים שאינם צריכים מכירת חמץ למרות שאין משתמשים בהם בפסח כגון
קטניות וכדו' וישימו אותם בארון מוצנע. את שאר הדברים מוכרים. יש רשימה טובה של
אירגון כושרות שכדאי להסתכל בה מה ניתן לשמור ולהצניע מה למכור ומה לבער וזו
כתובתה -
https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=51171&lang=HEB
ראוי שלא למכור חמץ גמור כגון פסטה לחמים וכו' ולמי שנשאר חמץ סגור
ב"ה יש במכולת עגלה שמוכרים אותה לגוי ולאחר פסח היא מגיעה לנזקקים, מצוה
גדולה וחשובה ואני ממליץ למי שנשאר לו חמץ במקום לשרוף כמות רבה לקיים צדקה זו. אמנם
אדם שבביתו חמץ רב או יקר ויש לו בכך הפסד ומנהגו למכור יש לו על מה לסמוך.
תענית בכורות – מוקדמת השנה
ותתקיים ביום חמישי יב ניסן.
בדיקת חמץ –
אור ליד' ניסן יש לבדוק את החמץ לאור הנר. יש לבדוק בכל מקום את החמץ.
אמנם בדיקה זו מאתגרת כיון שיש לבדוק בכיסי המכנסיים והמעילים של הילדים וכן
בתיקים אך לפום צערא אגרא ואשרי מי שמקיים מצוות ה' בדקדוק. ניתן להיעזר בבני בית
שהם בני מצווה לבדיקת החמץ והם יכולים לבדוק בעצמם חלק מהחדרים וכך מקלים על בעל
הבית הבודק את החמץ.
יש לבדוק בכל מקום בו אדם מכניס חמץ – ברכבו של האדם בחדרו ובתאיו
במקום עבודתו בתא בבית הכנסת, בגינה בחצר ובכל מקום בבית בו הוכנס חמץ.
בדיקת החמץ היא הזדמנות לעבור על המוצרים שנמצאים במקרר או במקום
המיועד לפסח ולראות שכולם כשרים לפסח, לראות בדברים שנמכרים שאין חמץ גמור למי שלא
מוכר חמץ גמור וכן לוודא שאין בבית עוד מקומות שלא ניקינו או שיש בהם חמץ, וראוי
להסתובב גם עם דף ועט שאם יש משהו שאנו רואים שלא ניקינו או שלא נקי מספיק טוב
לרשום לעצמנו שלאחר הבדיקה נוכל להשלים אותו ולנקות אותו לפני ביעור החמץ.
מי שיוצא מביתו לחג לפני יד בניסן בודק לפני זה את החמץ יבדוק בלא
ברכה.
מנהג ישראל על פי האר"י הקדוש לטמון עשרה פתיתים במקומות שונים
בבית ויזהרו לרשום את המקומות וגם יזהרו לעשות את הגדלים של עשרת הפתיתים פחות
מכזית בכדי שאם חלילה אחד מהם יאבד לא יהיה בכך איסור בל יראה ובל ימצא.
לפני הבדיקה יברכו על ביעור חמץ ומיד יתחילו בבדקה. אין לדבר בין
הברכה עד לביטול הנעשה בסיום הבדיקה.
בסיום הבדיקה יבטלו את החמץ. יש לומר את נוסח הביטול באופן שמבינים את
מה שאומרים לכן מי שלא מבין ארמית יאמר "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו
ושלא ביערתיו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ" שלוש פעמים.
השנה שערב פסח חל בשבת פסק
השו"ע בסימן תמד בסעיף א שעושין את בדיקת החמץ בליל יג ולא ליל יד כלומר ביום
חמישי בערב. [בל"נ בע"ה נעשה עירוב חצירות יישובי בין מנחה לערבית ביום
חמישי יב ניסן, כולם מוזמנים להגיע]. ומקיימים את הבדיקה בברכה וגם מבטלים את החמץ
לאחר הבדיקה כבכל שנה רגילה.
הלכות המיוחדות לערב פסח שחל בשבת
סיום זמן אכילת חמץ שריפת חמץ וביטול חמץ –
השנה ערב פסח שחל להיות בשבת יש דינים ייחודיים מבחינת אכילת חמץ ושריפת חמץ.
מעיקר הדין שורפים את כל החמץ חוץ ממזון שתי סעודות, דהיינו מה שצריך
לשתי סעודות השבת הראשונות [כגון שלוש פיתות או ארבע פיתות, ועדיף שיהיה משהו שלא
מתפזר כגון פיתות ולא משהו עם הרבה פירורים] ביום שישי בבוקר עד השעה 11:19 – טעם
הדבר, שעל אף שמעיקר הדין אנו יכולים לאכול חמץ עד שבת בבוקר שהיא ערב פסח הרגיל, קיימ"ל
להלכה על פי דברי הגמרא והראשונים וכך פסק בשו"ע בסימן תמד, סעיף א - ששורפים
את החמץ קודם ביום שישי ומשיירים רק מזון שתי סעודות, וכיוון שבשנה רגילה מסיימים
את שריפת החמץ עד סוף שעה חמישית, לכן בשביל שלא ילמדו שאפשר לשרוף חמץ לאחר מכן,
גם בשנה זו מקפידים על שריפת החמץ עד לשעה 11:19 למעט מזון שתי סעודות הנצרך לשבת
וכך פסק בשו"ע בסימן תמד סעיף ב.
בשבת עצמה סוף זמן אכילת חמץ לרב אליהו 9:36 ולשאר הפוסקים בשעה 10.
עד אז יש לסיים את סעודת או סעודות השבת [למי שעושה גם סעודה שלישית בבוקר].
יש לפורר את השאריות שנשארו בשירותים והחכם עיניו בראשו לא להגיע למצב
שנשאר הרבה חמץ שרציך לשרוף, אלא שיהיה המינימום הנדרש ולא יותר מכך.
למרות שהדרך העדיפה היא להשאיר מעט ולפורר בשירותים את הנשאר, אם הדבר
קשה למישהו או שנשאר לו כמות מרובה משום מה יזרקו את החמץ הנותר לפח הזבל הגדול אך
יש להקפיד לעשות זאת מיד לאחר סיום הסעודה ואכילת הפת וקודם לזמן שריפת החמץ.
לאחר ביעור החמץ בשבת בבוקר יש לומר שוב את נוסח הביטול שלאחר בדיקת
חמץ.
במחזורים הספרדים יש נוסחים המעוררים את הלב לאחר שריפת החמץ ובהם
בקשה מה' לשריפת החמץ שבלב ולביטול יצר הרע הוא שיאור שבעיסה מליבנו וחיינו. מומלץ
מאוד.
סעודות שבת וסעודה שלישית בשבת ערב פסח -
מעיקר הדין יש לקיים את שלושת סעודת השבת על פת, ולכן גם בשבת הזו על
אף המורכבות המסוימת יש לעשות סעודת שבת בפת. שאר האוכלים יהיו כאלו הכשרים לפסח,
וישימו לב לא לערבב בין הפתיתות של החמץ לכלי הפסח ולדברים הכשרים לפסח. בכדי
להספיק לעשות סעודת שבת בבוקר לפני סוף זמן אכילת חמץ מקדימים להתפלל בשבת.
כיצד יש לבצע סעודה שלישית?
הקושי בסעודה שלישית בשנה זו, שמחד זמן סעודה שלישית הוא לאחר חצות
וביותר לאחר תפילת מנחה אך בזמן זה כבר קיים איסור אכילת חמץ ולכן לא ניתן לעשות
בשעה זו סעודה שלישית על פת. בנוסף ישנו מנהג שלא לאכול מצה לכל הפחות בערב פסח,
בכדי לאכלו בליל פסח באופן מיוחד,
נחלקו הפוסקים מה נכון לעשות במקרה זה –
א.
יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בשעות הבוקר ולחלק את סעודת
השבת שעושים בבוקר לשתים.
ב.
יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בזמנה לאחר מנחה אך לא בפת
[כיוון שביערנו אותה וכעת יש איסור בה] אלא במצה עשירה [הכוונה למאכל שעשוי מקמח
ומי פירות בלבד ללא תוספת מים כלל] וכך פסק השו"ע [תמד, א].
ג.
הרמ"א פסק שאין נוהגים לאכול מצה עשירה ולכן יש לעשות סעודה
שלישית במיני פירות או בבשר ודגים.
ד. יש שסברו שהאיסור לאכול מצה בערב פסח
נתון במחלוקת ובמקום שעומדת חובת סעודה שלישית מדאורייתא, הרי שעדיף לסעוד את
סעודת השבת ב"פת" שהיא מצה ולברך על כך המוציא וידחה הנוהג שלא לאכול
מצה בערב הפסח מצד זה.
בעיניי הדרך היותר נכונה היא דרך ב או ג כל אחד לפי מנהגו, אך אם
מישהו נהג כדרך אחרת ויעשה כך גם ברוך יהיה.
יש לשים לב שאין לקבוע סעודה בערב פסח לאחר שעה תשעית שזה 15:52, כך
שנזכה לאכול מצה לתאבון ובשמחה.
כיוון שהשנה ערב פסח חל בשבת ויש הכנות שבד"כ עושים בערב פסח
והשנה לא ניתן לעשותם בערב הפסח כיוון שזו שבת יש להקפיד לעשות את ההכנות
הנ"ל קודם השבת.
הכנת נרות שבת -
הכנת מערכת להדלקת נרות השבת והחג ביום שישי לפני שבת. את נרות
השבת מדליקים כרגיל בזמן כניסת השבת עשרים
דקות קודם השקיעה. את נרות חג הפסח יש להדליק רק לאחר צאת השבת וישאירו נר
נשמה דולק שיהיה אפשר להדליק ממנו את נרות החג לאחר צאת השבת.
הכנות לליל הסדר -
צליית הזרוע – יש לצלותה ביום שישי לפני השבת. במידה ולא הספיקו יצלוה
בליל החג לאחר צאת השבת.
הכנת מי מלח ביום שישי לפני שבת.
גם שטיפת עלי החסה נכון לשוטפם ביום שישי בכדי להימנע מאיסור בורר
ובמקום הצורך ישטפו בליל הסדר.
אם יש דברים שצריך לרסקם כחריין וחרוסת, יש להכינם ביום שישי.
לסיום , נשתדל ונתאמץ
לכבוד פסח ולכבוד ה' יתברך לנקות את המטבח ושאר הבית מחמץ, נשתדל לעשות זאת בשמחה
ובטוב לבב ובע"ה נזכה על ידי כך לנקות את עצמנו מחמץ מכעס הקפדה ויצר הרע
ונזכה לשלום ושלוה בארץ ולגאולה שלמה במהרה בימינו. "בניסן נגאלו ובניסן
עתידים להיגאל"
פסח כשר ושמח תושבי דולב היקרים
חגיםפסח▼
✡️
יעקב ידידיה לוי
הורדת הקובץ בפורמט pdf
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓העברת פעילות מוסיקה בצום
התבקשתי להעביר במועדון גיל הזהב ביום צום גדליה שיעור במוסיקה בו אני מקרין הופעות של יצירות קלאסיות ומסביר. חשבתי לשאול את הרב אם ראוי או לדחות למועד אחרצומותצום גדליה▼
העברת פעילות מוסיקה בצום
התבקשתי להעביר במועדון גיל הזהב ביום צום גדליה שיעור במוסיקה בו אני מקרין הופעות של יצירות קלאסיות ומסביר. חשבתי לשאול את הרב אם ראוי או לדחות למועד אחר
צומותצום גדליה▼
✡️
שלום וברכה.
לגבי שיעור מוסיקה בבית גיל הזהב בצום גדליה.
ראשית, אין מקור מפורש לאיסור נגינה בימים אלו וכך פסק השו"ע בסימן תקנ סעיף ב – צומות הללו חוץ מט' באב מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואין צריך להפסיק בהם מבעו"י. הוא הדין לכאורה שמותר לנגן בהם.
אמנם המ"ב בסק"ו פסק שבעל נפש ינהג בכל הדברים הללו כט' באב. לאור דברים אלו פסק בפסקי תשובות תקנ ס"ק ט שיש להחמיר ולא לשמוע נגינה ולא לעשות ריקודין ומחולות.
לכן כעיקרון יש להימנע ממוזיקה ביום זה.
אמנם בנידון שלך יש מקום להקל משתי סיבות עיקריות.
א. הנגינה אינה בכלי נגינה שבו עיקר השמחה, אלא הנגינה היא בהקלטה ודבר זה קל יותר. ב
ב. הנגינה נעשית לצורך קשישים ואנשים שיש להם גדר של חולה שאין בו סכנה ואין ספק שבמיוחד לאחר יומיים של ר"ה שמסתמא אין באים לבקרם ואין להם הפעלות, הפעלה שכזו חשובה לבריאות נפשם.
לסיכום – לאור האמור יש להתיר לעשות להם פעילות זו בצום גדליה ואין צורך לדחות.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓פרוזבול ליישוב דולבשביעית▼
פרוזבול ליישוב דולב
שביעית▼
✡️
שטר פרוזבול
שטר זה מועיל לכל עדות ישראל
להורדה לחצו כאן
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הפסוקים שקוראים בקול בתענית
שאלה
כב' הרב שלום. כיצד צריך העולה לתורה בתענית ציבור לנהוג, בפסוקים שהאשכנזים נוהגים לחזור עליהם בקריאת התורה, שוב מחרון אפיך, וכד'. האם עליו לומר אותם עם הציבור, או יחד עם הקורא בתורה, הממלא בעצם את תפקידו של העולה? תודה רבה ויישר כוח
תשובהצומות▼
הפסוקים שקוראים בקול בתענית
שאלה
כב' הרב שלום. כיצד צריך העולה לתורה בתענית ציבור לנהוג, בפסוקים שהאשכנזים נוהגים לחזור עליהם בקריאת התורה, שוב מחרון אפיך, וכד'. האם עליו לומר אותם עם הציבור, או יחד עם הקורא בתורה, הממלא בעצם את תפקידו של העולה? תודה רבה ויישר כוח
תשובה
צומות▼
✡️
שלום וברכה אבי.
יש לעולה לתורה להמתין ולקרוא עם הקורא ולא עם הציבור, האליה רבה מסביר את הטעם שהציבור קורא זאת דרך בקשה והחזן והקורא לא רשאים לקרות זאת דרך בקשה ולכן יש לו לומר עם הקורא.
כך לשון האליה רבה סימן תקסו –
ויחל. כשקורין ויחל בתענית, שותק החזן והקורא עד שיאמרו הקהל שוב מחרון אפך וכו' וגם ה' ה' וכו', כי הקהל אומרים אותו דרך בקשה, והחזן והקורא אינו רשאי לקרות בלשון בקשה, ספר חסידים [סימן] ר"נ [מג"א סק"ב].
כך גם פסק המ"ב בסימן תקסו סעיף קטן ג.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓כיבוד גרים בתפילה
שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה.
1. חבר יקר מהיישוב מלווה אנשים בתהליך גיור והם מצטרפים אליו לפעמים לבית הכנסת. האם ניתן לתת לאותם טרום-גרים כיבוד בבית הכנסת כדוגמת פתיחת ההיכל או הוצאת והגבהת ס"ת או שמא ראוי להמנע או אפילו אסור?גרים▼
כיבוד גרים בתפילה
שלום לכבוד הרב ולחברי הקבוצה.
1. חבר יקר מהיישוב מלווה אנשים בתהליך גיור והם מצטרפים אליו לפעמים לבית הכנסת. האם ניתן לתת לאותם טרום-גרים כיבוד בבית הכנסת כדוגמת פתיחת ההיכל או הוצאת והגבהת ס"ת או שמא ראוי להמנע או אפילו אסור?
גרים▼
✡️
שלום וברכה.
ביחס לכיבודים של גרים במהלך התפילה.
בשו"ת במראה הבזק חלק ד סימן יט, התירו למי שבתהליך גיור לומר אנעים זמירות כיוון שזהו שבח לקב"ה ולא משהו שיש בו עניין של הוצאת ידי חובה של הציבור.
אני חושב שלהביא להם להגביה וכן לפתוח את ספר התורה שזה חלק אינטגרלי מהתפילה ואלו דברים שמכבדים אותם לאנשים החשובים ביותר כשם שמבואר במגילה לב. שהגולל ספר תורה מקבל שכר כנגד כולם. גם פתיחת הארון היא הבאת התורה לציבור וראוי לתת ליהודי דווקא לעשות זאת.
יש לציין לעוד טעם מדוע נכון שלא לתת למי שבתהליכי גיור לעשות זאת, וזאת מפני החשש שיהיה מי שיחשוב שהוא יהודי ויביא לכך כראיה את השתתפותו בתפילה, ולכן נכון להימנע מכך, במיוחד לאור העובדה שלא תמיד כולם מקבלים כיבוד אז לכן אין הדבר ניכר שזה נובע בגלל עובדת היותם עדיין גויים.
יש לציין את המובן מאליו, שראוי להאיר להם פנים ולסייע למי שמעוניין באמת להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה בעניין זה.
לסיכום – למי שנמצא בתהליך גיור, יש להאיר לו פנים אך בעניין כיבודים, יש לתת ליהודי את ההגבהה הגלילה ואת פתיחת ספר התורה.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הפרשת תרומות ומעשרות בערבה
בהמשך לשיחתנו ולטובת הכלל
חבר חקלאי מהערבה , מושב צופר , רוצה שאמכור עבורו תמרים.
יש לו היתר מכירה מהרבנות.
האם נצרך להפריש גם תרו"מ ?
היכן עומדים גבולות הארץ לעניין זה?מצוות התלויות בארץ▼
הפרשת תרומות ומעשרות בערבה
בהמשך לשיחתנו ולטובת הכלל
חבר חקלאי מהערבה , מושב צופר , רוצה שאמכור עבורו תמרים.
יש לו היתר מכירה מהרבנות.
האם נצרך להפריש גם תרו"מ ?
היכן עומדים גבולות הארץ לעניין זה?
מצוות התלויות בארץ▼
✡️
שלום וברכה.
כאמור בשיעור נחלקו הראשונים האם שדה שבבעלות גוי פטורה ממעשר בשביעת (דעת המבי"ט) או חייבת במעשר (דעת הב"י).
להלכה פסקו הפוסקים לחשוש לשיטת הב"י ולעשר גם מהיתר המכירה. לכן לכאורה כיוון שהוא מכר את השדה שלו לגוי, יש להפריש תרומות ומעשרות אך עושים זאת בלי ברכה.
בנידון ששאלת יש עוד סיבה לכאורה להתיר והיא שאלת ערבה דרומית, גידולים שאינם נמצאים בשטח "עולי מצרים" שיש לברר האם הם קדושים בקדושת שביעית והאם הם חייבים בתרומות ומעשרות.
המשנה בשביעית בפרק ז משנה א, אומרת שיש שלוש ארצות לשביעית, כל שהחזיקו עולי בבל מא"י ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. כלומר אסור לעבוד את עבודות השדה וגם אסור לאכול מהשדה כבעלים. כל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד. כלומר גבולות עולי מצרים, נוהג בהם איסור עבודה, אך מותר לבעלים לאכול מהם כרגיל. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד, כלומר מחוץ לגבול עולי מצרים, נאכל ונעבד ולא נוהגת השביעית.
נחלקו האחרונים מהו גבול עולי מצרים המתואר בתורה בבמדבר לד, ג-ה. לדעת תבואת הארץ וכך דעת הרב קנייבסקי בדרך אמונה, תרומות פ"א ה"ז. הגבול עובר דרומית לשדה בוקר, כך שמצפה רמון כבר נחשבת מחוץ לתחום עולי מצרים ולא נוהג במצפה רמון דיני שביעית, אפשר לעבוד את השדה כרגיל ולאכול את הפירות כרגיל בלי להפקיר ואין בהם דיני קדושת שביעית. לפי בעל אדמת קודש, הגבול עובר דרומית למכתש רמון.
לפי הרב טיקוצ'ינסקי הגבול עובר באילת, אך רוב הפוסקים דחו את השיטה הזו.
מדברי הרמב"ם למדו אחרונים שהגבול עובר בקו רוחב 30, כלומר בסמוך לצומת נווה חריף. (מי שירצה יכול לראות סיכום על כך בספרו היפה של הרב רימון על שמיטה).
נמצא שיש מח' היכן הגבול. כיוון שהמיקום של שדה חברך נמצא מצפון לקו השלושים ואז הוא בגבול עולי מצרים לפי מה שלמדו מהרמב"ם ומצד שני לשיטת אדמת קודש ותבואת הארץ הוא מחוץ לגבול עולי מצרים. לכן כיוון שיש ספק בדבר הרב יעקב אריאל כתב שיש להפריש תו"מ.
לכאורה ניתן היה לצרף את שתי השיטות הללו ולא להפריש תו"מ, אך כיוון שפשוט מאוד להפריש תו"מ ולפי חלק מן הפוסקים כך צריך לעשות, הרי שההכרעה היא להפריש תו"מ אך יפרישו בלי ברכה, בגלל שמפרישים מספק ולא מודאי.
בהמשך לשאלה הנ'ל. האם מחוייבים לאסוף בשקית את כל הפירות שנפלו מן העצים בשל קדושת שביעית ולמנוע בכך בזיון? תודה!
13.9.2022 - הרב יעקב ידידיה לוי: שלום
תודה רבה. ברוכים תהיו.
אכן אין חיוב לאסוף את הפירות כיוון שהם נופלים מאליהם וכמו שכתבנו.
— הרב יעקב ידידיה לוי