
💬 שו"ת דולב
הרב יעקב ידידיה לוי
שו"ת דולב- שאלות של חברי וחברות הקהילה ביישוב דולב ותשובות מפי הרב יעקב ידידיה לוי.
אחד הדברים החשובים והיפים בקבוצה הזו היא השותפות בלימוד התורה. אם למישהו יש שאלה דחופה, עדיף שישלח בפרטי. ללא השאלות, אין תשובות, וממילא חלקכם כשואלי שאלות רב! מראש יישר כח על כל שאלה, שבע"ה תביא לתשובה ולגילוי ולימוד תורה.
❓פרשת בא שיעורשיעורים▼
פרשת בא שיעור
שיעורים▼
✡️
בס"ד
עשרת המכות
שפת אמת שמות פרשת בא שנה תרלא
[תרל"א] זכר של בני חנוך חיים שיחי'
אא"ז מו"ר זצלה"ה הגיד כי מה שהי' צורך לעשר מכות. להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדברות עכ"ד ז"ל.
פי' כי בעולם הזה נסתר זה שעיקר חיות הכל רק אותיות התורה המאמרים שנבראו ע"י. וז"ש שנותנין שכר לצדיקים המקיימים העולם שנברא בע"מ. פי' שהם יודעין ודבקין בשורש חיות הנעלם שע"י הע"מ. וע"י כל מכה הסיר הסתר מאמר א'. ונעשין עשרת הדברות. פי' דיבור לשון הנהגה. כמ"ש דבר א' לדור. וכמ"ש בזוה"ק פי' ודברת בם בשבתך כו' בלכתך כו'. שמנהיג כל מעשיו עפ"י דברי הש"י ואחדותו ואהבתו שיהיו כל מעשיו לש"ש ע"ש פ' ואתחנן. וזה פי' בדברו מעריב ערבים. בחי' מלכות שמים להיות כבוד שמו גם בתוך העירוב וההסתר ע"י אמונה [כמ"ש אמת ואמונה ערבית כמ"ש במ"א]. ובשעת הגלות נסתר האמת. וז"ש זוה"ק וארא שבחי' הדיבור הי' בגלות. וז"ש מרע"ה ואני ערל כו' לא איש דברים כו'. ובשעת קבלת התורה נתגלה בחי' הדיבור כמ"ש וידבר אלקים כו' ע"ש בזוה"ק. [וז"ש במדרש דברים משזכה לתורה אלה הדברים כו' ע"ש]. ובמד' כובד אבן כו' שאין בריאת שמים וארץ יגיעה לפניו ית' במה אני ייגע במי שמכעיס לפני כו'. פי' היגיעה רק מה שנסתר בעוה"ז. ושנמצא מי שיאמר כחי ועוצם ידי כו'. וכן פרעה לי יאורי כו'. ויש ללמוד מזה כי בשבת קודש שנק' מנוחה. הכתיב מנוחה לעצמו מי שכ' בו לא ייעף כו'. הפי' שבש"ק נגלה זה שהכל מחיות הש"י. כמ"ש ע"ה אימת שבת עליו. [ולכך בש"ק מעידין בנ"י שהש"י ברא העולם. כמ"ש מי שאומר ויכלו נעשה שותף כו' שידיעה זו יותר מנוחה כנ"ל]:
הרב קוק שמונה קבצים קובץ ו, רנא.
עמלק מחזיק בהטבע, בעיקר בעבור אהבתו להרע שנמצא גבול בשמרי הטבע, והוא קשור בו ואינו יכול לסבול ניסים בעולם, ולא שינוי טבע במוסר האדם. ולעומת זה ישראל יצר ד' להבקיע את חומת הטבע, ומציאות הניסים עשו חלונות בהטבע, באופן שאיננו סותם בפני האור האלהי, ונמצא שאחר שכבר נעשו הניסים בעולם, בהריסת הטבע, כבר נתמתק הטבע עצמו, באדם ובעולם. ולעתיד לבוא לא יהיה הטבע סותם כלל בפני האור האלהי, כי אם הוא מאיר על ידו בפילוש גמור. וכן לא יהיה טבע האדם סותם בעד הקדושה והנועם האלהי העליון. ואז לא יהיה שום צורך במיתה, ויבוא עולם חדש מלא חיים, כל הנותר בציון והנשאר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים.
לקשר את זה גם לתפילין במובן שיוצר חיבור בין שמים לארץ למען תהיה תורת ה' בפיך.
מצוות קידוש החודש,
המצווה הראשונה של עמ"י וכפי דברי רש"י בפתיחת החומש – וכך לשונו –
רש"י בראשית פרק א פסוק א (פרשת בראשית)
בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחילא [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטווב [בה] ישראל, ומה טעם פתחג בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם,ד שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:
שפתי חכמים בראשית פרק א פסוק א אות א (פרשת בראשית)
א בראשית דהא התורה לא נתנה לישראל אלא בשביל המצות הכתובים בה שיקיימו אותם, (ועל כן נקראת בלשון תורה), אם כן כל הני סיפורי דברים לא היה לו לכתוב בתורה, אלא לעשות ספר בפני עצמו, כמו ספר יהושע או ספר שופטים:
מה הטעם בכך שמצוות קידוש החודש נאמרת מיד לאחר יציאת מצרים?
אפשרות ראשונה, לתת כח לעמ"י. מה שהתייחד קידוש החודש, החודש הזה לכם, ראשון הוא לכם לחדשי השנה.
ישראל הם אלו שקובעים את המועדים, כאמירה עמוקה של השותפות עם הקב"ה בעולם, אין זה עולם שבו הקב"ה מנהל את הכל ואנו רק קשובים ומודעים לאורו של ה', אלא יש לנו להיות שותפים עם הקב"ה בבריאה ולפעול איתו. יש שם אדנות שקשור לפעילות של עם ישראל כאן בארץ.
כך מבואר מדברי הספורנו שמות פרק יב פסוק ב - ד (פרשת בא)
(ב) החדש הזה לכם ראש חדשים. מכאן ואילך יהיו החדשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה. כי בו התחיל מציאותכם הבחיריי:
ב. העמק דבר שמות פרק יב פסוק ב (פרשת בא)
ראשון הוא לכם. למנין כמשמעו, ודייק לכם לישראל ולא לאוה"ע, וצוה הקדוש ברוך הוא לנו לנהוג ממנו המנין, למען ידעו אדם מישראל כי העיקר הוא צורתו המיוחדת ולא צורה האנושית שבכל אדם, זהו משמעו של מקרא דלכם לכל ישראל.
העמק דבר שמות פרק יב פסוק ב (פרשת בא)
ראשון הוא לכם. למנין כמשמעו, ודייק לכם לישראל ולא לאוה"ע, וצוה הקדוש ברוך הוא לנו לנהוג ממנו המנין, למען ידעו אדם מישראל כי העיקר הוא צורתו המיוחדת ולא צורה האנושית שבכל אדם, זהו משמעו של מקרא דלכם לכל ישראל.
שפת אמת שמות פרשת בא שנה תרנח
[תרנ"ח]
החודש הזה לכם. בנ"י מונין ללבנה. כי בר"ה מתחדש כל השנה. אבל לבנ"י ניתן התחדשות בכל חודש כדי שלא יהיו נטבעין בטבע ורגילות. ויותר משלשים יום בא לרגילות. ולכן שהחיינו אין מברכין רק הבא מזמן לזמן יותר מל' יום. וכמו ברואה הים הגדול לפרקים. ולכן ניתן לבנ"י התחדשות בכל חודש שיהיו נגאלין מן הטבע. וכל חודש מתחדש הנהגה וסדר מיוחד. ובאמת אין בני עוה"ז יכולין לקבל התחדשות כדכ' אין כל חדש תחת השמש אבל בנ"י שהם בני עוה"ב יכולין לקבל התחדשות כדכ' החודש הזה לכם. ולכן תיקנו בברכת הלבנה וללבנה אמר שתתחדש כו' לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה. כנ"ל שעתידין להיות בני עוה"ב. כי הטבע שהיא בזמן ועתידה לפסוק לכן אינה יכולה לקבל התחדשות. אבל בני ישראל שהם בני עוה"ב יש להם דביקות בבחי' התחדשות.
שפת אמת שמות פרשת בא שנה תרלא
החודש הזה לכם. ענין זה לגאולת מצרים. כי בגלות נחסר זה ההתחדשות. כמ"ש בפ' ויקם מלך חדש ע"ש. ובשעת הגאולה דהיינו שנתברר שהכל חיות הש"י. ומזה בא התחדשות. כי חיותו ית' יש בו התחדשות תמיד כמ"ש מחדש בכל יום תמיד. ופי' תמיד בכל יום. רק מי ששוכח והוא תוך הטבע כ' אין כל חדש כו'. אבל מי שנדבק בפנימיות חיות הש"י יש בו תמיד התחדשות. וז"ש החודש הזה לכם. שיכול כל א' מישראל לעורר התחדשות זה ע"י אמונה שמברר בלבו שהכל מהש"י. וזה ההפרש בין שבת לר"ח. ששבת מעין עוה"ב קביעא וקיימא שאין הסתר. כמ"ש מתעברין מינה. ור"ח הוא להאיר ההתחדשות גם בימות החול. וזה תלוי בישראל כמ"ש לאל גומר עלי כו'.
— הרב יעקב ידידיה לוי
❓הלכות חנוכה לחיילנו היקרים תשפדשיעורים▼
הלכות חנוכה לחיילנו היקרים תשפד
שיעורים▼
✡️
בס"ד
הלכות חנוכה לחיילנו הגיבורים והאהובים!
לכבוד חיילנו היקרים והגיבורים די בכל אתר ואתר.
ראשית, ברצוני בשם היישוב כולו ובשם כל עמ"י להביע את הערכתנו העצומה לפועלכם. תודה רבה מכל הלב על כך שאתם נלחמים למעננו ושומרים עלינו. אנו תומכים בכם, מחזקים את ידיכם ומתפעלים מעמידתכם האיתנה ומלחימתכם המסורה והמקצועית.
בע"ה לאחר שעמ"י ינצח את החמאס את החיזבאללה ואת שאר אויבינו ימ"ש, האם בזה יסתיים הרוע והרשע מהעולם?
אין ספק שהשמדתם תהווה ברכה גדולה לעולם, אך עדיין האידאה של הרשע והרוע לצערנו קיימת אצלם ולצד העקירה הכל כך חשובה של היכולות הצבאיות והשלטוניות שלהם יש לעקור את הרוח הרעה והרשעה שלהם. את אהבת המוות ושנאת החיים.
איך עושים את זה?
חנוכה הוא חג של ניצחון האור על החושך, של ניצחון הרוח על החומר, של ניצחונם של הטהורים את הטמאים. לצד הפעילות המדהימה הפיזית שלכם, אנו זקוקים לאור נרות החנוכה, אור גבורת המכבים עז הרוח שהיה בעוצמה אצל מנהיגי ישראל. אור התורה הקדושה שמאירה את החיים, ששואפת להרבות חיים בעולם, חיים קדושים טובים ומבורכים. אור הטהרה והחיים הנקיים והטובים בלי נגיעה אישית. חיים של חסד וטוב.
האור של חנוכה גם מתייחד בכך שהוא לא אור תמידי או חזק ועצום, הוא יכול לדלוק כחצי שעה, אך זה גדלותו שלמרות שאין הוא מבהיק באורו תמיד, גם האור הזה שמגיע מתוך טהרה וקדושה, מתוך חיבור למקור החיים - הקב"ה, בכוחו לסלק כל חושך ורוע.
חיילנו גיבורנו אהובנו, אתם בעוז רוחכם ובמסירותכם נותנים לנו השראה וכח ומעוררים ומדליקים את האור הגדול הזה ביתר עוז.
בטוחים אנו בקב"ה מושיענו וגואלנו, שבזכות האור שלכם, בזכות אור התורה והמצוות, אור הטהרה והקדושה ואור נרות החנוכה שנדליק ונאיר שמעורר אותנו לזכירת חסדיו של הקב"ה עימנו ולכך שהוא איתנו בכל מצב ובכל זמן, שמעורר אותנו לטהרה ולקדושה ולחיבור אליו,יאיר ה' אור חדש על ציון ועל כל גבולות ישראל, ויגאל אותנו גאולה שלמה במהרה.
מברכים אתכם מהבית באור גדול שיחמם את הלב ויאיר לכם את החשכה.
הלכות החג –
פתיחה כללית -
העוסק במצווה פטור מהמצווה, ולכן מי שנמצא במהלך הלחימה ואינו יכול להדליק נרות חנוכה, או מפני שהוא עסוק בפעילות המבצעית באופן רציף שלא מאפשר התפנות לקיום המצווה או שאינו יכול להדליק נר היכן שהוא נמצא בגלל הסכנה שבדבר שיגלה את הכח וכדומה, פטור מנר חנוכה, ואין להיכנס למצב של אפילו ספק סכנה לצורך כך.
מי שנמצא במקום שביכולתו להדליק נרות חנוכה, יתאמץ להדליקם כהלכתם ובכך יוסיף אור וברכה.
מי חייב להדליק?
מעיקר הדין בן רווק הסמוך על שולחן אביו (כלומר גר בבית הוריו) אביו שמדליק עבורו מוציא אותו ידי חובה, ולכן אינו צריך להדליק. כמו"כ בעל שאשתו נמצאת בביתם והיא מדליקה בבית, היא מוציאה אותו ידי חובה ומעיקר הדין אינו צריך להדליק כיוון שיוצא בהדלקתה, לכן מעיקר הדין, יש להורים ולאישה לכוון להוציא את הילד והבעל ידי חובה ובכך הם מקיימים את המצווה.
מי שהוריו אינם מדליקים עבורו או מי שאשתו לא מדליקה עבורו כיוון שלא נמצאת בביתם אלא אצל ההורים או אצל חברה, עליו להדליק בעצמו. אמנם בכל אופן ניתן לזכות עבורו שמן ואשתו יכולה להוציא אותו ידי חובה.
מי שרוצה וחשוב לו להדליק בעצמו, לשיטת השו"ע אין לו להדליק בעצמו ויסמוך על הדלקת אשתו והוריו ולשיטת הרמ"א יש בכך מחלוקת ויותר טוב שיצא בהדלקת אשתו שהרי נח חנוכה נר איש וביתו, וביתו זו אשתו. אם חשוב לו להדליק בעצמו, יכול לעשות זאת ולהדליק בעצמו. והוא הדין לרווק שרגיל להדליק בעצמו יכול אם יש באפשרותו להדליק שלא לצאת בהדלקת אביו ולהדליק בעצמו.
לכן לסיכום באופן עקרוני יכול כל אחד לצאת ידי חובה על ידי הדלקת בני משפחתו, אלא אם כן הם לא מדליקים עבורו, או שהוא רוצה להדליק בעצמו.
אמנם בנרות חנוכה יש דין מיוחד שאומר שאין רק חובה מצד קיום המצווה להדליק נרות חנוכה לצאת ידי חובה אלא יש חשיבות רבה בראיית הנרות ובפרסום הנס, ועל כן תיקנו חכמים ברכה מיוחדת לרואה את נר חנוכה. לכן למרות שכל אחד יצא ידי חובה בהדלקת בני משפחתו שידליקו עבורו יש חשיבות שתתקיים הדלקה אחת לפחות של נר חנכוה במקומו של כל אחד, כך שיוכל לראות את נר החנוכה.
אם הנרות מהצבא יש למדליק להגביה אותם [24 ס"מ] ולכוון לזכות חלק בהם לכל אחד מהנוכחים בשביל שכולם יצאו בהדלקתו וכך גם מזכה את מי שאין מדליקים עבורו וכן מזכה את כולם בראיית נר החנוכה וזיכרון הניסים והנפלאות שעשה עמנו הקב"ה. אם הנרות משלו, יתן לחברו שיגביה אותם ויזכה לכולם כי הוא עצמו לא יכול לזכות מעצמו לכולם.
זמן ההדלקה –
לגבי זמן ההדלקה יש שיטות ומנהגים שונים מהו הזמן שבו יש להדליק את נרות החנוכה –
רוב הפוסקים וכך דעת השו"ע – סוברים שזמן הדלקת הנרות מיד בצאת הכוכבים. [בערך בשעה 17] אם אפשר להקפיד על כך הדבר ראוי וטוב מאוד.
יש הנוהגים כרמב"ם וכגר"א וכך מנהג תימן ומנהג קהילות נוספות להדליק בשקיעת החמה [בערך בשעה 16:40].
כל אחד יעשה כמנהגו אם ביכולתו להדליק בזמן הזה.
בשעת הדחק וכשלא תהיה אפשרות להדליק מאוחר יותר בהמשך הלילה, ניתן להדליק מפלג המנחה [15-38שעון עזה] בתנאי שניתן להשאיר את הנרות דולקים עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. אם יודעים מראש שיצטרכו לכבות את הנרות קודם לא ניתן להדליק בזמן זה.
אם לא ניתן להדליק בזמנים אלו, ניתן להדליק את הנרות עד עלות השחר בתנאי שלפחות יהיה אדם נוסף עם המדליק בשעת ההדלקה, ועדיף שיהיו שנים.
מקום ההדלקה –
מי שנמצא בבתים ודירות ידליק בהם ועדיף שידליק בטפח הסמוך לפתח מבחוץ.
הוא הדין למי שנמצא באוהל גדול וראוי, עדיף שידליק מבחוץ לאוהל, בטפח הסמוך לפתח.
מי שנמצא בטנק באכזרית בנמר או בנגמ"ש, אם אפשרי מבחינה בטיחותית ומבצעית, ידליק שם למשך כחצי שעה.
מי שנמצא בשטח בחוץ, אם יש אפשרות לעשות תפילת ערבית, ידליקו ולאחר מכן יתפללו ערבית, ובפרט שהנר יכול לדלוק כחצי שעה [כלומר שהוא נמצא בתוך כלי כך שהרוח לא תכבה אותו] ואין בהדלקתו סכנה. אם אין אפשרות להתפלל שם ערבית ידליקו ללא ברכת להדליק נר של חנוכה אך כן יברכו שעשה ניסים שהיא ברכת הרואה [יפורט בהמשך] ושהחיינו אם זה ביום הראשון.
מי שנמצא בבית בעזה וישהו בבית במהלך הלילה לא ידליק בחוץ אלא בתוך הבית וידליק בברכה בתנאי שיכול הנר לדלוק כחצי שעה. אם לא יכול לדלוק כחצי שעה, לא ידליק.
אם לא ישהו בבית כל הלילה אך יהיו שם חצי שעה, יתפללו ערבית ולפני זה ידליקו את הנרות ברוב עם ככל הניתן.
במידה ואין אפשרות להדליק במקום השינה ויש מקום של אכילה שבו ניתן להדליק, ידליקו שם.
השלהבת של נר החנוכה צריכה להיות בין 3-10 טפחים, כלומר מעל 24 ס"מ ומתחת ל80 ס"מ, והטוב ביותר אם אפשר שתהיה מ56 ס"מ עד ל80 ס"מ.
אין לשים את הנרות ממש על הריצפה שהשלהבת תהיה מתחת ל24 ס"מ ואין לשים אותם למעלה מ9.6 מטר. אמנם אם לא יכולים לשים מתחת ל80 ס"מ עד גובה של 9.6 מטר יוצאים בהחלט ידי חובה.
השמן, הפתילות, מספר הנרות ואופן ההדלקה –
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ולכן ניתן גם לאלתר משהו לצורך ההדלקה ובלבד שידלוק חצי שעה.
יש לשים לב שהנר לא יהיה כאבוקה.
מעיקר הדין די לצאת ידי חובה בנר אחד, ויש לזכות זאת בפרט במצבי דחק, ולהדליק נר אחד שבו יוצאים ידי חובה.
אמנם אם ניתן, מה טוב ומה נעים להדליק מהדרין מן המהדרין ולהוסיף כל יום עוד נר.
בלילה הראשון שמים את הנר בצד הימני של החנוכיה ומדליקים אותו. בלילות הבאים מוסיפים עוד נר מאותו צד ומדליקים בכל יום תחילה את הנר החדש והולכים ימינה.
אין להשתמש בנרות החנוכה לראיה וכדו'.
הברכות –
בלילה הראשון מברכים שלוש ברכות – למהג השו"ע והמקובלים – להדליק נר חנוכה. למנהג רמ"א – להדליק נר של חנוכה.
ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ברכת שהחיינו רק בלילה הראשון. הוא הדין למי שלא יכל להדליק ולא ראה נר ביום הראשון שיברך שהחיינו בשאר הימים כשמדליק או רואה נר חנוכה.
בשאר הלילות מברכים רק את שתי הברכות הראשונות.
כאמור מי שלא יצא ידי חובה על ידי בני ביתו, אם רואה נר חנוכה דולק יברך שעשה ניסים.
בליל שבת מדליקים קודם את נרות החנוכה ואחר כך את נרות השבת.
במוצאי שבת יש מחלוקת כיצד לעשות, הנכון לעשות קודם הבדלה בזריזות ולאחר מכן מיד להדליק את נרות החנוכה, מי שנוהג קודם להדליק נרות חנוכה ואז להבדיל יש גם מקום גדול לעשות כך וכמובן שימשיך במנהגו.
נר ה' נשמת אדם, זכות הדלקת הנרות תעמוד לכם לשמירה ולהגנה שתהיו תמיד מלאים מאור ה' מוצלחים ומבורכים.
ה' ישמרכם מכל רע ותחזרו הבייתה לשלום במהרה
ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום
חנוכה שמח והרבה הערכה ואהבה
יעקב ידידיה לוי
— הרב יעקב ידידיה לוי