אירופה מתחדשת מול פוטין: קו הגנה מחומש בפצצות גרעין

הנוף הגיאופוליטי המשתנה באירופה הביא להערכה מחדש של מסגרות הביטחון האזוריות, והוביל ליוזמה משותפת בהובלת צרפת ובהשתתפות מדינות אירופיות נוספות לבניית קו הגנה איתן מול רוסיה. לב ליבה של אסטרטגיה זו טמון בשילוב יכולות הרתעה גרעיניות, תוך הסתמכות על העקרונות של דוקטרינת הגרעין הצרפתית. בניגוד לבריתות הגנה קונוונציונליות בלבד, מסגרת חדשה זו מדגישה נכונות לשקול תגובות אסטרטגיות רחבות כאשר אינטרסים לאומיים חיוניים מוימים על ידי גורמים חיצוניים.

במשך עשרות שנים, ארכיטקטורת ההגנה באירופה הסתמכה בעיקר על המטריה של נאט"ו ועל יכולות צבאיות קונוונציונליות, תוך שמירה על הפרדה בין ארסנלים גרעיניים לאומיים. עם זאת, ההסלמה האחרונה והמתיחות המתמשכת מול מוסקבה יצרו דחיפות מחודשת בקרב הבירות האירופיות. קובעי המדיניות מתמודדים עם המציאות שבה כוחות קונוונציונליים לבדם עשויים שלא לספק מענה מספיק מול שכנה חמושה בנשק גרעיני ובלתי צפויה. באמצעות העלאת הדיון סביב הרתעה גרעינית, הקואליציה שואפת לשדר מסר חד-משמעי של נחישות.

דוקטרינת הגרעין הצרפתית מספקת תבנית מבנית ייחודית ליוזמה זו. באופן היסטורי, האוטונומיה האסטרטגית של צרפת הדגישה כי הפעלת אמצעים גרעיניים נותרה תחת פיקוד לאומי קפדני, אך העקרונות שלה יכולים לשמש עוגן פסיכולוגי ואסטרטגי ליציבות אירופית רחבה יותר. הדוקטרינה קובעת כי ניתן להפעיל יכולות אטומיות אם אינטרסים לאומיים חיוניים נפגעים, רף שותפות אירופיות בוחנות כעת בהקשר של ביטחון קולקטיבי רחב יותר.

מבקרים ואנליסטים מציינים כי שילוב שיקולים גרעיניים בהגנה האירופית מעלה שאלות מורכבות בנוגע לפיקוד, שליטה וקונצנזוס פוליטי. השגת אחדות בין מדינות מגוונות בעלות תפיסות איום שונות וקשרים היסטוריים מורכבים תדרוש דיפלומטיה דקדקנית. יתרה מכך, תגובות מצד מעצמות עולמיות, כולל ארצות הברית ורוסיה, ישפיעו רבות על האופן שבו המערך האסטרטגי יתפתח בחודשים הקרובים.

בסופו של דבר, קו הגנה חדש זה מסמן נקודת מפנה היסטורית באופן שבו אירופה תופסת את הישרדותה ועצמאותה הצבאית בטווח הארוך. האם מדיניות זו תצליח להרתיע תוקפנות או תוביל למתיחות נוספת עוד ימים יגידו, אך ברור שהיא משנה את המשוואה האסטרטגית של המאה ה-21.