חיידקי מעיים נדדו עם בני אדם קדומים, עשוי מחקר חדש

בני שבט ההאצדא הם ציידים-לקטים הנודדים בצפון טנזניה מזה אלפי שנים, בעוד שבני הצימאנה הילידים מלקטים, דגים וצדים באמזונס הבוליביאני, במרחק של כ-7,000 מייל משם. ממבט ראשון, נראה כי לשתי הקהילות הכפריות הללו יש מעט מאוד במשותף, אך מחקר חדש מוכיח כי הן חולקות דמיון בולט בחיידקי המעיים שלהן.

המחקר, שהתבסס על ניתוח דגימות צואה משתי הקבוצות, פורסם בכתב העת Nature והצביע על כך שהחיידקים חולקים קשר אבולוציוני עמוק עם האדם. החוקרים סבורים שחיידקים אלו לוו את האדם הקדמון עוד לפני ההגירה הגדולה והפיצול בין היבשות. קבוצות אלו מציגות פרופיל שונה מאוד מזה של אנשים החיים בחברות תעשייתיות עירוניות.

פרופ' ג'סטין זוננבורג מאוניברסיטת סטנפורד, החוקר המוביל, מציין כי אורח החיים של קבוצות אלו דומה יותר לאורח החיים של אבותינו הקדמונים, ולכן הוא מסביר פנים לחיידקים שעברו מדור לדור במשך האבולוציה האנושית. לדבריו, הגנום האנושי עשוי לצפות לקבל קבוצות חיידקים מסוימות, ואובדן המגוון במעיים עלול ליצור אתגרים ביולוגיים משמעותיים.

עם זאת, חוקרים אחרים שלא השתתפו במחקר מצביעים על הסברים חלופיים. אנדרו מולר מאוניברסיטת פרינסטון מציין כי ייתכן שפרופיל המיקרוביום התעשייתי מותאם דווקא לאורח חיים מודרני, וכי עדיין מוקדם לקבוע בוודאות אם אובדן המיקרוביום הקדום הוא דבר שלילי או חיובי מבחינה בריאותית.

תיעוד של מה שנשמר ומה שאבד מהמיקרוביום האנושי מהווה צעד ראשון והכרחי לקראת הבנה מעמיקה של הסוגיה. ככל שהמדע ממשיך לחקור את הקשר המורכב בין בני אדם לחיידקי המעיים שלהם, ההבנה של השפעת המודרניזציה על הביולוגיה האנושית הופכת לחשובה מתמיד.