רק 9% מהחברות הגדולות משתמשות במדדי ביודיברסיטי, עולה מחקר

מדדי מגוון ביולוגי יכולים לסייע לחברות לקבל החלטות ברות-קיימא יותר, אך נראה שהאימוץ שלהם בעולם העסקי עדיין מוגבל מאוד. לפי מחקר חדש שפורסם מאוניברסיטת לונד, רק 9% מהחברות הגדולות בעולם הפועלות בתחומים בעלי השפעה מכרעת על המגוון הביולוגי עושות שימוש במדדים אלו.

הממצאים חושפים פער משמעותי בין ההצהרות הסביבתיות של תאגידים ענקיים לבין הכלים המעשיים שבהם הם משתמשים כדי למדוד את השפעתם. חברות רבות ממשיכות לפעול ללא כלים תקניים לכמת את טביעת הרגל האקולוגית שלהן, מה שמקשה על מעקב אחר התקדמות או על דרישת אחריות סביבתית.

בנוסף, צוות החוקרים הראה כי מדדים שונים עלולים להוביל למסקנות סותרות לגבי אותו הארגון או אותה פעילות עסקית. מכיוון ששיטות המדידה משתנות באופן ניכר, חברה עשויה להיראות בת-קיימא תחת מדד אחד, אך לגרום לנזק אקולוגי חמור תחת מדד אחר. היעדר אחידות זה פוגע בשקיפות ומקשה על רגולטורים לפקח על התחום.

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, החוקרים הציגו שבע המלצות מעשיות לגבי האופן שבו יש לבחור ולהשתמש במדדים אלו. ההנחיות נועדו להסדיר את הדיווח התאגידי, להפחית את הבלבול ולהבטיח שהמדדים ישקפו את המציאות האקולוגית במדויק.

מומחים מדגישים כי שילוב מדדי מגוון ביולוגי אמינים בפעילות העסקית אינו רשות עוד עבור תעשיות בעלות השפעה רבה. ככל שהרגולציה בעולם מחמירה את הסטנדרטים הסביבתיים, על חברות לאמץ כלי מדידה מתקדמים כדי להפחית סיכונים ולתרום ליעדי שימור עולמיים.

הדרך קדימה מחייבת מחויבות תאגידית לצד תקנון מדעי. אימוץ ההמלצות של החוקרים יאפשר לחברות לעבור מיוזמות ירוקות שטחיות לפעולה משמעותית המגנה על המגוון הביולוגי בשרשראות האספקה שלהן.