סיום ספר עמוס: בין חורבן לנחמה בנבואות עמוס וירמיהו

במסגרת שיעור העיון המסכם בספר עמוס, מתמודדים הלומדים עם המבנה הספרותי המורכב של חציו השני של הספר ומשמעותם העמוקה של מראות הנביא. הדיון עומד על האופן שבו סמלים של בנייה ושפע מקבלים משמעות הפוכה של דין וחורבן, מתוך דרישה בלתי מתפשרת לצדק חברתי ולמוסר פנימי. ההשוואה הלימודית לספר ירמיהו מעמיקה את ההבנה של תפקיד הנביא כמצפונו של העם, המזהה את תהליכי השקיעה אך גם מוביל את תהליך ההתחדשות.

השיעור שוזר בין ניתוח לשוני רגיש למבט תיאולוגי רחב על היחס שבין פולחן דתי לערכים אנושיים ובין משפט לחסד. לבסוף, הדיון מציג את תכלית הנבואה שלא להשאיר את הציבור בייאוש, אלא להאיר באור תקווה את נבואת אחרית הימים בדבר שיקום מלכות בית דוד והמשכיות הברית האלוקית עם ישראל.