💬 שו"ת דולב

שלום וברכה עם כניסת ר"ה של שנת התשפ"ג מסתיימים דיני השמיטה, למעט עצי פרי שיש עדיין קדושה בפירות השביעית. לכן מיד לאחר ר"ה את יכולה לקצוץ את הצמחים הללו ללא חשש.

שלום וברכה, יישר כח על הגמ"ח. אם לגמ"ח יש חותמת והוא גוף עסקי, כדאי לעשות פרוזבול בשבילו עם החותמת שלו. אם אנשים חייבים לך באופן אישי, אז מספיק מה שעשית. כל טוב

שטר פרוזבול שטר זה מועיל לכל עדות ישראל להורדה לחצו כאן

שלום וברכה. ראשית זו שאלה מאוד יפה. שאלה חדשה שזו השנה הראשונה שהיא נשאלת. בע"ה בשבת אעביר בבי"כ המרכזי שיעור על שמיטת כספים, אז לא ארחיב בנושא זה כעת, רק אומר שמעיקר דין התורה אם יש לאדם הלוואה מלפני השנה השביעית או בשנה השביעית, עם כניסת ראש השנה בשנה השמינית ההלוואה נשמטת ואסור למלווה לגבות את החוב כי בכך הוא עובר על איסור לא יגוש את רעהו. אמנם בשביל שהשביעית לא תשמט התקין הלל פרוזבול, שהוא שטר שבו האדם מוסר את חובותיו לבי"ד כך שיוכל לגבות אותם גם לאחר השמיטה. מי שעושה פרוזבול ממילא כל חובותיו נמסרו לבי"ד ולכן כל הלוואה שהוא מלווה הוא יוכל לתבוע אותה לאחר השביעית. החוב לא נשמט והוא לא עובר על הלאו של לא יגוש. לאור זאת מי שעושה פרוזבול בערב ר"ה בבוקר (כפי שבל"נ בע"ה נעשה ביישוב) ממילא אם לא קיבל כספים אח"כ לפייבוקס הרי שהוא יכול למשוך מיתרת הזכות אח"כ ללא כל בעיה. מעבר לכך יש לדון כיצד להתייחס לכסף שנמצא ביתרת זכות. האם פייבוקס נחשבת כלווה, או שהיא משמשת כנפקד השומר את הפקדון ששמים בידו. לכאורה זה יותר הלוואה ולא פיקדון כיוון שהם יכולים להשתמש בכסף ורק לדאוג שיהיה כסף אחר במקום שיהיה זמין כשהאדם ירצה למשוך את הכסף, אך יתכן שבמצבים כאלה אין לראות זאת כהלוואה, כיוון שניתן לגבות מיד הרי שחל הכלל כל העומד לגבות כגבוי דמי ואז אין זה כהלוואה רגילה. כמו"כ כיוון שמוסכם על שני הצדדים שיוכל לגבות אח"כ ושלא ישמיט את החוב, נראה שניתן לומר שזה כהתנה שלא ישמיט את החוב שזה מועיל וכפי שפסק השו"ע בסימן סז סעיף ט. לסיכום – כיוון שכותבים פרוזבול אין בעיה למשוך מיתרת הזכות בפייבוקס לאחר ר"ה, בכדי לא להיכנס לספק נכון לא להעביר כספים לאחר כתיבת הפרוזבול בערב ר"ה בבוקר עד לאחר ר"ה, אמנם נראה שגם מי שהעביר לאחר מכן יוכל למשוך את הכספים מהסיבות שפורטו לעיל. תודה רבה

שלום וברכה. בשיעור שהועבר על כך ביישוב, אכן ביארנו את החשיבות של להפקיר את הפירות במיוחד לשיטת הב"י הסובר שהפקעת הפירות תלויה באדם אקרקפתא דגברא, ועל כן הדרך הטובה ביותר היא להפקיר את הפירות בפני שני עדים. ניתן בהחלט לשים פתק בפתח החצר בו מודיעים שהפירות שבחצר מופקרים לכל מאן דבעי. ניתן גם לפרסם על כך בקבוצת ווטסאפ. לגבי קטיפת הפירות והבאתם למקום מרכזי, אם מצוות השמיטה היא לא לנהוג מנהג בעלים בשדה הרי שעדיף שלא לקטוף את הפירות ולשים במקום מרכזי כי אז כביכול האדם מראה בעלות, אך אם מאן דהו חושש מכניסת אנשים לחצרו ומפגיעה בחצרו רשאי לקחת את הפירות למקום מרכזי ויאמר לכל מי שרוצה שיקחם.. לסיכום – יש לאדם לכתוב שלט בכניסה לביתו או להפקיר בפני שני עדים את הפירות שבחצרו. ניתן גם לפרסם זאת בקבוצות הווטסאפ היישוביות.

שלום וברכה נאמר בגמ' בפסחים נב – לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. לכן יש להיזהר מלהפסיד פירות שביעית במעשה. לכן אין לדרוך על הפירות הקדושים בקדושת שביעית. מצד שני אין חיוב לאוספם כי זה קורה ממילא, מה גם שניתן לקחתם מהריצפה ולאכלם למי שהדבר לא מאוס בעיניו. לגבי הילדים לומר להם להשתדל לא לדרוך על כך, ואם הם ידרכו אין מה לעשות. אנו מכוונים אותם וזה תפקידנו, הם יבחרו את שלהם. איני בטוח שיקשה עליהם לקיים זאת, אך בכל מקרה אם עברו ודרכו זה בסדר. לסיכום – אין לדרוך על פירות שביעית שנפלו מהעץ בכדי לא להפסיד אותם ולא לבזותם, ויש גם לחנך את ילדינו לכך, ויה"ר שילכו כל ילדי ישראל בדרך ה' מתוך שמחה ורצון. כבוד הרב,ראשית ברכות ותודה ליוזמה הברוכה של הקבוצה. בהמשך לשאלה הנ'ל.האם מחוייבים לאסוף בשקית את כל הפירות שנפלו מן העצים בשל קדושת שביעית ולמנוע בכך בזיון?תודה! תודה רבה. ברוכים תהיו. אכן אין חיוב לאסוף את הפירות כיוון שהם נופלים מאליהם וכמו שכתבנו.

בהחלט. מופיע בהנחיות שניתן להיות ולעשות שליחות בפרוזבול ותכתוב את שמך ותוסיף בשם אימי ואת שמה המלא ושם משפחתה.