גז מדמיע בפריז ובמרסיי: מחאות התלמידים בצרפת מתרחבות

גל של אי-שקט פוקד את צרפת, כאשר מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות במה שמכונה 'מערכה שלישית' של תנועת המחאה. מה שהחל כהפגנות של תלמידי תיכון הפך במהירות לתנועה רחבה הכוללת סטודנטים באוניברסיטאות, הורים ואיגודי עובדים, המציבים אתגר משמעותי לממשלתו של ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו.

בערים כמו פריז, מרסיי וליון, האווירה הייתה מתוחה מאוד. המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובתותחי מים כדי להשתלט על ההמון, במיוחד במקומות שבהם קבוצות קטנות ניסו להקים מחסומים באמצעות ריהוט רחוב. למרות העימותים הללו, המוקד העיקרי נותר היקף המחאה, כאשר נתוני הממשלה מצביעים על למעלה מ-250,000 משתתפים, בעוד איגודי הסטודנטים טוענים כי המספר קרוב ל-450,000.

ליבת התסכול של התלמידים טמונה במצב הפיזי והמערכתי של מערכת החינוך הצרפתית. תלמידים מדווחים על מבני בתי ספר מוזנחים, תקרות דולפות ותשתיות לקויות המקשות על למידה אפקטיבית. מעבר לסביבה הפיזית, קיימת תסכול נרחב בנוגע לכיתות צפופות ומחסור במשאבי הוראה הולמים.

פקידי ממשל הגיבו בשילוב של גינוי וניסיונות לדיאלוג. ראש הממשלה לקורנו האשים את מפלגת השמאל הקיצוני 'צרפת בלתי כנועה' בניצול המצב כדי לזרוע כאוס לקראת הבחירות לנשיאות הקרבות. בינתיים, שר החינוך אדואר ז'פראי ספג ביקורת על התנהלותו במשבר, שכן הצעותיו הראשוניות – כמו אתר אינטרנט למשוב ויום דיונים פנימי בבתי הספר – נדחו על ידי המפגינים כבלתי מספקות.

המתיחות הפוליטית מועצמת בשל הקרבה לבחירות לנשיאות, שייערכו בעוד שבעה חודשים. כאשר הנשיא עמנואל מקרון מסיים את כהונתו האחרונה, הנוף הפוליטי נפיץ. האופוזיציה, כולל ז'אן-לוק מלנשון ומארין לה פן, עוקבת מקרוב אחר אי-השקט, שכן הוא משפיע על דעת הקהל.

מכיוון שאין סימנים לכך שהתנועה דועכת, איגוד העובדים הגדול בצרפת, ה-CGT, כבר הודיע על תוכניות להפגנות נוספות. הממשלה נמצאת כעת תחת לחץ עצום לספק פתרונות קונקרטיים לדרישות התלמידים לפני שהמצב יסלים עוד יותר. הימים הקרובים יהיו קריטיים בקביעה האם הממשל יוכל להשיב את הסדר על כנו באמצעות דיאלוג, או שמעגל המחאות והתערבות המשטרה ימשיך לשבש את המדינה.