הסוד שמסתתר לצד כביש 90 בבקעת הירדן

כביש 90 הוא הציר הארוך והמרכזי בישראל, החוצה את הארץ מצפון לדרום. קטע הכביש העובר בבקעת הירדן מאופיין במרחבים פתוחים, בשדות ובנוף מדברי-חקלאי ייחודי. נהגים רבים הנוסעים בו בתנועה ערה בדרך כלל אינם נותנים את דעתם על הפרטים הקטנים שבצידי הדרך, וכך חולפים מבלי משים על פני אחד השרידים ההיסטוריים המרתקים באזור: טנק ישן ומוסתר למחצה הניצב בצדי הדרך סמוך למושב מחולה.

מדובר בכלי רכב משוריין שקנה התותח שלו מוכוון באופן קבוע לעבר ממלכת ירדן השכנה. בעוד שעבור הנוסע הממוצע מדובר בעוד חפץ חלוד או מוזר בשולי הדרך, עבור מורי דרך וחוקרי הארץ מדובר בנקודת ציון בעלת ערך היסטורי. מדריך הטיולים אביתר ליכטמן מציין כי הטנק הזה אינו פריט אקראי, אלא שריד אותנטי ממערך ההגנה וההרתעה שהוקם לאורך הגבול המזרחי מיד לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

בעקבות המלחמה הפכה בקעת הירדן לאזור חיץ בעל חשיבות אסטרטגית עליונה. צה"ל נדרש לגבש פתרונות יצירתיים כדי לאבטח את הגבול הארוך והפתוח מפני חדירות מחבלים ופעילות עוינת. לשם כך הוקמו נקודות התיישבות חקלאיות ששימשו גם כנקודות אחיזה ביטחוניות, ובמקומות שונים פוזרו עמדות מבוצרות, בהן גם כלי רכב משוריינים נייחים ששימשו כעמדות ירי מחוזקות.

עם השנים, חתימת הסכם השלום עם ירדן והשתנות האיומים האסטרטגיים הביאו לשינוי במערך הביטחוני בגזרה. רוב המוצבים הישנים פונו או שונו, אך מספר שרידים נותרו במקומם והפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף. הטנק סמוך למחולה הפך מנכס מבצעי אקטיבי לאתר זיכרון אילם, הממחיש את המציאות המתוחה ששררה באזור במשך עשרות שנים.

מפגשים עם שרידים צבאיים לאורך צירי התנועה האזרחיים מעניקים הצצה נדירה אל עברה של הארץ. הם מאפשרים לנוסעים להתחבר אל הסיפורים שעומדים מאחורי הנוף הפסטורלי לכאורה. הטנק בבקעת הירדן ממשיך לעמוד שם כאות דומם לשנים של ערנות ביטחונית, ומזכיר לכל עובר אורח את המחיר והמאמץ המושקעים בשמירה על גבולות המדינה.