הלום הקרב שהסתבך עם מאבטחי בן גביר הורשע ונגזר דינו

האירוע החריג התרחש בשעות הערב בקריית ארבע, עת בן גביר, שכיהן באותה עת כחבר כנסת, צעד יחד עם רעייתו ושני מאבטחים מטעם משמר הכנסת מבית הכנסת המקומי לעבר האולפנה. מאיר יחיא קדוש, הלום קרב המוכר בשיעור נכות של 60% מטעם משרד הביטחון, התקרב אל בן גביר כשהוא נושא את בתו על כתפיו ונודף ריח אלכוהול. קדוש לפף את זרועותיו סביב צווארו של בן גביר בחיבוק חזק שהחל לעורר אי נוחות רבה בקרב המאבטחים.

כאשר אחד המאבטחים ביקש מקדוש לשחרר את אחיזתו, הוא סירב לעשות זאת. בן גביר ניסה להרגיע את הרוחות והסביר לקדוש כי המאבטחים ממלאים את חובתם להגן עליו עקב איומים ממשיים על חייו. בתגובה לדברים אלו, הפטיר קדוש כי בן גביר "מאוים כמו דאעש". הוויכוח המילולי הידרדר במהירות לעימות פיזי אלים לאחר שהמאבטח ניסה להרחיק את ידו של קדוש מגופו של בן גביר.

בעקבות ניסיון ההרחקה, החל קדוש לקלל את המאבטחים ולהטיח בהם איומים קשים. המהומה החריפה כאשר קדוש קרע את מעילו של אחד המאבטחים, התנגד לניסיונות הריתוק של כוח האבטחה תוך כדי בעיטות והנפת אגרופים, והמשיך להתפרע גם לאחר הגעת השוטרים למקום. בשלב מסוים הצליח קדוש להשתחרר מאחיזת השוטרים, ניגש שוב אל המאבטח ומשך בעוצמה את רצועת נשקו באופן שגרם לחניקתו.

המאבטח, שחש סכנה ממשית לחייו, נאלץ להלום בקדוש באגרופו כדי להשתחרר מחניקה זו. כתוצאה מהמאבק ספג המאבטח חבלה בידו ונזקק לטיפול רפואי. בתום משפט הוכחות ממושך, הורשע קדוש בעבירה של תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות. בדיוני הטיעונים לעונש עמדה המדינה על הצורך בענישה מחמירה ודרשה מאסר בפועל, בעוד שההגנה הדגישה את מצבו הנפשי הקשה של הנאשם והזהירה כי מאסר עלול להביא להרס מוחלט של חייו.

בית המשפט בחר בסופו של דבר לאמץ גישה מקלה יחסית בשל מצבו הנפשי של קדוש כנפגע פוסט-טראומה. השופטת הסתפקה במאסר על תנאי ובפיצוי כספי סמלי למאבטח, תוך שהיא נמנעת משליחתו מאחורי סורג ובריח למרות חומרת המעשים הפיזיים הקשים שהתרחשו באותה תקרית.