ההפגנות באלבניה הפכו לאלימות: מה שצריך לדעת

מפגינים ושוטרים התעמתו בערים המרכזיות של אלבניה באירועים שלא נראו כמותם מזה עשורים. מבני ממשלה ועסקים פרטיים הותקפו במסגרת הסלימה חסרת התקדים באקלים הפוליטי של המדינה. הבירה טיראנה ראתה חודשים של הפגנות של תנועה אנטי-ממשלתית, אך ההסלמה האחרונה הגיעה לממדים חדשים וחריגים.

העימותים התפשטו מעבר לטיראנה וכללו את הערים דורס, שקודרה, לשז, ולורה, ג'ירוקאסטרה וקורצ'ה. ההפגנות החדשות אורגנו בתחילה כתנועת סטודנטים שדרשה פעולה ממשלתית מול יוקר המחיה, שכר הלימוד ומחירי הספרים. בתי ספר תיכוניים הצטרפו אף הם, מה שהגדיל משמעותית את מספר המפגינים ברחובות.

עד מהרה הפכו ההתכנסויות לעימותים כאשר מפגינים מסכות יידו אבנים לעבר המשטרה, שבתורה הגיבה בזרנוקי מים, גז מדמיע ואלות. המתחים גברו כאשר צעיר נפצע קשה במהלך המהומות, ותמונות של רגלו השבורה הציתו זעם ציבורי נוסף. התנצלויות רשמיות לא הצליחו להרגיע את הרוחות, וחלק ממשרד החינוך ומוסדות ממשלתיים נוספים אף הוצתו.

במשך חודשים נשאו אזרחים בטיראנה תמונות של פלמינגו ורוד וקראו לראש הממשלה אדי רמה להתפטר. מחאות אלו החלו בעקבות פרויקט תיירות ענק בחוף הים הדוטרי, ומאז התחברו לטענות הולכות וגוברות על שחיתות בקרב השרים ובכירים נוספים בממשלה, כאשר חלק מהם כבר נמלטו מהמדינה או נחקרו.

מארגני תנועת הפלמינגו טוענים כי אין להם קשר לאף מפלגה פוליטית, ומפגינים נגד כלל ההנהגה הפוליטית. בעוד שהמחאה החלה כקמפיין שקט, צירוף תסכוליהם של הסטודנטים והמצב הכלכלי הוביל להסלמה רדיקלית. בזמן שהרשויות מנסות להשיב את הסדר, הלחצים הפוליטיים והכלכליים באלבניה נותרים לפתרון, ומאותתים על תקופה חסרת ודאות עבור המדינה.