האם היהדות יכולה ללמד את ה-AI מוסר? תפיסת המוסר בבינה מלאכותית

התפתחות הבינה המלאכותית מציבה את האנושות בפני אתגרים חסרי תקדים, כאשר מכונות ומערכות אוטונומיות מקבלות החלטות שבگذשות דרשו שיקול דעת אנושי עמוק, מצפון ואמפתיה. ממערכות ביטחוניות ועד קבלת החלטות רפואיות ופיננסיות, אלגוריתמים מעבדים כמויות עצומות של מידע במהירות עצומה. עם זאת, בעוד שעוצמת החישוב גדלה בהתמדה, המערכות הללו פועלות ללא מצפן מוסרי אמיתי. הן יודעות לחשב הסתברויות ולמצוא דפוסים, אך הן נטולות כל הבנה של ערך החיים, צדק אנושי או אחריות מוסרית. הפער הזה יוצר סיכון משמעותי שמחייב חשיבה מחודשת על אופן הפיתוח של טכנולוגיות עתידיות.

במסגרת הדיונים על עתיד הטכנולוגיה, ד"ר חנן שי ממכון משגב מתריע מפני הסכנה שבהענקת סמכות קבלת החלטות ללא בקרה ערכית. לדבריו, מערכות אוטונומיות עלולות לבצע פעולות הרות אסון אם לא יוטמעו בהן מנגנוני בלימה שיאלצו אותן לעצור רגע לפני ההכרעה. הרעיון הוא ליצור שכבת הגנה אתית שתדמה את ההשהיה האנושית הנדרשת במצבים מורכבים, כך שהמכונה לא תפעל באופן עיוור רק על פי תחשיבי יעילות קרב או יעילות עסקית.

פתרונות לאתגרים הללו עשויים להימצא דווקא במקורות עתיקים. המסורת היהודית, על הרבדים השונים שבה כמו התלמוד, ההלכה והפילוסופיה היהודית, עוסקת מזה אלפי שנים בניתוח מורכב של דילמות מוסריות, גבולות הכוח, ואחריות אישית וחברתית. החשיבה ההלכתית מעניקה משקל עצום לכוונת המעשה, להגנה על חיי אדם ולשמירה על כבוד הבריות. שילוב של תפיסות אלו בתוך ארכיטקטורה של למידת מכונה עשוי לספק את העוגן החסר למערכות המודרניות, ולהפוך את האתיקה לחלק בלתי נפרד מהקוד הטכנולוגי.

מדינת ישראל, המוכרת כאומת הסטארט-אפ, נמצאת בעמדה ייחודית שמאפשרת לה לחבר בין עוצמת ההייטק לבין שורשים תרבותיים עמוקים. שיתוף פעולה בין חוקרים, מתכנתים ואנשי רוח יכול להוביל לסטנדרט חדש ומוביל בעולם לפיתוח אחראי של בינה מלאכותית. מדובר במשימה חיונית שמטרתה להבטיח שהטכנולוגיה שאנו יוצרים תשרת את רוממות האדם ולא תביא לשקיעתו, ובכך לחבר בין חוכמת העבר לחדשנות העתיד.