Question 1

איזה רגל לעקור בסוף?
לכבוד הרב, איזו רגל יש לעקור בסוף תפילת העמידה, האם לנהוג אותו דבר בסוף קדושה בחזרה?

Accepted Answer

בגמרא ביומא נג: נאמר "אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום". וכך פסק השו"ע בסימן קכג סעיף א, כורע ופוסע שלש פסיעות לאחריו בכריעה אחת.
לגבי השאלה עם איזה רגל להתחיל לפסוע. נחלקו בדבר הראשונים. בהגהות מיימוניות [פ"ה מהלכות תפילה אות ס] פסק שיפסע עם רגל שמאל תחילה, והביא לכך ראיה ממדרש שוחר טוב [על תהילים פרק לב פסוק ה] המדבר על כך שבכל איבר של האדם הוא יכול לקיים מצווה, והמדרש אומר שרגל ימין עושים בה מצוות חליצה ורגל שמאל קודם לשלש פסיעות, ואם כן, יש לפסוע תחילה עם שמאל. אמנם המהר"י אבוהב, כתב שם האורחות חיים שיתחיל ברגל ימין, כשם שאמרו חז"ל ביומא נח: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, וגם נאמר במנחות לד. כשאדם עוקר רגלו, שיעקור קודם את רגל ימין.
הב"י [קלג, ג] לאחר שהביא את המח' הכריע לעקור קודם את רגל שמאל וכך גם פסק בשו"ע. לכן למעשה יש לעקור קודם את רגל שמאל ולאחר מכן את רגל ימין.
לגבי קדושה איני מכיר התייחסות, ונראה ששם נכון לנהוג כמהר"י אבוהב שכל פניות לא יהיו אלא ברגל ימין

Question 2

תפילה מחוץ בית הכנסת
שלום הרב, אני מדבר בשם סניף דולב.
אנחנו כבר תקופה ללא מזגן תקין בבית הכנסת של הסניף. אנחנו מאוד סובלים מהחום, קשה לחניכים להשאר רגועים ולהתפלל במצב הזה.
רצינו לשאול האם מותר להעביר את התפילה למחוץ לבית כנסת? ככה נוכל לקיים תפילה יותר נורמלית(כמובן עד שנצליח לסדר את המזגן)

Accepted Answer

שלום וברכה.
בשאלתך יש שני דברים שחשוב לברר. ראשית החובה והמעלה בתפילה בבית הכנסת –
הגמ' בברכות בדף ח. אומרת לא יתפלל אלא בבית הכנסת עם הציבור.
נחלקו הראשונים כיצד לבאר, הטור הסביר שעיקר העניין הוא התפילה עם הציבור ואם אדם מתפלל עם הציבור אין הבדל אם הוא מתפלל בבית כנסת או במקום אחר. אמנם ר' יונה (ד. מדפי הרי"ף) פסק שאפילו אם אין אדם מתפלל עם הציבור יש לו להתפלל בבית הכנסת מפני שהוא קבוע ומיוחד לתפילת ציבור.
נמצא שיש מעלה גדולה בתפילה בבית כנסת דווקא וכך גם נפסק בשו"ע סימן צ סעיף ט, ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור. ולכן יש להעדיף תפילה בבית הכנסת.
שנית דין האיסור להתפלל בשדה – בגמ' בברכות לד: אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא.
תוס' שם בטעם השני, הסבירו שהחיסרון בתפילה בשדה היא ההפרעה של הרעש וההולכי דרכים.
וכך פסק השו"ע בסימן צ בסעיף ה שלא יתפלל אדם במקום פרוץ כמו שדה. מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר.
לכן צריך להעדיף להתפלל בתוך מבנה ולא במקום פתוח.
אמנם עיקר התפילה תלויה בכוונה ואם המצב מאתגר כך שפוגם ביכולת הכוונה הרי שיש להעדיף את התפילה בציבור במקום שבו אפשר להתפלל בכוונה על פני תפילה במקום שאי אפשר להתפלל בכוונה למרות שיש בה מעלות רבות.
על מרכזיות הכוונה בתפילה ניתן ללמוד מפסיקת השו"ע בסימן קא סעיף א, המתפלל צריך שיכוון בכל הברכות ואם אינו יכול לכוון בכולם לפחות יכוון באבות אם לא כיוון באבות אף על פי שכיוון בכל השאר יחזור ויתפלל. רמ"א מגיה, שהיום לא חוזרים כיוון שקורב הוא שגם שיחזור ויתפלל עוד פעם לא יכוון. ומכאן רואים עד כמה גדולה חשיבות הכוונה בתפילה.
לסיכום – הטוב ביותר להתפלל בבית הכנסת, ולכן אם יש לימוד עם הילדים בבית הכנסת קודם נכון לנסות לקיים את תפילת המנחה בבית כנסת. אם זה בלתי אפשרי, יש להעדיף להתפלל במבנה אחר שבו יש מזגן. אם אין גם מבנה אחר שבו יש מזגן שאפשר להתפלל בו, ניתן להתפלל בחוץ, וידאגו להתפלל במקום שקט עם תנאים נאותים לתפילה. ה' ישמע לתפילותיכם.
בשולי הדברים אומר שבזכות השאלה, הדברים עברו עליה, ונקווה שהשאלה תהיה בבחינת דרוש וקבל שכר.
יד אחים לכם שלוחה הנוער החביב.

Question 3

סדר הוידוי- חטא הגאוה
ערב טוב כבוד הרב מדוע אין בסדר הווידוי הרגיל על חטא הגאווה (מצאתי רק אצל הספרדים רק בסליחות לפי חלק מהמנהגים)

Accepted Answer

שלום וברכה.
שאלה טובה.
אני חושב שכיוון שלא ניתן לפרט את כל העבירות נגעו בשורשי הדברים. השורש של גאוה הוא גזל. לקחת ולנחס לעצמך ערך למרות שזו מתנת שמים. לכן גם בסידורים הספרדים של הסליחות זה מופיע אחרי גזלנו וכפירוט של גזלנו. בהחלט יתכן שיש סיבות נוספות.

Question 4

אדם בעל שני שמות איזה פסוק יגיד?
&#8234;+972 50-918-2121&#8236;‏: ערב טוב . לאדם שיש שני שמות צריך לומר פסוק שמסתיים באות של השם השני או הראשון?

Accepted Answer

שלום וברכה
מי שיש לו שני שמות, אמרו האחרונים שיאמר שני פסוקים, אחד שמתחיל ומסתיים בשמו הראשון ואחד שמתחיל ומסתיים בשמו השני.

Question 5

פתיחת ארון הקודש והסורגים
שאלה
אנו בתקופה בה מרבים לפתוח את ארון הקודש לתפילות ולסליחות. האם ראוי להקפיד לפתוח גם את הסורגים או שדי בהסטת הפרוכת ופתיחת הדלתות?
תשובה

Accepted Answer

איני מכיר בכך מקור מפורש, אך נראה שנכון לפתוח גם את הסורגים ולהפסיק את המחיצות שמפרידות בין ישראל לאביהם שבשמים.
הערה קטנה בקשר לפתיחת הארון, כיוון שכבר שאלו על כך שאלה, אני מנצל את ההזדמנות ללמד דבר שאני רואה שאינו ידוע.
בגמרא בזבחים דף סב: נאמר כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא על דרך ימין, ומכאן למדו פוסקים רבים שיש לפתוח את הפרוכת משמאל לימין, כך שהפרוכת נפתחת לכיוון ימין.

Question 6

כיוון פתיחת ארון הקודש

Accepted Answer

שבוע טוב ומבורך וגמר חתימה טובה, ראשית רק הערה קטנה בקשר לפתיחת הארון, כיוון שכבר שאלו על כך שאלה, אני מנצל את ההזדמנות ללמד דבר שאני רואה שאינו ידוע.
בגמרא בזבחים דף סב: נאמר כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא על דרך ימין, ומכאן למדו פוסקים רבים שיש לפתוח את הפרוכת משמאל לימין, כך שהפרוכת נפתחת לכיוון ימין.

Question 7

יבוש מגבת בשבת
שלום כבוד הרב ותודה ענקית על הקבוצה המחכימה!
במקווה גברים בדולב אני שומר את המגבת שלי על מתלה ייבוש שמתחת למקווה (כך כל מי ששומר מגבת במקווה).
השאלה בשבת האם אני יכול להחזיר את המגבת למתלה או שזה בעיה שמכין מקודש לחול?
להוסיף על השאלה
בתליית מגבות לייבוש, למשל אחרי טבילה, או מקלחת קרה בקיץ, על חבלי הכביסה הרגילים בבית - האם יש בזה חשש שנראה כאילו מייבש אותם אחרי כביסה?
והאם במתקן התליה שליד מקווה הגברים, ששם איש אינו מכבס - האם גם שם שייך חשש כזה?
----------------

Accepted Answer

שלום וברכה
בשמחה. ברוך תהיה!
לגבי שאלתך, יש לדון בדבר משני פנים.
א. יש דין מפורש העוסק בשאלת ייבוש כביסה בשבת.
במשנה בשבת קמו: נאמר מי שנשרו כליו בדרך במים, מהלך בהן ואינו חושש. הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם. כלומר המשנה אומרת שאסור לשטוח כביסה במקום שבו אנשים רואים, מפני מראית עין שיחשדוהו שכיבסם בשבת.
בגמ' נאמר בשם רב יהודה אמר רב שכל דבר שאסור משום מראית עין אסור גם בחדרי חדרים.
הרמב"ם הרי"ף והרא"ש פסקו כרב יהודה שכל דבר שאסור משום מראית עין אסור גם בחדרי חדרים וכך פסק השו"ע בסימן שא סעיף מה – מי שנשרו כליו במים הולך בהם ואינו חושש שמא יבוא לידי סחיטה ולא ישטחם לנגבם מפני מראית העין שלא יחשדוהו שכבסן בשבת ואפילו בחדרי חדרים אסור. נמצא שאסור לייבש כביסה בשבת.
ב. כשם שאמרת יש כאן שאלה של הכנה מקודש לחול.
במשנה בשבת קיג. נאמר שמקפלים את הכלים [בגדים] אפילו ארבע וחמש פעמים ומציעים את המיטות מלילי שבת לשבת אלא לא משבת למוצאי שבת. נמצא שיש איסור הכנה של דבר משבת לצורך מוצאי שבת. וכך פסק השו"ע בסימן שב סעיף ג, שמותר לקלפל בגדים לצורך שבת ללבשם בו ביום, אך אם זה לא לצורך שבת לבו ביום אסור.
חקרו האחרונים בטעם האיסור האם הוא מפני שיש בכך זלזול בשבת או בגלל שזו טירחה בשבת. הנפ"מ בין הדברים תהיה אם מותר להכין משבת זו לשבת אחרת, אם האיסור מצד זלזול בשבת, מותר לעשות משהו בשבת זו עבור שבת אחרת שהרי מייקר את השבת. אם זה מטעם של טרחה בשבת, הרי שטורח בשבת ואסור.
לכן אכן משני הטעמים הללו אין לשים את המגבת על מתלה הכביסה. אמנם היה מקום לדון שכיוון שזה המקום של המגבת הרי שיש להתיר כיוון שהאדם לא מתכוון לייבש ולא מתכוון להכין לחול, אמנם נראה שכיוון שהאדם גם מתכוון ומעוניין לשים שם את המגבת בכדי שתתיבש, הרי שאין לעשות זאת.
לסיכום – אין לשים את המגבת במתקן לייבוש כביסה בשבת [ניתן לתלותה בתוך המקוה על המתלים ובמוצ"ש או ביום ראשון לקחתה].
שלום וברכה,
ביחס לשאלתך הראשונה בואר לעיל.
ביחס לשאלתך השניה, טעם האיסור שם יהיה מצד הכנה מקודש לחול, כיוון שהאדם מעוניין שהמגבת תתייבש הרי שיש לאסור. כמו"כ גם מצד ייבוש יש מקום לדון. המ"ב [סימן שא ס"ק קסה] – ביאר שאיסור ייבוש בגדים הוא דווקא במקום שבו יש חשש לאיסור דאו' אך במקום שבו האיסור דרבנן אין לגזור שלא לעשות בחדרי חדרים. לכן ליד המ

Question 8

האם להעלות חילוני לספר תורה?
. יהודי שמפורסם שאינו שומר מצוות, האם ניתן להעלותו לעלייה לתורה להשלמת 7 קוראים? אם לא, האם לעליית מוסיף? האם יש הבדל בין קריאת התורה שחרית בשבת לקריאת התורה במנחה בשבת או שני וחמישי?
תודה ויישר כח.

Accepted Answer

שלום וברכה.
לגבי עליית מחלל שבת בפרהסיא לתורה.
חז"ל התייחסו בחומרה רבה למחלל שבת בפרהסיא עד כדי כך שהרמב"ם אמר שהמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי...
לכתחילה אם הדבר לא יבלוט ומי שמחלל שבת בפרהסיא לא יפגע מכך, נכון שלא להעלותו לתורה. וכך פסקו כל הפוסקים [אור לציון חלק ב פרק ט, חכם צבי שו"ת סימן לח. חזון עובדיה חלק ב הלכות קריאת התורה עמ' רמ).
אמנם אם תיווצר חלילה איבה והקפדה וכעס מכך שלא מעלים אותו לתורה, יעלו אותו כמוסיף, ולא כאחד מהקרואים הרגילים שעולים למניין שבעה.
למרות דברים אלו, חשוב לציין שיש מקום לחלק בין אנשים ומצבים שונים. יש אנשים שהם בתהליך של תשובה והתקרבות, ואמנם אינם שומרים שבת אך יש אהבת ה' ואמונה בה' בלבם, אנשים אלו, יתכן והעלייה לתורה תחזק ותקרב אותם יותר, ולכן יש יותר מקום להעלותם לתורה במיוחד אם מדובר במוסיף. אנשים שבאמת חלילה כופרים יש יותר להשתדל שלא להעלותם ואם אין אפשרות אחרת יעלו אותם לתורה כמוסיפים. שיקול הדעת הזה נתון לעיני הפוסק בכל מקרה לגופו.
אם אדם שומר שבת אך עושה עבירות אחרות, יש יותר מקום להקל ולהעלותו לתורה. ויה"ר שנזכה כולנו עם כל ישראל לשוב בתשובה שלמה.
אין חילוק בעלייה לתורה בין שני וחמישי לשבת.
לסיכום – יש להשתדל להימנע מלהעלות מחלל שבת בפרהסיא לתורה. במקום שהדבר יוביל לכעס מחלוקת ואיבה ניתן להעלותו כמוסיף, שלא ממנין שבעה העולים.

Question 9

הגומל לנסיעה
הרב היקר, האם בעניין ברכת הגומל אחרי נסיעה של 72 (לספרדים) יש לברך רק פעם בחודש ? יש עניין נסיעות קבועות, אך מה נחשב נסיעה קבועה...?

Accepted Answer

שלום וברכה.
דין ברכת הגומל מבואר בברכות נד: - אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים.
נחלקו הראשונים בהגדרת הולכי מדברות. הרא"ש שם הבין שהכוונה דווקא למי שנמצא במצב של סכנה בהליכתו בדרך. אמנם הרמב"ם כתב הולכי דרכים ולאו דווקא הולכי מדברות ולכן נראה לדעתו שכל הליכה בדרך היא בחזקת סכנה וכשם שנאמר בירושלמי.
השו"ע הביא שמנהג אשכנז שלא לברך הגומל אלא כשהולכים בדרך שיש בה סכנה אך לא בדרך שהולכים מעיר לעיר. ולאחר מכן הביא את מנהג ספרד הנוהגים לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה. וסייג שבפחות מפרסה – מבחינתנו זהו שיעור זמן של נסיעה של 72 דקות אינו מברך וסיים שאם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפילו בפחות מ72 דקות של נסיעה מברך.
למעשה נחלקו פוסקי זמננו כיצד יש לנהוג בדבר זה.
לשיטת רמ"א מוסכם שרק אם הדרך בחזקת סכנה יש לברך, והפוסקים כרמ"א לא נהגו לברך על נסיעה בדרך, ולכן לבני אשכנז אין לברך הגומל.
לשיטת השו"ע ומנהג ספרד כן לברך על נסיעה בדרכים. וכך פסק הרב עובדיה וכך פסק הרב מרדכי אליהו. אמנם האור לציון חלק ב פרק יד תשובה מב, פסק שאין מברכים על הנוסע מעיר לעיר, אך גם לדעתו אם נוסעים לחברון או לבקעה יש לברך כיוון שהווי מקום סכנה.
לכן לענ"ד כיוון שאנו גרים במקום שאנו מייחלים ומקווים בע"ה שלא תארע בו סכנה, אך מוגדר כמסוכן לכמה עניינים לכן יש לפוסקים כמנהגי ספרד לברך על נסיעה של 72 דקות.
כיצד מגדירים מי שנוסע קבוע. בפשטות מי שנוסע קבוע הכוונה מי שנוסע כל יום. אמנם יש לציין למח' בין הפוסקים במי שנוסע כל יום, האם יברך בכל יום או שיברך פעם בשבוע. ויש גם מי שאומר שיברך פעם בחודש אך זו דעה פחות נפוצה.
דעת הרב עובדיה וכן דעת הרב דב ליאור בשו"ת דבר חברון או"ח סימן קצח, שיש לברך פעם בשבוע ומכיוון שבשבת אסור לנסוע לכן זה סיום מחזור הנסיעות ויברך בשבת על כל השבוע שעבר.
בשולי הדברים אעיר שהדברים קשורים לשאלת ברכת הגומל וברכות באופן כללי. האם ברכה צריכה להיות על דבר ייחודי ויוצא דופן, סכנה חריגה חלילה שאדם ניצל ממנה וכדו' או שברכה היא גם על משהו יותר שיגרתי שיש בו רמת סיכון אפילו קלה . כשם שמברכים על הקימה בבוקר על פתיחת העיניים ועל כל דבר ודבר הוא הדין שמברכים על נסיעה שעוברת בשלום שאיננה דבר מובן מאליו.
לסיכום – ההודאה ל

Question 10

ברכת הגומל, לאלו הטסים לחו״ל
שאלה
הרב שלום , בהמשך לשאלות על ברכת הגומל, לאלו הטסים לחו״ל לנופש ומתחייבים בברכת הגומל , האם צריכים לברך עם עלייה לתורה או ראוי שיברכו *ללא* עליה לתורה כיוון שזה לנופש ועוד עלול לנקר עיניים וגם ״תופס״ עלייה?
תשובה

Accepted Answer

יעקב ידידיה לוי: שלום וברכה .
השו"ע בסימן ריט סעיף ג הביא בשם הארחות חיים שהמנהג לברך אחר קריאת התורה. הטעם לכך כיוון שצריך לברך הגומל בעשרה ובשעת קריאת התורה יש עשרה. בקהילות אשכנז נהגו לעלות את מי שצריך לברך לתורה, אך אין זו חובה. בקהילות ספרד, פעמים רבות מברך אדם הגומל ללא עליה לתורה.
לסיכום - נוהגים לסמוך את ברכת הגומל לעליה לתורה בשביל שיהיה עשרה, אמנם אין חובה לעלות לתורה לשם כך. לכן במקום שבו נראה לגבאים להעדיף להעלות מישהו אחר, אין הם צריכים להעלות את מי שצריך לברך הגומל, והוא יכול לברך בין העלויות.

Question 11

תשיעי ואחד אחרי מחיצה
כאשר יש תשעה אנשים בבית הכנסת (המרכזי) ואדם שיושב בעזרת נשים (המופרד מעזרת הגברים בקיר שהינו מעל 10 טפחים גובה) האם ניתן לצרפו למניין והאם יש הבדל בין לכתחילה ובדיעבד?
תשובה

Accepted Answer

שלום וברכה.
הבית יוסף אורח חיים סימן נה אות יד ד"ה "תנן תו" הביא את דברי הארחות חיים - כתב רבינו האיי מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה עכ"ל:
משמע שגם אם מישהו נמצא ברשות אחרת יש ביניהם חלון שמפריד אך הוא מראה את פניו הוא מצטרף לעשרה. וכך פסק השו"ע.
המשנה ברורה סימן נה ס"ק נב התייחס בדיוק לשאלתך וכך לשונו.
דאף דיש הפסק מחיצה ביניהם[נא] כיון דמראה להם פניו דומה למה שמבואר לקמן בסימן קצ"ה לענין זימון דאם מקצתן רואין אלו את אלו דמצטרפין וא"כ לפ"ז פשוט העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה
המ"ב מכריע שאם הוא עומד בעזרת נשים למרות שיש מחיצה שמפסיקה והופכת את עזרת הגברים ועזרת הנשים להיות שתי רשויות, עם זאת אם מראה פניו הוא מצטרף עמהם לעזרה.
לסיכום – בהחלט מן הראוי שכולם יתפללו באותו מקום ולא יהיה עשירי בעזרת הנשים, אך במקום צורך ובאופן שהעשירי לא יכול להיכנס לעזרת הגברים, הרי שהוא מצטרף מעזרת הנשים.

Question 12

זמן נסיעה לעניין ברכת הגומל?
הרב שלום. איך בוחנים זמן נסיעה לעניין ברכת הגומל?
לירושלים (וגם לתל אביב) נסיעה ללא פקקים אורכת כ-45 דק'
עם פקקים יכולה להגיע גם לשעתיים...

Accepted Answer

שלום וברכה
לגבי השאלה כיצד בוחנים זמן נסיעה, יש בכך מח' בין הפוסקים. השיעור שמופיע בפוסקים הוא פרסה שזה 4 מילים, כל מיל 18 דקות, סה"כ 72 דקות. השאלה האם מודדים לפי משך זמן או שמודדים לפי אורך הדרך. נחלקו בדבר הפוסקים, מי שרוצה יכול לראות אריכות בשו"ת יביע אומר חלק א אורח חיים סימן יג, יש מי שאומר שהולכים לפי הדרך, ולפי זה אף אם באוטובוס הזמן שלוקח המרחק הנ"ל הוא קצר מ72 דקות יש לברך, ויש מי סובר שהכל תלוי במשך הזמן ולא במרחק. מכיוון שספק ברכות להקל הרי שהולכים לפי משך הזמן של הנסיעה ולכן אם משך הזמן הוא יותר מ72 דקות אף אם הדבר היה עקב פקקים יש לברך. יש לציין שמחשבים לעניין הנסיעה של 72 דקות הן את ההלוך והן את החזור, ולכן הדרך לירושלים גם כשאין פקקים עוברת את ה36 דקות לכל צד ויש לברך. יש גם לציין שלעיתים בפקקים הסכנה לתאונה לא פחות גדולה. לסיכום - יש מח' כיצד להעריך את שיעור פרסה האם לפי מרחק או לפי משך זמן, והעיקר להלכה להעריך לפי משך זמן הנסיעה בפועל

Question 13

זמן קריאת שמע לפני חצות הלילה
שאלה
כבוד הרב שלום,
כיצד ינהגו אלה שאומרים סליחות בחצות הלילה בעניין ק"ש על המיטה?
(האם לקרוא שמע לפני חצות כפי שעושים בשבועות והושענא רבא).
תודה ויישר כח
תשובה

Accepted Answer

שלום וברכה.
יגידו לפני חצות.
הזמן הנכון לאמירת קריאת שמע הוא לפני חצות.
מי ששכח יגיד גם אחר כך לכל אורך הלילה

Question 14

קיצוץ עצי פרי אחרי שמיטה

שאלה
הרב שלום - יש לי צמחים שגדולים על גבי הסוכה שלנו. האם אני יכולה לקצץ אותו מיד אחרי ראש השנה או שצריך לחכות? ‏
תשובה

Accepted Answer

שלום וברכה
עם כניסת ר"ה של שנת התשפ"ג מסתיימים דיני השמיטה, למעט עצי פרי שיש עדיין קדושה בפירות השביעית. לכן מיד לאחר ר"ה את יכולה לקצוץ את הצמחים הללו ללא חשש.

Question 15

גודל בגד הציצית

Accepted Answer

שלום וברכה.
לגבי ציצית קטן – טלית קטן –
הגמרא במנחות דף מ עמוד ב אומרת - מאי טלית פטורה? אילימא דלית בה שיעורא, והתניא: טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי - חייבת בציצית, אין הקטן מתכסה בו ראשו ורובו אף על פי שהגדול יוצא בה עראי – פטורה
נמצא שהגמ' אומרת שלטלית יש שיעור, וזה אם הקטן מתכסה בה ראשו ורובו.
רמב"ם פסק בפרק ג מהלכות ציצית הלכה א כתב: ... ותהיה מדתה כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המהלך לבד בשוק.
נחלקו בשיעור זה - הטור פסק שמדובר על קטן שהוא בן תשע. אמנם הב"ח [סימן טז, סק"א] ע"פ הסמ"ק שביאר שמדובר על קטן שהגיע לגיל חינוך, סבר שמדובר על גיל שש – שבע.
בשו"ת פרי הארץ סבר ששיעור כיסוי ראשו ורובו של קטן בן תשע הוא שיעור אמה על אמה אורך ורוחב הציצית. אמנם בשו"ת נחפה בכסף, אמר שכיסה קטן וצריך אמה אורך וחצי אמה רוחב. הרב חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים חלק א' פסק שהשיעור צריך להיות אמה וחצי על אמה וחצי. וברב פעלים חלק ב חלק אורח חיים סימן ו פסק שמספיק שיעור של אמה וחצי אורך על אמה רוחב. החזו"א הבין שהטלית קטן צריכה להיות שתי אמות אורך על אמה רוחב. נמצא שיש ריבוי שיעורים איך לשער זאת, ולאור זאת פסק הרב עובדיה ביחוה דעת חלק ה סימן ב שנכון שלא לברך על טלית קטן, אלא לפטור את ברכת הטלית קטן בטלית גדול (שאנו לובשים בתפילה), אמנם מי שסומך על השיטה שאומרת שצריך שיהיה אמה וחצי אורך ואמה רוחב, יש לו על מה לסמוך ויכול לברך.
לסיכום – פסיקת הרב עובדיה שלא לברך על טלית קטן בגלל המח' הזו ובגלל סיבות נוספות [מי שרוצה יראה שם בהרחבה]. אך מנהג העולם לברך על טלית קטן שיש בה שיעור של אמה וחצי אורך 72 ס"מ על אמה רוחב 48 ס"מ ועל כך סומכים כל ישראל ויש להם על מה שיסמוכו, גם לדעת הרב עובדיה.

💬 שו"ת דולב

📄 מסמכים להורדה