מלפפוני ים שוחים ממלאים תפקיד מרכזי במחזור הפחמני באוקיינוס

האוקיינוס העמוק נתפס לעתים קרובות כמרחב עצום ומרוחק שבו תהליכים ביולוגיים מתרחשים הרחק מהע인. עם זאת, תגליות מדעיות ממשיכות להוכיח עד כמה החיים הימיים מורכבים ומקושרים היטב. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Ecology שופך אור בלתי צפוי על המשאבה הביולוגית של הפחמן באוקיינוס, ומתמקד ביצור ייחודי המאתגר את ההשποעות המקובלות לגבי חסרי חוליות ימיים.

חוקרים ממכון המחקר של אקווריום מונטריי ביי, בראשות המדען הבכירי ברוס רובינסון, הפנו את תשומת ליבם אל מלפפון הים השוחה Pelagothuria natatrix. בעוד שרוב מלפפוני הים ידועים כיצורים איטיים שזוחלים על קרקעית הים, מין זה פיתח אורח חיים מיוחד במינו. מלפפון הים הזה מבלה את כל חייו בשחייה חופשית במים הפתוחים של אזור הביניים, סביבה המאופיינת בחושך תמידי ובלחץ אדיר.

במהלך תצפיות מקיפות שנערכו סביב איי גלפגוס, צוות החוקרים גילה שמלפפונים אלו הם חברים בולטים במערכת האקולוגית של המים הביניים. היכולת שלהם לחיות בגוף המים מאפשרת לו לנוע ישירות מול חומר אורגני השוקע מהשכבות העליונות. כאשר צמחים מיקרוסקופיים, פלנקטון מת ושאריות אורגניות אחרות שוקעים לעבר קרקעית הים, תהליך המכונה לעתים שלג ימי, הם מהווים מקור אנרגיה ראשי לחיים בעומק הים.

היצור משמש כגורם מיירט פעיל בתוך מערכת ההובלה האנכית הקריטית הזו. על ידי הזנה על הפחמן האורגני השוקע, בעלי חיים אלו לוכדים וצורכים חומרים מזינים שאחרים היו ממשיכים את דרכם למצולות. התנהגות זו משבשת את זרימת הפחמן כלפי מטה, ומשלבת אותו במקום זאת במארג המזון המקומי.

הממצאים מספקים פרספקטיבה חדשה על משאבת הפחמן הביולוגית, הממלאת תפקיד גלובלי מרכזי בוויסות אקלים כדור הארץ באמצעות ספיחת פחמן דו-חמצני. מודלים מסורתיים של מחזור הפחמן הדגישו את השקיעה הגרוויטציונית הישירה של חומר אורגני. הטריפה והצריכה הפעילה מצד שחייני המים הביניים מכניסות משתנים דינמיים חדשים.

הבנת הרשתות האקולוגיות הללו חיונית ככל שהסביבות הימיות מתמודדות עם לחצים חסרי תקדים עקב שינויי אקלים והחמצת האוקיינוסים. כל מנגנון חדש שמגלים מדגיש את החשיבות של שימור מגוון ביולוגי במעמקים.