מארק דרייקפורד מציע לבטל את משרד ויילס בממשלת בריטניה
נקודות מפתח
- השר הראשון לשעבר מארק דרייקפורד קורא לסגירת משרד ויילס.
- מרבית סמכויות המשרד הועברו לקארדיף ביי בשנת 1999.
- חברת הפרלמנט רות ג'ונס דחתה את ההצעה והדגישה את חשיבות השר בקבינט.
- עתיד המשרד נמצא במוקד דיונים וסקפטיות כבר עשרות שנים.
השר הראשון לשעבר של ויילס מטעם מפלגת הלייבור, מארק דרייקפורד, טען כי הגיע הזמן לבחון ברצינות את סגירתו של משרד ויילס הממשלתי בבריטניה. בראיון שנערך לאחרונה, ציין דרייקפורד כי המשרד אינו נחוץ עוד במתכונתו הנוכחית, במיוחד לאור העובדה שרוב סמכויותיו המקוריות הועברו לפרלמנט הוויילסי בקארדיף כבר בשנת 1999. אמירות אלו מחדשות דיון ציבורי ארוך שנים סביב מבנה השלטון והאוטונומיה בתוך הממלכה המאוחדת.
משרד ויילס ותפקיד מזכיר המדינה לויילס הוקמו במקור בשנות ה-60 תחת ממשלתו של הפוליטיקאי הרולד ווילסון מטעם הלייבור, במטרה לפקח על ענייני ויילס ישירות فو ווסטמינסטר. עם זאת, המפה הפוליטית השתנתה ללא הכר בשנת 1999 עם הקמת האספה הוויילסית, המוכרת כיום כסנאד. במסגרת תהליך האצרת הסמכויות (Devolution), סמכויות מפתח בתחומי הבריאות, החינוך, איכות הסביבה, החקלאות והתחבורה הועברו לידי הממשל המקומי, מה שהותיר את משרד ויילס עם תפקיד מצומצם בהרבה.
לאור השינוי ההיסטורי הזה, עתידו של משרד ויילס עמד לאורך העשורים האחרונים במרכזן של שאלות וביקורות. ממשלות בריטיות שונות בחנו מעת לעת האם לסגור את המחלקה לחלוטין או לחבר את תפקידיה יחד עם משרדים המטפלים بسكוטלנד וצפון אירלנד תחת גג אחד. ראשי ממשלה בעבר, בהם טוני בלייר, בחנו אף הם רעיונות דומים, מה שמעיד על כך שהשאלה בדבר נחיצותו של המשרד אינה חדשה כלל.
למרות מעמדו הבולט של דרייקפורד כשר ראשון לשעבר, הצעתו נתקלה בהתנגדות מיידית מצד נבחרי ציבור מכהנים. חברת הפרלמנט מטעם הלייבור, רות ג'ונס, הגדירה פומבית את ההצעה כמשוללת היגיון, והדגישה כי מזכיר ויילס הנוכחי, סטיבן קינוك, ממלא תפקיד חיוני בייצוג האינטרסים של ויילס ברמות הגבוהות ביותר של הממשלה הבריטית. לדבריה, קיומו של שר ייעודי מבטיח שלוויילס תהיה דעה ישירה ומשפיעה בשולחן הקבינט בלונדון.
מנהיגים ויילסים אחרים ניסו בעבר לעצב מחדש את התפקיד במקום לבטלו כליל. השרה הראשונה לשעבר, אלוּנד מורגן, טענה מוקדם יותר השנה כי יש מקום לקיומו של מזכיר ויילס, אך הדגישה שעליו לתפקד כקול של ויילס בתוך הממשלה ולא כנציג הממשלה הבריטית בתוך ויילס. הבחנה זו משקפת את המתיחות המתמשכת בנוגע לאיזון הכוחות בין ווסטמינסטר לקארדיף.
הדיון הנוכחי ממחיש את אופייה המשתנה של החוקה הבריטית ואת המורכבות הכרוכה בתהליכי ביזור שלטוני. בעוד שפוליטיקאים בדימוס כמו דרייקפורד חופשיים להציע שינויים מוסדיים דרסטיים, פוליטיקאים פעילים נותרים מודעים לחשיבות הסמלית והמעשית של ייצוג מיניסטריאלי. האם ווסטמינסטר תפעל אי פעם לפי הצעות אלו ימים יגידו, אך המחלוקת מבטיחה שעתידו של משרד ויילס ימשיך להעסיק את המערכת הפוליטית.
Recommended for you
Tools and services we trust to boost productivity and content workflows.
Browse picks