לוח הזמנים הפוליטי המלא: מתי נדע מי יהיה ראש הממשלה הבא?

סיום יום ההצבעה מהווה את יריית הפתיחה למסע חוקתי ופוליטי מורכב שמטרתו להקים ממשלה בישראל. בזמן שוועדת הבחירות המרכזית עמלה על ספירת הקולות, לרבות המעטפות הכפולות של חיילים ונציגים בחוץ לארץ, המפלגות עוקבות בדריכות אחר השינויים האפשריים במאזן המנדטים. שלב זה רגיש במיוחד עבור סיעות הנמצאות בסמוך לאחוז החסימה, שכן תנודות קלות עשויות לשנות את תמונת המפה הפוליטית כולה.

המועד הרשמי לפרסום תוצאות הבחירות נקבע לשמונה ימים לאחר יום ההצבעה. אף על פי שמגמות והערכות גסות מתפרסמות מיד עם סגירת הקלפיות, רק הפרסום הרשמי מעניק תוקף חוקי למניין הזמנים הבא. מיד לאחר פרסום זה, מרכז הכובד הפוליטי עובר אל בית הנשיא בירושלים, שם יפתח נשיא המדינה בסבב התייעצויות רשמי עם ראשי הסיעות שנכנסו לכנסת.

במסגרת ההתייעצויות בבית הנשיא, כל סיעה מציגה את עמדתה וממליצה על חבר כנסת אחד שעליו לדעתה להיות מוטל תפקיד הרכבת הממשלה. בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, נדרש הנשיא להטיל את המנדט בתוך שבעה ימים מפרסום התוצאות הרשמיות. חשוב לציין כי הנשיא אינו כבול אוטומטית לראש המפלגה הגדולה ביותר, אלא שוקל את סיכוייו של כל מועמד להרכיב קואליציה יציבה שתזכה באמון הכנסת.

מרגע קבלת המנדט, עומדים לרשות המועמד המיועד 28 ימים להשלמת המשא ומתן הקואליציוני וחלוקת התיקים. במצבים שבהם המורכבות הפוליטית דורשת זאת, מוסמך הנשיא להעניק ארכה של עד 14 ימים נוספים, כך שהחלון המרבי למועמד הראשון עשוי להגיע ל-42 ימים בסך הכל. הצלחה בשלב זה מובילה להשבעת הממשלה, בעוד שכישלון פותח מסלול חלופי בחוק.

אם המועמד הראשון אינו מצליח להרכיב ממשלה במסגרת הזמן שהוקצתה לו, לנשיא עומדים שלושה ימים להחליט האם להעביר את המנדט למועמד חלופי, או להודיע ליושב ראש הכנסת על מבוי סתום. למועמד השני ניתן פרק זמן של 28 ימים ללא אפשרות הארכה. אם גם ניסיון זה ייכשל, נפתחת האפשרות בפני רוב של חברי הכנסת להגיש בקשה משותפת להטלת המנדט על מועמד מוסכם לתקופה קצרה של 14 ימים, שבסופה, אם לא תוקם ממשלה, תפוזר הכנסת ויכורזו בחירות חדשות.