איטליה משנה את שיטת הבחירות לאחר דיון סוער

הפרלמנט של איטליה אישר רפורמה נרחבת ושנויה במחלוקת בשיטת הבחירות של המדינה, יוזמה שקודמה על ידי ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני לקראת הבחירות הקרבות בשנה הבאה. המחוקקים אישרו את המהלך ברוב של 227 מול 164 מתנגדים. העימות סביב הרפורמה היה סוער והשקף את המחלוקות העמוקות במפה הפוליטית של איטליה לגבי אופן השלטון העתידי.

ראש הממשלה מלוני טענה לאורך כל הדרך כי השינוי יגביר את הסיכויים להשגת מנצחים ברורים ויביא לממשלה יציבה יותר במדינה שסבלה היסטוריית מחלוקות פוליטיות. הקואליציה בראשותה הצליחה לספק תקופה נדירה של יציבות פוליטית מאז היבחרה ב-2022, ובחודש שעבר הפכה הממשלה לארוכה ביותר באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה. לפני ההצבעה, מלוני העלתה את רף הסיכון כשזהותה של הממשלה הונחה על הכף והיא איימה להתפטר ולקרוא לבחירות מוקדמות אם התוכניות ידחו.

הרפורמה החדשה מרחיקה את המדינה משיטת הבחירות ההיברידית הקודמת, שבה שליש מהחברים נבחרו בשיטת רוב אזורית והשאר בייצוג יחסי. על פי המסגרת החדשה, מפלגות המבקשות להקים קואליציה מחויבות להציג מועמד משותף לראשות הממשלה ואת המצע הפוליטי שלהן טרם קיומן של בחירות כלליות.

מאפיין מרכזי של העדכון הוא מנגנון בונוס לרוב. כל מפלגה או קואליציה שתשיג את נתח הקולות הגדול ביותר – בתנאי שנתח זה עולה על 42 אחוזים – תקבל 105 מושבים נוספים בפרלמנט, הכוללים 70 בבית הנבחרים התחתון ו-35 בסנאט. הוראה זו עשויה להפוך ניצחון קטן לרוב פרלמנטרי נוח ויציב בהרבה.

הדיון לקראת ההצבעה לוּוה בהאשמות קשות מצד חברי המרכז-שמאל, שטענו כי הממשלה כפתה את כללי ההצבעה החדשים כדי להטיב עם עצמה. אלי שלאיין, מנהלת המפלגה הדמוקרטית, הכריזה כי מפלגתה תנצח בכל שיטת בחירות שתבחר.

המתיחות לא פסחה על שורות הקואליציה של מלוני עצמה, וכללה חיכוכים בין מפלגת 'אחים לאיטליה' לבין שותפותיה לימין הקיצוני ולמרכז-ימין. עם זאת, אנליסטים ציינו כי ההצבעה לא נכשלה בין היתר משום שמחוקקים רבים חששו לאבד את זכאותם לפנסיה פרלמנטרית אם תקופת כהונתם תיקטע בטרם עת. מלוני ציינה ברשתות החברתיות כי הממשלה מאוחדת ומחויבת להבטחותיה לציבור.