ישראלים דורשים אחריות על מחדלי ה-7 באוקטובר

עם עלות השחר מעל גבול רצועת עזה ביום רביעי, צעדו אנשי כפר עזה בדממה לעבר הנשקייה במרכז הקיבוץ. שם, זמן קצר לאחר השעה שבע בבוקר ב-7 באוקטובר 2023, הרגו מחבלים בהובלת חמאס מחצית מחברי כיתת הכוננות של היישוב שמנתה 14 חברים. הם היו חלק מ-64 נרצחים ו-19 חטופים מקהילה זו באותו יום ארור. הכאב עדיין טרי, ושלוש שנים אחרי, עולות שאלות קשות על מי צריך לשאת באחריות למחדל.

ענבר גולדשטיין, שאחיה ואחייניתה נרצחו וארבעה קרובי משפחה נוספים נחטפו מכפר עזה, ביטאה את תחושותיהם של רבים. לדבריה, היא זקוקה לכך שארצה תיקח אחריות. מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה הקטלנית ביותר בתולדות ישראל מאז הקמתה ב-1948, וגבתה את חייהם של כ-1,200 בני אדם בדרום הארץ, לצד חטיפתם של 251 בני אדם לעזה.

שלוש שנים לאחר מחדל האבטחה הגדול ביותר של ישראל, עדיין אין ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק כיצד התאפשרה הקטסטרופה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמד בראש המערכת בזמן המחדל, מתמודד שוב בבחירות ומבטיח להיות חזק מול אויבי ישראל. משפחות הקורבנות טוענות שהבעיות המערכתיות עמוקות בהרבה מיום אחד בלבד.

גולדשטיין ציינה כי איש לא חקר את שורשי המתקפה, והגדירה את האירועים כתהליך ארוך של נטישה ולא כמשהו שהתחיל או הסתיים רק ב-7 באוקטובר. מלבד האחריות הישירה של חמאס, עולות בישראל שאלות גוברות לגבי מחדל המודיעין, המידע שהועבר למנהיגים הפוליטיים והצבאיים, ומה בדיוק ידע נתניהו עצמו.

ב חודשים שקדמו למתקפה, חיילות צעירות ששירתו במוצבים לאורך הגבול והתבוננו בפעילות חשודה הזהירו مرارا את מפקדיהן מפני הכנות אפשרית לתקיפה. רוני אשל הייתה אחת מהן, ונהרג יחד עם 14 חברות נוספות ליד מוצב נחל עוז. דודה, אלעד לוי, הביע את אי-הוודאות העמוקה של המשפחות לגבי האזהרות המוקדמות.

לוי שאל האם הגיעו אזהרות ממצרים, מהאמירויות או מגורמים אחרים שנתניהו בחר להתעלם מהן. הוא הדגיש את הצורך הדחוף לחשוף את מה שקרה לא רק ביום המתקפה, אלא גם בשנים שקדמו לו, כדי למנוע את הישנות האסון. לדבריו, האמת חייבת לאור השמש.

למרות הלחץ הציבורי המוגבר מצד משפחות הקורבנות, נתניהו המשיך לדחות כל אחריות אישית למחדל או הקמת ועדת חקירה רשמית. ככל שמתקרבות הבחירות, הווויכוח על אחריות ההנהגה נותר סוגיה טעונה וכואבת עבור מדינה שעדיין נושאת את צלקות אוקטובר 2023.