יותר מ-300 נהרגו השנה: איזו מפלגה תטפל בתאונות הדרכים?

רגע לפני שהציבור הישראלי ניגש לקלפי, נדמה כי סוגיית הקטל בכבישים נדחקה לשוליים. עם 363 בני אדם שקיפחו את חייהם מתחילת שנת 2026, ו-7 הרוגים רק בשבוע האחרון, מדובר באחד האתגרים הביטחוניים והחברתיים הגדולים ביותר של המדינה. למרות זאת, המערכת הפוליטית מתייחסת לנושא כגזרת גורל, תוך האשמת 'הגורם האנושי' והימנעות מטיפול שורש בתשתיות ובאכיפה.

הכישלון הניהולי בא לידי ביטוי בתקצוב חסר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. גם כאשר אושרה תוכנית לאומית, היא תוקצבה באופן חלקי בלבד, ורוב הכספים נותרו תקועים במשרד התחבורה. הפער בין ישראל לעולם המערבי הולך וגדל: בעוד שבאיחוד האירופי נרשמה ירידה של כ-15% במספר ההרוגים בין 2019 ל-2025, בישראל נרשם זינוק חד של 29%. המצב כה חמור, עד שהמועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) השעתה את ישראל ממדדי הביצוע שלה, בטענה שהממשלה אינה עומדת במחויבות בסיסית להגנה על חיי אדם.

בדיקת עמותת 'אור ירוק' לקראת הבחירות חושפת תמונה עגומה. מפלגות שלטון מרכזיות, בהן הליכוד, עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה, כלל לא פרסמו מצע בחירות. מפלגות אחרות, כמו הציונות הדתית וישראל ביתנו, פרסמו מצעים מפורטים אך בחרו להתעלם לחלוטין מהקטל בכבישים, למרות שראשיהן כיהנו בעבר כשרים הממונים על התחום.

מנגד, קיימות מפלגות בודדות המציבות את הנושא בראש סדר העדיפויות. מפלגת 'הדמוקרטים' מציעה תוכנית חומש לאומית להפחתת ההרוגים ב-50%. מפלגת 'ביחד', בהובלת מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר קרן טרנר, מציעה תוכנית מפורטת הכוללת השקעה בתשתיות 'סלחניות', עידוד טכנולוגיות מצילות חיים ותוכנית גריטה לרכבים ישנים. מפלגת 'ישר!' מתמקדת באכיפה מוגברת, שימוש באמצעים אלקטרוניים והסדרה מחמירה של הכלים הדו-גלגליים החשמליים. גם הרשימה המשותפת קוראת לתוכנית לטיפול בצמתים מסוכנים. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הממשלה הבאה תבחר להילחם על החיים בכבישים, או שתמשיך להפקיר את הציבור לגורלו.