❝מפני דרכי שלום — כך נוהגים❞
בהשראת גיטין נ״ט א
אֲנָא הֲוַאי בְּמִנְיָינָא דְּבֵי רַבִּי, וּמִינַּאי דִּידִי מְנוֹ בְּרֵישָׁא.
וְהָאֲנַן תְּנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְהַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת – מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד!
אָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולָס: שָׁאנֵי מִנְיָנָא דְּבֵי רַבִּי, דְּכוּלְּהוּ מִנְיָנַיְיהוּ מִן הַצַּד הֲווֹ מַתְחִילִין.
וְאָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי ווֹלֶס: מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבִּי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדוּלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד.
וְלָא?! הָא הֲוָה יְהוֹשֻׁעַ! הֲוָה אֶלְעָזָר. הָא הֲוָה אֶלְעָזָר! הֲוָה פִּנְחָס. וְהָא הֲוָה פִּנְחָס! הֲווֹ זְקֵנִים.
הָא הֲוָה שָׁאוּל! הֲוָה שְׁמוּאֵל. וְהָא נָח נַפְשֵׁיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי קָאָמְרִינַן. וְהָא הֲוָה דָּוִד! הֲוָה עִירָא הַיָּאִירִי.
וְהָא נָח נַפְשֵׁיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי בָּעֵינַן. הָא הֲוָה שְׁלֹמֹה! הֲוָה שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. וְהָא קַטְלֵיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי קָאָמְרִינַן.
הָא הֲוָה חִזְקִיָּה! הֲוָה שֶׁבְנָא. הָא אִיקְּטִיל! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי קָאָמְרִינַן. וְהָא הֲוָה עֶזְרָא! הֲוָה נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה.
אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: אַף אֲנִי אוֹמֵר, מִימוֹת רַבִּי וְעַד רַב אָשֵׁי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדוּלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. וְלָא?! וְהָא הֲוָה הוּנָא בַּר נָתָן! שָׁאנֵי הוּנָא בַּר נָתָן, דְּמֵיכָף הֲוָה כַּיִיף לֵיהּ לְרַב אָשֵׁי.
מַתְנִי׳ חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. וּבֶן בְּתִירָא אוֹמֵר: קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ – בְּמִטַּלְטְלִין. הַפָּעוֹטוֹת מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר – בְּמִטַּלְטְלִין.
גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: מַחֲלוֹקֶת בְּמִטַּלְטְלִין, אֲבָל בְּגִיטִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל בִּרְמִיזָה.
פְּשִׁיטָא, ״בְּמִטַּלְטְלִין״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא ״אַף בְּמִטַּלְטְלִין״, קָא מַשְׁמַע לַן.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן: כְּמַחְלוֹקֶת בְּמִטַּלְטְלִין כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּגִיטִּין. וְהָאֲנַן ״בְּמִטַּלְטְלִין״ תְּנַן! אֵימָא: ״אַף בְּמִטַּלְטְלִין״.
הַפָּעוֹטוֹת מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר – בְּמִטַּלְטְלִין. וְעַד כַּמָּה? מַחְוֵי רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: כְּבַר שֵׁית – כְּבָר שַׁב. רַב כָּהֲנָא אָמַר: כְּבַר שַׁב – כְּבַר תַּמְנֵי. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: כְּבַר תֵּשַׁע – כְּבַר עֶשֶׂר.
וְלָא פְּלִיגִי; כֹּל חַד וְחַד לְפִי חוּרְפֵּיהּ. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו.
״וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה, הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עוֹבְדֵי הַבָּעַל״ – מַאי ״מֶלְתָּחָה״? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר הַנִּמְלָל וְנִמְתָּח.
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁיגֵּר לוֹ בּוּנְיָים בֶּן נוּנְיָים לְרַבִּי – סִיבְנִי, וְחוֹמֶס, סַלְסָלָה, וּמַלְמָלָא. סִיבְנִי וְחוֹמֶס – כְּאַמְגּוּזָא וּפַלְגֵיהּ דְּאַמְגּוּזָא. סַלְסָלָה וּמַלְמָלָא – כְּפִיסְתְּקָא וּפַלְגוּ דְּפִיסְתְּקָא. מַאי מַלְמָלָא? דָּבָר הַנִּמְלָל וְנִמְתָּח.
וְטָעוּתָן עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא: עַד שְׁתוּת כְּגָדוֹל.
בָּעֵי אַבָּיֵי: מַתְּנָתוֹ, מַאי? רַב יֵימַר אֲמַר: אֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה; מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה.
אַפְכוּהָ וְשַׁדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַב מׇרְדֳּכַי. אֲמַר לֵיהּ: זִילוּ אֱמַרוּ לְבַר מָר, לָאו הָכִי הֲוָה עוֹבָדָא? כִּי הֲוָה קָאֵי מָר – חַד כַּרְעֵיהּ אַאַרְעָא וְחַד כַּרְעֵיהּ אַדַּרְגָּא, וַאֲמַרְנָא לֵיהּ: מַתְּנָתוֹ מַאי? וַאֲמַר לַן: מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה – אַחַת מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע וְאַחַת מַתְּנַת בָּרִיא, אַחַת מַתָּנָה מְרוּבָּה וְאַחַת מַתָּנָה מוּעֶטֶת.
מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם: כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
מקור: גיטין נ״ט א · הטקסט המלא בספריה ↗