מלחמות העולם והתפתחות הרעיונות: לאומיות ומרקסיזם

המאה התשע-עשרה נחשבת לאחת תקופות המפנה הדרמטיות ביותר בהיסטוריה האנושית, תקופה שבה התפוררו האימפריות המסורתיות והופיעו לראשונה מדינות הלאום המודרניות. בשיעור מעמיק זה מישיבת הר ברכה, הרב זאב סולטנוביץ' מנתח את הזרמים האידאולוגיים העמוקים שהכינו את הקרקע לקטסטרופות הגלובליות של המאה העשרים. באמצעות בחינת הקשר והמתח בין הלאומיות לסוציאליזם, השיעור ממחיש כיצד רעיונות פילוסופיים הפכו לכוחות פוליטיים וחברתיים ששינו את פני העולם.

בראשית התקופה נשלטה אירופה בידי אימפריות רחבות ידיים, דוגמת בריטניה, אוסטרו-הונגריה ורוסיה, שבהן הנאמנות הופנתה כלפי כתר או שושלת ולא כלפי זהות תרבותית או לשונית משותפת. ואולם, המהפכה הצרפתית ומסעות הכיבוש של נפוליאון בונפרטה טרפו את הקלפים. צבאות נפוליאון הפיצו בטעות את רעיון הלאומיות ברחבי היבשת, ובתגובה לכך התעוררה תנועת נגד לאומית עזה, שבאה לידי ביטוי בנאומיו של פיכטה אל האומה הגרמנית ובפעילותם של האחים הדיוטות ואספני הפולקלור.

המאה הזו עמדה גם בסימן המתח שבין לאומיות אזרחית ללאומיות אתנית. הגדרת האומה עברה מהתאגדות פוליטית סביב מערכת חוקים וזכויות אזרחיות אל קולקטיב אורגני המבוסס על מוצא, דם ותרבות משותפת. כפילות זו הולידה בהמשך השלכות היסטוריות הרות גורל, החל באיחוד איטליה וגרמניה וכלה בעיוותים האפלים של הפשיזם והנאציזם. במקביל, הוגים יהודים כמו משה הס החלו להתמודד עם משמעות הלאומיות עבור עמם שלהם, וחיברו בין עבר עתיק לשאיפות פוליטיות חדשות.

במקביל להתעוררות הלאומית, התפתחה התורה הסוציאליסטית והכלכלית ככוח מהפכני מקביל. קרל מרקס, שזכה לתמיכתו הכלכלית והרעיון של פרידריך אנגלס, גיבש תפיסה מטריאליסטית של ההיסטוריה, המונעת בידי מאבקים כלכליים. לפי מרקס, ההיסטוריה נעה בשלבים קבועים מראש: מקומוניזם פרימיטיבי, דרך חברת עבדים ופיאודליזם, ועד לקפיטליזם תעשייתי. כל שלב מתאפיין במאבקים בלתי פוסקים בין מדכאים למדוכאים.

המהפכה התעשייתית שימשה זז מרכזי במודל זה. המצאת מנוע הקיטור והקמת המפעלים הגדולים יצרו מעמד עירוני חדש ועצום – מעמד הפועלים. מציאות זו יצרה פערים עצומים בחברה והיוותה את הרקע לכתיבת 'המניפסט הקומוניסטי' ולדרישה למהפכה עולמית. במקביל, אירועים חוץ-אירופיים כמו מלחמת האזרחים באמריקה שיקפו מאבק מורכב ששילב אינטרסים כלכליים עם שיקולים מוסריים.

בסופו של דבר, שיעורו של הרב סולטנוביץ' מראה כי מלחמות העולם לא פרצו כתוצאה מקריאות אקראיות, אלא היו התפרצות סופית של מתחים אידאולוגיים לא פתורים. ההתנגשות בין הרצון להגדרה עצמית לאומית לבין השאיפה לסולידריות מעמדית גלובלית יצרה סדר עולמי שביר, שהבנתו חיונית להבנת המציאות הפוליטית של ימינו.