ביקורת: The Social Reckoning מציג מבט פושר על תרבות הטכנולוגיה

כאשר הסרט 'הרשת החברתית' של דייוויד פינצ'ר יצא לאקרנים בשנת 2010, התפיסה הציבורית של מארק צוקרברג הייתה שונה לחלוטין מזו של היום. אנשים רבים עדיין ראו במתכנת הצעיר גאון חזוני שחולל מהפכה בתקשורת הגלובלית באמצעות יצירת פייסבוק. התסריט המבריק של ארון סורקין ביקר ללא ספק את אופיו האישי של צוקרברג ואת גיסתו העסקית הדורסנית, אך הוא גם סייע למיתוס את מייסד החברה בתקופה שבה תעשיית הטכנולוגיה נהנתה מאמון ציבורי עצום.

כיום, נוף דעת הקהל סביב חברות המדיה החברתית השתנה באופן קיצוני. שנים של שערוריות פרטיות מידע, שימועים בקונגרס וחושפי שחיתויות כמו פרנסס האוגן חשפו את המציאות האפלה יותר של מעורבות אלגוריתמית ומעקב תאגידי. על רקע זה מגיע The Social Reckoning, פרויקט קולנועי או סטרימינג חדש שנועד לבחון את ההשלכות של מהפכת המדיה החברתית ולהזכיר לצופים כיצד הגענו למצב הדיגיטלי הנוכחי שלנו.

למרבה הצער, במקום להציע תובנות רעננות או ביקורת מבנית עמוקה, The Social Reckoning מתגלה לרוב כמותחן פושר. הנרטיב מכסה שטחים מוכרים, ועובר על שלבי היוהרה התאגידית, הצמיחה הבלתי מבוקרת והכישלון הרגולטורי המערכתי שאפיינו את העשור הקודם. למרות שהנושא נותר קריטי מבחינה ציבורית, הביצוע מתקשה ללכוד את המתח הדרמטי החד ואת העוקץ האינטלקטואלי שהפכו טיפולים קולנועיים קודמים בתעשיית הטכנולוגיה למרתקים כל כך.

ההקשר של הסרט מעוגן עמוק בחרדה בת זמננו מפני הכוח שבידי קומץ מונופולים טכנולוגיים. על ידי התמקדות בחיכוך בין שאיפות תאגידיות לאינטרס ציבורי, הפרויקט מנסה לפרק את המנגנונים שאפשרו לפלטפורמות להתרחב מעבר להישג ידם של מנגנוני אחריות דמוקרטיים מסורתיים. עם זאת, בבחירה בקונבנציות של מחתן סטנדרטי על פני גישה חקירתית קפדנית, הוא לעיתים קרובות ממעיט מדחיפות המסר של עצמו.

ניתוח של הסרט חושף מתח בין בידור מסחרי לפרשנות פוליטית. יוצרי הסרט מתכוונים בבירור לעורר השתקפות על האופן שבו פידים אלגוריתמיים מניפולטיביים משפיעים על התנהגות אנושית ומקצינים חברות. עם זאת, על ידי ריכוך הקצוות כדי להתאים לפורמט קולנועי נגיש, הנרטיב מרגיש לעיתים קרובות חסר שיניים. הוא מסכם היסטוריה ידועה במקום לחשוף אמיתות חדשות, מה שהופך אותו לסיכום חינוכי יותר מאשר להתגלות עבור צופי טכנולוגיה מושבעים.

פרטים שימושיים צפים במסגור של ממשל תאגידי והעלות האנושית של קנה מידה. ההפקה מדגישה את האזהרות הפנימיות שהתעלמו מהן שוב ושוב מנהלים שרדפו אחר מדדי מעורבות מתמשכים. רגעים אלו מציעים הצצה לריקבון המערכתי הפוקד את התאגידים הדיגיטליים המודרניים, ומשקפים אירועים אמיתיים ששלטו בכותרות בשנים האחרונות.

לסיכום, The Social Reckoning משמש כתזכורת שימושית, אם כי לא מעוררת השראה, לכוחות שעיצבו את האינטרנט המודרני. למרות שהוא חסר את החדשנות הפורצת דרך של קודמיו, הוא עדיין מתפקד כנקודת כניסה שימושית לדיונים על אחריות במגזר הטכנולוגי. ככל שחברה ממשיכה להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של קישוריות המונית, סיפורים הבוחנים את מבני הכוח הללו יישארו חיוניים, גם כאשר הם נופלים מקומות קולנועיים ענקיים.