ביקורת סרט: Sinister - האם הוא באמת מפחיד?

ז'אנר האימה הוא אחד המאתגרים ביותר בקולנוע, שכן הוא דורש מהיוצרים לא רק להפחיד, אלא גם לבנות עולם שמרגיש אמיתי ומאיים. הסרט 'Sinister' משנת 2012, בבימויו של סקוט דריקסון, מצליח לעשות זאת בצורה יוצאת דופן. העלילה עוקבת אחר אליסון אוסוולט, סופר פשע אמיתי שנואש להצלחה, שעובר עם משפחתו לבית שבו התרחש רצח מזעזע. הוא מקווה למצוא שם את ההשראה לספרו הבא, אך מוצא במקום זאת קופסה מלאה בסרטי 8 מ"מ ישנים.

הסרטים הללו מתעדים רציחות משפחתיות אכזריות, והצפייה בהם מובילה את אליסון לחקור את הקשר שלהם לישות על-טבעית עתיקה בשם 'בוגול'. מה שהופך את הסרט למיוחד הוא האווירה המעיקה שהוא יוצר. במקום להסתמך רק על 'ג'אמפ-סקרס' זולים, הסרט בונה מתח פסיכולוגי איטי שחודר מתחת לעור. הצילום של סרטי הבית, שנראים מטושטשים ומחוספסים, מוסיף תחושה של מציאות מטרידה שקשה להתעלם ממנה.

המשחק של איתן הוק בתפקיד הראשי הוא עוגן משמעותי. הוא מגלם דמות שמוכנה להקריב את שלום משפחתה למען תהילה ספרותית, מה שמוסיף רובד של מוסר וחרטה לסיפור. הקהל נשאב לתוך האובססיה של אליסון, ומרגיש את המחיר הכבד שהוא משלם על הסקרנות שלו. המוזיקה והסאונד בסרט משחקים תפקיד קריטי, עם צלילים צורמים שמשאירים את הצופה דרוך לאורך כל הסרט.

לסיכום, 'Sinister' הוא יצירת מופת מודרנית של אימה. הוא לא מנסה להיות סרט סלאשר רגיל, אלא משהו עמוק ומפחיד הרבה יותר. אם אתם מחפשים סרט שישאיר אתכם ערים בלילה, זהו ללא ספק בחירה מצוינת. קרין אלדאה מנתחת בביקורת שלה את כל האלמנטים שהופכים את הסרט הזה לחוויה בלתי נשכחת עבור חובבי הז'אנר.