צ'אק לורי נזכר ב'זדון' בעבודה על הסיטקום של רוזאן בר

לפני שהפך לענק בתעשיית הטלוויזיה, הידוע בלהיטים ענקיים כמו 'המפץ הגדול' ו'שני גברים וחצי', צ'אק לורי היה תסריטאי שניווט בסביבה בלחץ גבוה של הסיטקום 'רוזאן'. בהופעה לאחרונה בפודקאסט 'Dinner’s on Me' בהנחיית ג'סי טיילר פרגוסון, לורי סיפק מבט כנה על אותן שנים מוקדמות, ואפיין את החוויה ככזו המוגדרת על ידי 'זדון'.

כשנשאל כיצד ניהל את חדר הכותבים הכאוטי לשמצה של התוכנית, לורי היה בוטה לגבי המניעים שלו. הוא הסביר שההתמדה שלו לא נבעה מאהבה לפרויקט, אלא מצורך נואש להימנע מחזרה לחוסר היציבות הכלכלית שחווה במשך כמעט שני עשורים. לאחר שנאבק בעוני ובבעיות בריאותיות במשך שנים, לורי היה נחוש לשמור על עבודתו, גם בתנאים מתישים שכללו שבועות עבודה של 60 עד 70 שעות.

לורי זיהה את שורש המתח כבוז היסודי של רוזאן בר לתהליך הכתיבה. כסטנדאפיסטית שבנתה את הקריירה שלה על קול ייחודי וחומרים מקוריים, בר התקשתה לקבל את העובדה שתוכנית טלוויזיה דורשת מאמץ שיתופי. לורי ציין שהיא 'שנאה מיסודה' שאנשים אחרים כותבים את המילים שהיא אמורה לומר על המסך.

חיכוך זה יצר אווירה הפכפכה. לורי הסביר שהמעבר מפרפורמרית סולו לכוכבת של סיטקום אנסמבל היה מכשול שבר התקשתה לעבור. מכיוון שהשיגה כוכבות על סמך הכתיבה שלה, הצורך להסתמך על צוות כותבים הרגיש כמו אובדן שליטה. טינה זו כלפי חדר הכותבים הפכה למאפיין מגדיר של ההפקה במהלך כהונתו.

למרות הרעילות של הסביבה, התקופה של לורי ב'רוזאן' שימשה כתקופה מעצבת בקריירה שלו. הוא המשיך ליצור כמה מהסיטקומים המצליחים ביותר בתולדות הטלוויזיה, כולל 'גרייס על הכוונת', 'סיביל', 'דארמה וגרג' ו'ממי'. היכולת שלו לנווט באתגרים של הסט של 'רוזאן' בבירור לא הפריעה למסלול שלו, שכן הוא הפך לאחד המפיקים הפוריים ביותר בהוליווד.

'רוזאן' שודרה במקור בין 1988 ל-1997 ונשארה פיסת היסטוריה טלוויזיונית משמעותית. בעוד שהתוכנית הייתה הצלחה אדירה ברייטינג, הדיווח של לורי מדגיש את הקונפליקטים האישיים שלעיתים קרובות אינם נראים המתרחשים מאחורי הקלעים של הפקות גדולות. הסיפור שלו משמש תזכורת לכך שאפילו התוכניות המצליחות ביותר יכולות להיוולד מסביבות של חיכוך מקצועי עז ומאבק אישי.

בסופו של דבר, ההשתקפות של לורי מציעה הצצה נדירה למציאות של חדר הכותבים. היא מדגישה את הקושי לאזן בין אגו יצירתי לבין הדרישות השיתופיות של הפקת טלוויזיה. עבור לורי, החוויה הייתה מבחן באש שהוא שרד בזכות התמדה בלבד, מה שהוביל אותו בסופו של דבר לקריירה המוגדרת על ידי החזון היצירתי שלו והצלחה עצומה.