ביקורת סרט: "מלאכותי" של לוקה גואדגָּדנינו הוא ההמשך האמיתי לרשת חברתית

חובבי הקולנוע הפוקדים את עונת הסרטים מגלמים כעת מקבילה קולנועית אמיתית לסרט "הרשת החברתית". בעוד סרטו של אהרון סורקין ממשיך את סאגת פייסבוק ומארק צוקרברג, יורשו האמתי והסגנוני של אותו קלאסיקו מודרני הוא "מלאכותי" של לוקה גואדגָּדנינו. הסרט, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים של ניו יורק, צולל היישר אל תוך יצירת הבינה המלאכותית ומשרטט את המסע הסוער שלה מחזיונות מוקדמים ועד להפוך לאימפריה עסקית ששווה טריליוני דולרים.

במרכז העלילה עומדים מייסדי OpenAI, תוך התמקדות מיוחדת במנכ"ל הבולט סם אלטמן, בגילומו המבריק של אנדרו גארפילד ולצידו יורה בוריסוב. עם זאת, היריעה של "מלאכותי" רחבה בהרבה מביוגרפיה עסקית רגילה. היא חוזרת לימים הראשונים של מחקר הבינה המלאכותית כדי להמחיש לא רק כיצד הטכנולוגיה הומצאה ופותחה, אלא כיצד היא נחלמה ונחשקה מתוך דמיונם של היוצרים.

מה שהופך את הסיפור למרתק כל כך הוא הפרדוקס המובנה בטכנולוגיה עצמה. בניגוד להמצאות מסורתיות, בינה מלאכותית מתוכננת להיות חכמה ומחפשת כמו התודעה האנושית, ואולי אף יותר מכך. משמעות הדבר היא שאפילו החלוצים שהמציאו אותה אינם יודעים בוודאות מה היא ומה היא תעשה בסופו של דבר. הם מבינים את הפוטנציאל העצום שלה, אך אינם מסוגלים לחזות את מסלולה. במקום זאת, הם נאלצים לשחרר אותה לחופשי כדי לראות למה היא מסוגלת, מתוך ידיעה שמרגע שנפתחה תיבת פנדורה זו, יהיה בלתי אפשרי להחזיר את הג'ין לבקבוק.

גואדגָּדנינו בונה סיפור רב-ממדי הפועל בכמה מישורים במקביל. זהו סיפור על שחר של עולם חדש, הלוכד את רגע ההארה הדיגיטלי שבו פריצת דרך מקבלת חיים משל עצמה. במקביל, הסרט מתפקד כמותחן תאגידי דורסני המונע מההבנה שטכנולוגיה זו תשנה את חיינו מהישוב ותייצר עושר דמיוני. אולם מתחת לפוליטיקה המשרדית ולמונחים הטכניים, נושא הסרט נושא את האווירה המטרידה של סרט אימה, שבו הבינה המלאכותית מגיחה מן המעבדה כנחש מאיים, והשאלה הדרמטית היא מי ישלוט בה וכיצד.

החשוב מכל הוא ש"מלאכותי" נותר סרט אנושי מאוד. הוא בוחן את המשקל הפכולגי שנושאים בני אדם המצאים בפתחו של כוח חזק מהם לאין שיעור. צופים רבים נכנסים לאולם כשהם מרגישים שבינה מלאכותית היא תחום מופשט ומנוכר, אך ככל שהעלילה מתפתחת, הנושא מתעורר לחיים על המסך הגדול והופך מוחשי, משמעותי ומלא סיכונים.

התוצאה היא יצירה קולנועית מעוררת השראה ומצננת כאחד, המותירה את הצופים במצב תודעתי שונה לחלוטין עם סיום הצפייה. באמצעות הפיכת מושגים טכנולוגיים מורכבים לדרמה אנושית מותחת, גואדגָּדנינו יצר הצהרה קולנועית מובהקת על ההמצאה המכוננת של דורנו.