האישה שנלחמת בעזיבת החברות הבריטיות את בורסת לונדון

עולם הפיננסים הבריטי ניצב בפני נקודת מפנה קריטית, שכן חברות ענק ממשיכות לחפש אפיקי צמיחה מחוץ לגבולות המדינה. דאם ג'וליה הוגט, המנכ"לית של הבורסה לניירות ערך בלונדון (LSE), מזהירה כי האווירה הציבורית השלילית סביב השוק הבריטי פוגעת קשות במוניטין שלו ודוחפת חברות לחפש בשווקים זרים כמו ניו יורק, אמסטרדם ופרנקפורט.

הרקע לדיון זה נעוץ בבריחה מתמשכת של חברות בולטות מהבורסה בלונדון. בשנים האחרונות שורה של ארגונים גדולים הסיגו את מניותיהם, נרכשו על ידי משקיעים זרים או בחרו להקים הנפקות ראשונות לציבור (IPO) במדינות אחרות. דוגמאות בולטות כוללות את ענקית המשלוחים Just Eat שעברה לאמסטרדם, חברת התיירות Tui שבחרה בפרנקפורט, וקבוצת ההימורים פלאטר שמניותיה נסחרות כיום בניו יורק. תופעה זו מחלישה את הכלכלה הבריטית ומקטינה את הכנסות המדינה ממסים.

ניתוח המצב מצביע על הפער העצום בין השווקים הבריטיים לשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד לארצות הברית. בעוד שבלונדון התקיימו בשנה שעברה 23 הנפקות בלבד שגייסו 2.1 מיליארד ליש"ט, בארה"ב התקיימו 354 הנפקות שגייסו 33 מיליארד ליש"ט. הוגט מצביעה על מגמה אירונית שבה משקיעים בריטים וקרנות פנסיה מפנים את כספם לוול סטריט כדי לחפש תשואות טובות יותר, ובכך מממנים צמיחה מעבר לים במקום לתמוך בעסקים מקומיים.

כדי לשנות את המגמה, הוגט מתעקשת שהממשלה חייבת ליצור תמריצים מבניים שיעודדו את הבריטים להשקיע בבית. היא מדגישה כי אין מחסור בחברות מעולות או בהון זמין בבריטניה, אך חיבור בין המשאבים לבין השוק המקומי דורש פעולה פוליטית נחושה ושינוי בתפיסה הלאומית.

לסיכום, עתידה של בורסת לונדון תלוי בשינוי השיח הציבורי וביישום רפורמות מבניות. באמצעות מתן תמריצים כלכליים מוחשיים ועצירת הביקורת העצמית המוגזמת, בריטניה עשויה להחזיר לעצמה את מעמדה כמוקד משיכה מרכזי לחברות מובילות.