מהנשמדע

עוף חסר מעוף מתקופת היורה לפני 150 מיליון שנה, באזור סין, חי עוף. לפני מספר ימים, השרידים המאובנים שלו הוצגו במאמר חדש. המין, שזכה לשם Yuezhuornis yangyuanensis, היה בעל נוצות וכנפיים, ומבחינות רבות דמה מאוד לציפורים בנות ימינו. עם זאת, הכנפיים שלו היו קצרות בצורה שככל הנראה לא איפשרה לו לעוף. היו לו גם שיניים חדות, והאצבע האמצעית על כל רגל הייתה מצויידת בטפר גדול, בדומה לדינוזאורים טורפים שאינם מ

חברים לא גונבים מחברים (או לפחות גונבים פחות) מחקר חדש, שנערך על 26 שימפנזים בשמורה באוגנדה, מצא כי בדומה לבני אדם, גם שימפנזים מעניקים יחס מיוחד לחבריהם. החוקרים בדקו כיצד קופי האדם מתנהגים כשניתנת להם הזדמנות לגנוב מגש אננס משימפנזה אחר. נמצא כי הם גנבו מחבריהם בכ-61% מהמקרים, לעומת כ-70% מהמקרים שבהם לא היו יחסי חברות בין שני השימפנזים. גם תגובות הנגזלים היו שונות: כשחבר גנב מהם, הם מחו בעוצמה

הסוד הצונן של הצמחים מעמק המוות איך שורדים חום של 60 מעלות? הצמח המדברי Tidestromia oblongifolia, שגדל באזורים צחיחים כמו עמק המוות בארצות הברית, מצליח בכך בין השאר באמצעות קירור העלים שלו. במחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, חוקרים חשפו שתילים לחום קיצוני, וגילו כי העלים של חלק מהצמחים ששרדו נשארו קרירים ב-13-10 מעלות מהאוויר סביבם. הקירור מתרחש באמצעות דִּיּוּת, תהליך שבו מים מתאדים דרך פתחים זעירים ב

גם לעצים הגבוהים בעולם חם מדי יערות עצי הסקויה הענקית (Redwood) במערב ארצות הברית אוגרים כמויות עצומות של פחמן. העצים גדלים באזורים קרירים בקליפורניה, אך בעקבות שינויי האקלים יש שם יותר ויותר גלי חום, ומחקר חדש מראה כי אגירת הפחמן של העצים עלולה להיפגע. צמחים מקבעים פחמן אטמוספרי בתהליך הפוטוסינתזה, שבו הם משלבים אותו בסוכרים בעזרת אנרגיית השמש. ניסויי מעבדה הראו כי קצב הפוטוסינתזה של עצי הסקויה פ

למצוא את תאי הזרע הנסתרים אי-פוריות גברית עלולה לנבוע ממיעוט קיצוני של תאי זרע בנוזל הזרע, עד כדי כך שקשה לאתר אפילו תא בודד שיוכל לשמש להפריה חוץ גופית. במקרים כאלה החיפוש במיקרוסקופ בידי עובד מעבדה עלול להיות ממושך, ואם הוא נכשל לעיתים נדרשות פעולות פולשניות להפקת תאי זרע ישירות מהאשך. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה פיתחו את מערכת STAR, שמשלבת בינה מלאכותית ושבב מיקרופלואידי – התקן זעיר שבו תעלות

הסוף לבונזן? מה אם היית מגלה ששיטה שמשמשת אלפי מדענים ברחבי העולם כדי לעבוד בצורה סטרילית היא בעצם לא יעילה ואף עשויה להזיק? במעבדות מיקרוביולוגיה רבות חוקרים עובדים ליד מבער בונזן בוער, מתוך הנחה שהחום הנפלט מהלהבה יוצר זרימת אוויר כלפי מעלה, המרחיקה מיקרואורגניזמים מאזור העבודה. אבל האם השיטה באמת יעילה? במחקר שפורסם באוגוסט ביקשו החוקרים לבדוק זאת בניסוי מבוקר. הם פיזרו חיידקים באוויר והשוו את

בדרך לגידול תאי זרע במעבדה? חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית הצליחו להפוך תאים שמקורם בדמו של גבר לתאים שהגיעו לשלבים המוקדמים במסלול ההתפתחות לתאי זרע. המחקר עשוי לקדם את חקר אי-הפוריות בגברים ולסלול בעתיד דרך ליצירת תאי זרע במעבדה. החוקרים השתמשו בתאים שעברו תכנות מחדש למצב דמוי תאי גזע, וכיוונו את התפתחותם לתאי נבט – תאים מוקדמים שיכולים להתפתח בהמשך לתאי זרע. כדי לאפשר להם להמשיך ולהת

זיהום אוויר חריג סמוך לבתי הזיקוק בחיפה ריכוזים חריגים של בנזן נמדדו בימים האחרונים בתחנות ניטור סמוך למתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה. בעקבות הממצאים הורה משרד הבריאות לסגור שני בתי ספר בקריית אתא ולהעביר את הלימודים למקומות חלופיים, והמליץ לתושבים המתגוררים בטווח של עד קילומטר מהמתחם, ובמיוחד ילדים ונשים בהיריון, להימנע משהייה בחוץ שלא לצורך. בנזן (C₆H₆) הוא חומר נדיף המצוי בין היתר בנפט ובדלקים, ונס

האם הבינה המלאכותית באמת פתרה מאות בעיות מתמטיות? חברת openAI פרסמה בשבוע שעבר 722 מאמרים שיחד מספקים הוכחות מתמטיות ל-372 בעיות, חלקן בעיות פתוחות שמעסיקות מתמטיקאים שנים רבות. אלא ששלושה מהמאמרים כבר נמשכו בשל טעות בסימן מינוס, ב-14 נוספים נערכו תיקונים, ויש ספקות לגבי האופן שבו השתמשה החברה בתוכנת lean, שבאמצעותה אומתו לטענת OpenAI כ-42% מההוכחות. ההתפתחויות מעמידות את המתמטיקאים במבוכה: נוצר מ

כל הילדים קופצים, רוקדים ומפיצים חיידקים בסתיו 2025 קפצצו להנאתם עשרות ילדים עליזים באירוע חברתי במזרח אירלנד שכלל טירות מתנפחות. אך החגיגה הותירה אחריה חוויה קולקטיבית פחות משמחת: התפרצות של זן עמיד לאנטיביוטיקה של החיידק Staphylococcus aureus, שנקרא גם MRSA. החיידק מייצר רעלן הקשור לזיהומי עור ורקמות רכות. הנגעים הופיעו בעיקר בירכיים. בסך הכול זוהו תסמינים אצל 48 ילדים, שהם כ-80 אחוז ממשתתפי האי

פרס נובל בכימיה 2026: כשמולקולות בוחרות צד הפרס יוענק השנה לאנרי קגן (Kagan) מאוניברסיטת פריז־סוד בצרפת ולקנסו סואי (Soai) מאוניברסיטת טוקיו למדע ביפן, על גילויים שהראו כיצד תגובות כימיות יכולות להעדיף אחת משתי צורות מראה של מולקולה. כמו כפות הידיים שלנו, יש מולקולות שמופיעות בשתי צורות - תמונות מראה זו של זו. הבדל זה עשוי להיות משמעותי: שתי הצורות של חומר תרופתי יכולות להשפיע אחרת על הגוף. קגן הר

פרס נובל בפיזיקה 2026: ניטרינו על הקרח הפרס יוענק השנה לפרנסיס האלזן (Halzen) מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארצות הברית, שגילה דרך חדשה לאתר את אחד החלקיקים החמקמקים ביותר – הניטרינו – בגלאי שהוקם באנטארקטיקה. בכל שנייה חולפים דרך ציפורן הזרת שלנו כ-65 מיליארד חלקיקי ניטרינו. אין להם מטען חשמלי, המסה שלהם זעירה והם כמעט שאינם מגיבים עם החומר שבדרכם. חלקם מגיעים ממעמקי היקום ונושאים רמזים לתהליכים