💬 שו"ת דולב

שלום וברכה. ביחס לשאלתך על חוט ברזל המחזיק את עצי הבמבוק האם יש בכך בעיה. ידוע ומבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה שאסור לסכך בדבר המקבל טומאה. ברזל הוא מהדברים המקבלים טומאה ולכן אין לסכך בו. אמנם בנידון דידן הסיכוך נעשה על ידי הבמבוק אך חוט הברזל הוא זה שמעמיד את הבמבוק והשאלה האם גם דבר המעמיד אסור. המשנה בסוכה כא: אומרת הסומך סוכתו לכרעי המטה כשרה. ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. יש שני טעמים בגמ' לשיטת ר' יהודה. אחד מפני שאין לה קבע כלומר שהסוכה שנשענת על הרגלים הגבוהות של הגמ' [לא כמו המיטות שלנו] מטלטלת, וסוכה צריכה להיות דבר קבוע לשיטת ר' יהודה. תירוץ נוסף, מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. כלומר כיוון שהרגלים הם עיקר מה שמעמיד את הסכך למרות שהסכך עצמו כשר, הרי שהסוכה פסולה. מכאן נלמד דין דבר המעמיד, כלומר שסכך שהוא כשר, אך אינו עומד ללא דבר המקבל טומאה המחבר אותו למסגרת הסוכה וכן בינו לבין עצמו, הרי שהסכך פסול. נחלקו הראשונים כיצד נפסק ומאיזה טעם. בעל המאור (הרז"ה) פסק כחכמים הוא ת"ק שאין בעיה לסכך בדבר המעמיד. תה"ד פסק כר' יהודה שאין לסמוך בכרעי המיטה אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה בגלל שסוכה צריכה להיות קבועה ובמיטה היא מטלטלת. ואילו הרי"ף לפי הבנת הב"י פסק כר' יהודה ומטעם איסור דבר המעמיד שפוסל את הסכך. בפסיקת השו"ע יש סתירה, מחד פסק בסימן תרל שאין דבר המעמיד פוסל את הסכך – הסמוך סוכתו על כרעי המטה והכרעיים הם מחיצות, אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה. רואים שהשו"ע לא חשש לדבר המעמיד, ופסק שניתן לסכך סוכתו על כרעי המיטה. וכך גם משמע מפסיקת השו"ע בסימן תרכט סעיף ח שפסק שמותר לחבר עצי סכך במסמרים של ברזל לדפנות הסוכה ולא חשש לדבר המעמיד. מאידך בסימן תרכט סעיף ו הסתפק השו"ע אם מותר לשים סולם על הסכך ולסכך על גביו משמע שחשש לדבר המעמיד. רוב האחרונים הבינו בשיטתו שיש להחמיר לכתחילה ובדיעבד מותר כך פסק המשנה ברורה סימן תרכט סעיף קטן כב פסק להחמיר לכתחילה לסכך בדבר המעמיד וכך לשונו - וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא, דלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כדמוכח בסוף סי' תר"ל וכך הבין הרב בן ציון אבא שאול באור לציון. לסיכום לכתחילה אין לסכך בבמבוק עם חוט ברזל אך בדיעבד ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לסמוך על כך. לגבי חוט סנטטי זה יותר קל, כיוון שאיסור המעמיד שלו הוא איסור דרבנן בלבד ולא איסור דאו', ובדבר זה יש מח' בין הפוסקים, לדעת הביאור הלכה הראשון בסימן תרל, יש להחמיר רק במעמיד דאו' ואילו לדעת הפרמ"ג יש להחמיר גם בדין דרבנן ולכן בחוט סינטטי ניתן יותר להקל. יש עוד פיתרון מעשי שהציעו חלק מהאחרונים והוא להחזיק את הבמבוק רק במעטפת באמצעות עצים מעל ומתחת שהבמבוק הוא סנדוויץ ואז אין צורך בחוט הברזל והוא לא מעמיד כי גם בלעדיו בזכות העצים הוא עומד, ומי שרוצה לסמוך על כך יכול ורשאי.

שלום וברכה דין זה הוא דין דבר המעמיד, שבאחת התשובות עסקנו בו בהרחבה . לכתחילה אין לקשור את הסכך על ידי אזיקונים שהם דבר המקבל טומאה, אמנם בדיעבד אם אין לו פתרון אחר ניתן לסמוך על כך וכך הכריע המ"ב בסימן תרכט סעיף קטן כב. פתרון מעשי שלמדתי מהרב שמואל אריאל שיותר טוב מבחינה הלכתית הוא מעמיד דמעמיד. לשים קרש נוסף מעל הסכך לנצח ואת הקשר שמעל הסכך לחבר לדופן או לעץ שמתחת לסכך, כך לא קושרים את הסכך ישירות והווי דין מעמיד דמעמיד שמותר ומצד שני הסכך לא יזוז. נאמר לי שגם אצל שמואל אזולאי יש חוטים מן הצומח. אכן גם איתם ניתן לקשור וזה פיתרון הלכתי טוב. אמנם חוטי פשתן אינם טובים בגלל שברגע שמעבדים אותם הם מקבלים טומאה. כאמור בדיעבד גם זה בסדר הרב בהמשך לאזיקונים. מדוע נחשבים מקבלים טומאה כאשר הפלסטיק לא היה קיים בזמן נתינת דיני טומאה? האם כל חומר חדש הוא בגדר ספק טומאה ולכן מחמירים? שלום וברכה אבי. אדייק יותר את שכתבתי. הגמ' בסוכה לומדת מהפסוק חג הסוכות תעשה... באספך מגרנך ומיקבך שצריך שיעשה הסוכות ממה שמאסף מפסולת גורן ויקב, ולכן לומדים שאין מסככים אלא מן הדבר הצומח. זהו הדבר הבסיסי ביותר בסכך. כך גם פסקו הפוסקים והשו"ע [תרכט, א] – דבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הארץ, ואזיקון אינו עונה לגדר שצומח מן הארץ ולכן הוא פסול לסכך בו ולכן יש בו דין דבר המעמיד ואין לקשור בו את הסכך. כאמור בדיעבד אם אין ברירה או שהעמידו בו את הסכך, אין הוא פוסל את הסוכה.

שלום וברכה הגמ' בסוכה לט: מדברת על קדושת שביעית בלולב ולכאורה משמע מהגמ' שאין קדושת שביעית בלולב. הגמ' אומרת אגב הדיון הנ"ל, טעמא דלולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא, הא דשביעית קדש, אמאי עצים בעלמא הוא ועצים אין בהן משום קדושת שביעית. ממשפט זה של הגמרא מבואר שאין קדושת שביעית בעצים ולכן ניתן לסכך בהם כרגיל. אמנם יש לשים לב שלא גוזמים את העצים באופן שיצמיח את העצים אלא רק לצורך הענפים. יש בהחלט מעלה לפי הסוד וגם לעיתים מצד הפשט לסכך בעצי אילן, וכמו שנאמר בפיוט אילן כמספר סוכה עולה שניהם גמטריא 91 השווה לחיבור שם הויה עם שם אדנות. שבת שלום ומבורך וכל טוב.

שלום וברכה. צריך שיהיה פחות משלושה טפחים זה 24 ס"מ. לכן כדאי שיהיה 22 ס"מ בין פס לפס. זה גם יוצא ידי עוד שיטה שמחשבנת שלושה טפחים כ22.4 ס"מ

שלום וברכה בלי להיכנס לכל הפרטים של כשרות פרגולה, הנידון שאתה שואל עליו הוא לגבי דין תעשה ולא מן העשוי. נאמר בתורה חג הסוכות תעשה לך, ומכאן לומדים שצריך להקדים את בניית הדפנות לשימת הסכך. בכדי שלא יהיה תעשה מן העשוי יש לשים קודם את הדפנות ואז את הסכך. אמנם אם יש טפח מהדפנות שקודם לסכך, הרי שאין בכך בעיה של תעשה ולא מן העשוי. ברוב הפרגולות, יש קורות גדולות לפני הלייסטים למעלה, שהם בגובה טפח, ולכן הם משמשים כתחילת הדופן. לכן אין בהם את הבעיה של תעשה ולא מן העשוי ולא צריך לפקפק ולפרוס סדין.